ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
חסידים (ר' שפת אמת ויצא תרל"ט) פירשו את המשנה במסכת אבות (ד', ג') האומרת ''אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם' שהמלה 'מקום' כוונתה שאין דבר שאין בו נקודה אלוקית, (משורש 'ויפגע במקום'), שלכן אין לזלזל באדם או בדבר כלשהו כי הופעה אלוקית מסויימת יש בו.
אם נכון הדבר לגבי 'כל אדם' או 'כל דבר' כל שכן נכון הוא לגבי ציבורים או תנועות בינלאומיות.
נכון, אסור להתלהב בתמימות מדברים שאינם על פי תורה אבל צריכה להיות גם זהירות מהסתייגות גורפת מתנועות שיש בהן צדק או מוסריות על אף שהן חיצוניות ליהדות - שהרי 'אין לך דבר שאין לו מקום'.
אחת מן התנועות המוסריות הללו היא תנועת 'הירוקים'. כן, אלו ש'משגעים' את העולם על הפגיעה באוזון, מתריעים על הידלדלות מקורות המים המתוקים עקב זיהומים, מזהירים מפני ירידת איכות החמצן עקב כריתת יערות פראית, מאיימים שבעלי חיים נדירים בים, באויר וביבשה הולכים ונכחדים ומסתובבים לאורך החופים בעולם ומסמנים מפעלים שמרוקנים את התשפוכת המזוהמת שלהם לאוקיינוסים ולמימות.
על פרשת הבריאה אמרו חז"ל במדרש: 'ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עיותו' - בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך' (קהלת רבה פרשה ז פסקה יט)
נכון, זיהויים הפוליטי של הירוקים הללו הוא עם השמאל הבינלאומי בעל הגוון האלים, האנרכיסטי מהפכני משהו, אבל נראה בהחלט שהם פועלים כך באופן של 'לעומת זה' כנגד הגופים החזקים וההרסניים, שמפני שהם כאלו פעילויות מעודנות לא יאיימו עליהם ולא יחלחלו לדעת הקהל הבינלאומית.
והנה המדרש הנ"ל מבטא את האחריות של האדם על עולמו של הקב"ה, כמו גם את ההבנה האלוקית שהפקדת העולם בידי האדם עלולה להסתיים לא טוב - 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך'!
לכן, אם מבעלי עוצמות קלקליות (לא, זו לא טעות...) איננו מצפים לשמור על עולמו הנפלא של הקב"ה עדיין את עצמנו לפחות אנו חייבים לשאול - האם אנו פטורים מכך, ולו ממחאה נגד הרס וחורבן המסכנים את עולמנו עד כדי שואה אקולוגית - והפעם מעשה ידינו ותוצרת הקידמה המבורכת של האדם שהתמלא מעץ הדעת, טוב ורע.
אכן, סופה של פרשת בראשית מבטא את התגשמות החשש ואת ההשלכות האיומות של הדבר על הטבע: 'וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם: וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' '.
אחרי המבול - ברית כפול שש
לאחר יציאתם של נח ומשפחתו וכל החי שבתיבה אל העולם שנטהר במקוה אוניברסאלי כורת הקב"ה עם האדם ועם הטבע ברית. ברית כפול שש! בתוך עשרה פסוקים בפרק ט' חוזר הקב"ה ומדגיש את בריתו לא רק עם האדם אלא 'בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה', כך, עם כל החי, חזור והדגש, שוב ושוב - שש פעמים.
מה פשר התחייבות חוזרת ונשנית זו שבין הקב"ה לבין האדם אנו מבינים - 'וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר', אבל כל כך תפיסת המקום של עולם החי בברית זו - 'לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ' לא ברורה, והדברים קשים בייחוד לאור הכפילות הרבה.
המקום לפתרון השאלה נמצא בסוף פרשת בראשית אותו ציטטנו לעיל.
שם, בעקבות התנהגות האדם נגזרת כליה כוללת כל ישירות עקב התנהגותו. הטבע כולל את האדם והאדם כולל אותו - לכן באה ענישה קולקטיבית.
כעת, הקב"ה מתקן את הדבר ומבטיח לכל החי - לא עוד.
מעתה, כמפורש בפסוקים שטרם הבריתות בפרשתנו - 'שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ', ולא עוד ענישה קולקטיבית! עולם הטבע לא ילקה יותר מיד ה' עקב שפלות המין האנושי.
אכן, בכך ירדה אמנם הענישה הקולקטיבית אבל מאידך גם האחריות הקולקטיבית, התפיסה האחדותית של הבריאה שבראשה הכתר בעל צלם אלוקים, האדם, נסוגה מפני חובת השמירה על הברית הירוקה עם עולם החי.
כאן מתחילה להתפתח הרגישות למוסר אוניברסאלי וזו באה על חשבון תפיסת המציאות כולה בצורתה הגרעינית הבראשיתית, בה חלק האדם יכול היה להכריע את מידת הדין על זולתו.
מאידך, למרות היות החי 'מבוטח' מעתה מנזקי האדם העקיפים - עדין מוטת כנפי הנזק של האדם פרושה ומאיימת על עולם הטבע, אך לא כעונש אלוקי אלא כתוצאה ממגלומניה חסרת ענווה של המין האנושי, וילדותיות חסרת אחריות בניהול העולם עקב תאוה לממון, ממש מתוך תחושה מלאה של הביטוי העממי - 'אחרי המבול'...
ירוק קדוש
איך שבים אל האחריות הכוללת, אל ההתכללות של כל העולם כולו על פי מעשי האדם, איך חוזרים אל גן העדן האבוד, אל תיבת נח בה חיים בשלום אדם וחי?
מרן הרב קוק זצ"ל ראה את הצמחונות כחזון. זה עדין לא - אבל זה עוד יבוא. כמו השלום, לכן קרא לספרון בנושא 'חזון הצמחונות והשלום'.
מבחינה זו, כך הזהיר, הקדמה של האדם את החזון המאוחר תהיה מצג שוא בעל עלות גבוהה.
כאלו כנראה הם הירוקים למיניהם דהאידנא, שכיון שהעולם טרם בשל להתיחסות מכובדת אל המין האנושי באשר הוא - למן היהודים ועד לשבטי הכושים הנטבחים באפריקה בהיקפים של שואה, ממילא התיחסות מתחסדת אל הטבע ואל החי תהיה צביעות מצטעצעת המחפה על כוחנות אלימה, בבחינת 'זובחי אדם - עגלים ישקון' (הושע י"ג).
רק שיבה אל מקור החיים כולם, בכל לב ונפש, בתכנון ובתקשורת ובביצוע, היא שיכולה להשיב את האדם אל ערכי קרבת האלוקים שבגן העדן האבוד, אל גן העדן העתידי, אל השלום העתידי עליו חזה ישעיהו, חזון שמשיח ה' מוכתר לראשו:
"וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה': וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים":
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
