ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
הגמ' 1 אומרת, שהזורק אבן על קבוצת אנשים שמחציתה ישראלים ומחציתה נוכרים - פטור, דספק נפשות להקל. אומר על כך רש"י 2 : "דיני נפשות להקל, דהא 'והצילו העדה' 3 כתוב".
ומקשין העולם, מדוע נצרך רש"י לפסוק, והרי פשיטא בסברא שלא נהרוג בספק!
ומבאר האבני נזר, שישנם שני מצבים בנידוננו. מצב אחד - שלא התברר הספק. ומצב שני - שלאחר מעשה נודע באופן ודאי שנעשה איסור.
במצב הראשון אין צורך בפסוק ללמוד שההורג פטור - זו סברא פשוטה, וכפי ששאלנו. אולם במצב השני, שנודע שהרג ישראל, היה מקום לחייב את הרוצח. לכן נזקק רש"י לפסוק, ע"מ לפטרו.
בדבריו של האבני נזר רואים, שאדם העושה במתכוון מעשה שהוא ספק עבירה, ולבסוף נודע שאכן נעשתה עבירה - חייב כמזיד [ולכן נזקק רש"י לפסוק ע"מ לפטרו ממיתה].
חיוב זה נובע מצירופן של שתי הנחות:
א. קיים איסור מדאורייתא לעשות מעשה שהוא ספק עבירה.
ב. לאיסור זה יש גדר של מזיד, למרות שמעיקרא לא היה בדעתו לעבור על איסור ודאי.
נפתח בעניין ההנחה השניה.
ב. ספק איסור - מזיד [כשקיים איסור]
נבסס הנחה זו, בהבאת דברי השב שמעתתא -
הגמ' 4 אומרת, שאם אדם הגיע לגיל שלוש עשרה ולא הביא שערות, ואכל חלב, ולאחר מכן הביא סימני סריס - הרי הוא גדול למפרע [לדעת רב שם], וחייב.
על איזה חיוב מדובר - מלקות או חטאת? אומר השב שמעתתא 5 שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים, האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא 6 או מדרבנן 7 . לסוברים שמדאורייתא לחומרא - חייב מלקות 8 , לסוברים שמדרבנן לחומרא - חייב חטאת.
עולה א"כ מדבריו, שאם קיים איסור אכילה מדאורייתא, יש לאיסור זה גדר של מזיד למרות הספק שקיים בזמן המעשה.
חידושו זה של השב שמעתתא, שיש לראות את אוכל החלב כמזיד, טמון גם בדברי הברטנורא -
המשנה 9 אומרת שאסור לאכול חלב של כוי [=ספק חיה ספק בהמה] כחלב בהמה. אולם אין חייבים על אכילתו כרת. והתקשה הרב מברטנורא 10 , מה שייך לומר שאין חייבים כרת, הרי בשמים יודעים את האמת - האם כוי הוא חיה ואין כרת, או שהוא בהמה ויש כרת! ולכן ביאר שהמשנה באה ללמדנו חיובי קרבן, התלויים בכרת. עכ"פ מפורש משאלתו, שעל הצד שכוי הוא בהמה - יש חיוב כרת!
ג. גורמי האיסור בספק
ההנחה הראשונה היא, שקיים איסור מדאורייתא לעשות מעשה שהוא ספק איסור. ובפשטות נראה היה שאיסור זה נכון לסוברים, שספיקא דאורייתא - מדאורייתא לחומרא. ואם רש"י באמת סובר כן - הוא מיושב שפיר 11 . אולם אם אינו סובר כך, נצטרך לומר סיבה אחרת לאיסור. ונראה שבאמת קיימות בנידוננו שתי סיבות נוספות לאיסור: א. איקבע איסורא
ב. איסור הנובע מתוצאת המעשה
ונבאר -
לכאורה קשה איך אפשר לומר שספיקא דאורייתא רק מדרבנן לחומרא, הרי במצב של ספק התורה חייבה אשם תלוי! 12 ומוכרחים אנו לומר, שבאופנים שבהם קיים חיוב של אשם תלוי, כו"ע סוברים ספיקא דאורייתא - מדאורייתא לחומרא 13 . ומהם אופנים אלו? נחלקו תנאים 14 בדבר. ופוסק הרמב"ם 15 כדעת האומרים, שחיוב אשם תלוי הוא רק באיקבע איסורא. כלומר, כאשר יש שתי חתיכות לפנינו, וידוע שאחת מהן היא אסורה - אז ישנו חיוב של אשם תלוי.
