הרב כתב בפניני הלכה שאשה מברכת "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד". אבל מדוע בכלל נשים מברכות ברכות אלו, שהרי מלשון השולחן ערוך שכולל את שלושת הברכות (גוי, עבד ואשה) יחד ואומר שהנשים מברכות שעשני כרצונו קצת משמע שברכה זו היא כנגד שלושת הברכות? ועוד שלפי טעם הב"ח שאין מברכים בצורה חיובית "שעשני ישראל" כי אז אי אפשר לברך את שאר הברכות צריך לומר גם באשה המברכת "שעשני כרצונו" שזה כולל שהיא לא נכרית ולא שפחה, ואולי יש גם להוסיף שאם כוונת הברכות על קיום המצוות אז פירוש "שעשני כרצונו" זה שברמה זו של קיום המצוות ברא אותי הקב"ה ולא שייך לומר ולא ברמה אחרת.

כך הוא לשון שולחן ערוך (או"ח מו, ד): "צריך לברך בכל יום: שלא עשני עובד כוכבים; שלא עשני עבד; שלא עשני אשה. והנשים מברכות: שעשני כרצונו". כלומר במקום הברכה האחרונה שהזכיר האשה מברכת "שעשני כרצונו". אבל את שתי הברכות הראשונות בוודאי תברך. לגבי ברכת "שעשני כרצונו" משמע בפשטות מדברי השו"ע או"ח מו, ד, שכתב "והנשים מברכות שעשני כרצונו" שיאמרו ברכה זו בשם ומלכות. אולם בכה"ח מ"א כתב, שהפר"ח כתב שאין מברכות אלא שתי הברכות הראשונות ותו לא, כיוון שלא מצינו נוסח ברכה זו בגמ'. וכן הסכים מהר"י עייאש בס' מטה יהודה, וכ"כ החיד"א בקשר של גודל ה, כג. ובבן איש חי ש"ר וישב י' כתב שתהרהר השם. וכן נוהגות הספרדיות. גם בערוך השולחן י"א כתב שאין נוהגין כלל לברכה. אולם מנהג האשכנזיות לברך ברכה זו בשם ומלכות, וכ"כ בליקוטי מהרי"ח (לד,ב) אך הוסיף שטוב שתאמר אח"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אולם בסידורים לא מוזכר לומר פסוק זה, וכן מובאת הברכה בסידור עולת ראיה. לכן למעשה מנהג ספרדיות לומר ברכה זו בלא שם ומלכות ומנהג אשכנזיות בשם ומלכות. על שתי הברכות שהזכיר השולחן ערוך בתחילת דבריו שאותן הנשים מברכות בשם ומלכות. לדעת הפר"ח והחיד"א בקשר של גודל, הובאו בכה"ח מ"א, נשים יברכו "שלא עשני גויה, ושפחה", וכן נוהגות ספרדיות. אולם מנהג אשכנזיות שלא לשנות, שכן כתב באשל אברהם בוטשאטש שלשון זכר עולה גם על נקבה.