ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ה - אורות ישראל המבואר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
יש בידינו סם חיים בעד כל העולם במובן הלאומי. זה הענין שהוא כלל מוסכם בתולדה, שאומה מוכרחת למות, ולעבור מן העולם, שהרי כל העמים העתיקים כמעט שעברו ובטלו מן העולם, ואם יש איזה עם קיים מימי קדומים לא עברו עליו סבות של פיזורים, גם לא נתפתח כראוי להשפיע מחוגו על העולם. אבל להיות עם חי ופועל, ואיתן במדה מוצקה עד כדי לנצח כמה משברים, זה לא נראה בעולם חוץ מישראל, ע"י שם ד' הקשור בהם וסם החיים של תורת חיים שבתוכם, וסם חיים זה עתיד לצאת מאתנו על כל העולם, וישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה.
הענין הלאומי במהותו אינו יכול להיות בר קיום נצחי. כל התאגדות הלאומים נובעת לא מעצם החיים אלא מאינטרס זמני קיומי שהינו בר חלוף. כשתם כוח החיים הקיומי נגמר יכולת הקיום הלאומי. לכן אצל הלאומים כולם הקיום שלהם אינו נצחי. מה שמצאנו לאומים שנמצאים במקומם ללא השפעה על העולם והם קיימים דורות רבים אינו מגלה כוח חיים נצחי. שם החיות של הלאום נובעת רק באופן מקרי מתנאי חיים שאיפשרו באופן את ההתאגדות הלאומית. עם שלא עמד אל מול השפעות תרבותיות הבאות מהחוץ לא היה במצב של מלחמה רוחנית לא היה צריך כוח חיים עצמי.
רק עם ישראל הינו לאום שחייו מבטאים כוח חיים נצחי. הוא חיי כעם למרות שמבחינת תנאי הקיום הבסיסיים לא היו נחלתו. הוא היה העם שעיצב בצורה המרכזית ביותר את התרבות האנושית. אין זאת אלא משום היותו עם שסוד החיים שלו אינו הצורך הקיומי אלא עם שסוד החיים שלו הוא האו עצם השייכות לחיים. עם ישראל הינו עם שדבק בעצם החיים, הוא בעד החיים והוא חיי את חייו בצורה שהוא המנוע לנתינת חיים ומשעות נצחית לחיי כל הלאומים האחרים כולם.
זאת יש לעם ישראל על ידי שם ה' שחל בו. נקודת חיים זו היא תתגלה לעתיד. העמים כולם יעמדו אל מול תוכן החיים העצמי שמתגלה בלאום שלנו והם ילמדו כיצד ניתן לבנות את הרעיון הלאומי שלא מתוך צורך קיומי זמני אלא מתוך שייכות לעצם החיים.
על כך מביא הרב פסוק שהמשמעות שלו היא שבתחילה העמים ישפטו ואולי יתבטלו. אולם לאחר המשפט והופעת כוח היושר יוכלו שוב גם העמים להתאגד בצורה של לאומים.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