עולה מהדברים, שלא רק חיוב אשם מותנה באיקבע איסורא, אלא גם האיסור להכניס עצמו לספק - לדעת הרמב"ם - יהא תלוי בכך. בחתיכה אחת - ספיקא לקולא, שהרי אין כאן איקבע איסורא. אבל בשתי חתיכות - ספיקא לחומרא. ולכן, בנידוננו, שיש כנענים וישראלים הרי זה איקבע איסורא , וגם לדעת הרמב"ם אנו אומרים בזה מדאורייתא לחומרא.
ויותר מכך - אפי' אם היה רק אדם אחד, ספק ישראל ספק גוי - ג"כ יודה הרמב"ם שיש איסור דאורייתא. והטעם - ספיקא דאורייתא לקולא אנו אומרים רק כשאנו דנים על איסור הנובע מהפעולה. אולם באדם ההורג את חבירו, האיסור אינו נובע מהפעולה אלא מהתוצאה , הריגת השני, ובזה גם הרמב"ם מודה שאסור מדאורייתא. וראיה לדבר -
הגמ' 16 אומרת ש'חמירא סכנתא מאיסורא'. ואם יש ספק טריפה - מותר, ואם יש ספק ארס נחש - אסור! והטעם לחילוק נראה כנ"ל - באיסורים הבעיה היא בפעולה, ובזה אנו מתירים בספק. ובסכנה הבעיה היא בתוצאה, ובזה אנו מחמירים מספק.
ולסיכום - כו"ע מודים שבספק הריגה קיים איסור דאורייתא, וממילא אם התברר בסוף שהנהרג הוא ישראל, צריך היה ההורג להתחייב מיתה. לכן נזקק רש"י לפס' 'והצילו העדה'.
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* העושה ספק עבירה במתכוון, ולבסוף הוברר שאכן נעשתה עבירה - חייב כמזיד.
* נחלקו ראשונים, האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן.
* לכו"ע ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא, כאשר איקבע איסורא.
* לכו"ע ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא, כאשר האיסור אינו נובע מהמעשה אלא מתוצאתו.
^ 1. כתובות טו ע"א
^ 2. ד"ה ספק נפשות
^ 3. במדבר פכ"ה לה (ועיין ר"ה כו ע"א).
^ 4. יבמות פ ע"א
^ 5. שמעתתא א פרק ג
^ 6. תוס' (עיין פר"ח סי' קי כללי ס"ס אות א), רשב"א (קידושין עג ע"א), ר"ן (קידושין דף טו בדפי הרי"ף, ד"ה גרסינן)
^ 7. רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ח יז
^ 8. וכדמוכח שם בתוס' ד"ה נעשה סריס
^ 9. ביכורים פ"ב י
^ 10. שם (עיי"ש בתוי"ט).
^ 11. עיין בשב שמעתתא, שמעתתא א פרק ה – דיון בדעת רש"י בענין.
^ 12. ויקרא פ"ה יז, ורש"י שם
^ 13. וכן מבואר ברמב"ם, הלכות טומאת מת ספ"ט.
^ 14. כריתות יח ע"א
^ 15. הלכות שגגות פ"ח ב
^ 16. חולין ט ע"ב
^ 2. ד"ה ספק נפשות
^ 3. במדבר פכ"ה לה (ועיין ר"ה כו ע"א).
^ 4. יבמות פ ע"א
^ 5. שמעתתא א פרק ג
^ 6. תוס' (עיין פר"ח סי' קי כללי ס"ס אות א), רשב"א (קידושין עג ע"א), ר"ן (קידושין דף טו בדפי הרי"ף, ד"ה גרסינן)
^ 7. רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ח יז
^ 8. וכדמוכח שם בתוס' ד"ה נעשה סריס
^ 9. ביכורים פ"ב י
^ 10. שם (עיי"ש בתוי"ט).
^ 11. עיין בשב שמעתתא, שמעתתא א פרק ה – דיון בדעת רש"י בענין.
^ 12. ויקרא פ"ה יז, ורש"י שם
^ 13. וכן מבואר ברמב"ם, הלכות טומאת מת ספ"ט.
^ 14. כריתות יח ע"א
^ 15. הלכות שגגות פ"ח ב
^ 16. חולין ט ע"ב
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
למה באנו לעולם הזה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
סודו החינוכי של חודש שבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
