ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ולכאורה צ"ע, דאם כן מדוע צריכה הגמ' לצייר באופן מורכב כ"כ את המחלוקת [קול, עד, עדים ועוד עד], נצייר פשוט - בא אחד להעיד על פלוני שכהן הוא, ולאחר מכן בא עד נוסף!
ונראה לומר כך -
מעיקר הדין מספיק עד אחד שיעיד על כהונתו של אדם, דע"א נאמן באיסורין 2 . וכל דרישתנו לשניים היא רק מדרבנן, דמעלה היא ביוחסין 3 .
ויש מקום לומר, שלא תקנו רבנן אלא רק את עצם הצורך בעדותם של שניים. אולם גדר העדות נשאר כבדאורייתא. וכשם שבעדות שמן התורה לא היינו צריכים 'עדות כאחד' [שהרי לא שייך כלל, דמספיק עד אחד], כך גם עתה אין צורך שיעידו כאחד. לכן מוכרחה הגמ' למצוא ציור שבעינן שניים מדאורייתא, וזה כאשר יש תרי הפוסלים, וכמו שציירה הגמ' 4 .
ראיה ליסוד הנ"ל
יסוד זה ניתן ללמדו מקצות החושן 5 . הוא דן בדברי הגמ' 6 , המסופקת בדין של הציור הבא - יש לפנינו שטר, ואחד מבעלי הדין שבשטר מכונה בתואר כהן. מסתפקת הגמ', האם עדות העדים החתומים בשטר מתייחסת גם לפרט זה של הכהונה ונכשירו ליוחסין, או שעדותם מתייחסת רק למעשה ההלוואה, שלשמו נכתב השטר.
מקשה הקצות - אפילו אם נניח שהם מעידים גם על הכהונה, אין מקום לקבל את עדותם, שהרי עדותם היא בכתב, וקיי"ל "מפיהם ולא מפי כתבם" 7 ! בשלמא על ההלוואה עצמה עדותם קבילה, שהרי זה שטר . ובשטר לימדה אותנו התורה, שמתקבלת עדות למרות שאינה נמסרת בע"פ. ומה מוגדר לנו כשטר? איגרת הנכתבת מדעת המתחייב 8 . ממילא, כתיבת ההלוואה גופא יש לה דין של שטר, ולכן מתקבלת. אולם העדות על הכהונה אין לגביה דעת מתחייב. ואם כן, איך מקבלים את עדותם?!
ומחדש הקצות [בתירוצו הראשון 9 ] - הרי מדאורייתא מספיק שאחד יעיד [שע"א נאמן באיסורין], ובעדות ע"א אין צורך בגדרי עדות, וממילא עדות בכתב מועילה. ורבנן תיקנו שליוחסין בעינן שני עדים. אולם הם לא תיקנו אלא את עצם הצורך בשניים. אבל גדר העדות ותנאיה נשאר כבדאורייתא, שמועילה עדות בכתב.
ממילא נלמד לענייננו - כשם שהקצות מחדש שאין צורך ב'פיהם', כן נאמר שאין צורך ב'עדות כאחד', אם השניים הם רק מדרבנן.
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* בעדות שמדאורייתא ע"א נאמן בה, ורק מדרבנן הצריכו שנים - גדרי העדות ותנאיה הם כשל עדות שע"א נאמן בה.
* עדות בשטר - מתקבלת. וגדר שטר הוא, כשנכתב מדעת המתחייב.
^ 1. כתובות כו ע"ב
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
