ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
המילה "חסד" עצמה מצביעה על שבירת מחסומים בין אנשים, על יכולת להתחבר לרגשות של הזולת ולצרכים הנפשיים והרוחניים שלו. במובן זה, כשהנביא דורש מאתנו לאהוב לעשות חסד, הוא מדבר לא רק על מתן צדקה, על תרומה של ממון ומוצרים אלא גם על תרומה של זמן, על גישה מתחשבת ויצירת תחושה של אהדה בין בני-אדם. הכנסת אורחים היא דוגמה טובה לכך שלפעמים נוח לנו יותר לממן למישהו חדר במלון מאשר לארח אותו בביתנו. זה אמנם מעשה צדקה, ואין לזלזל בו, אבל זה עוד לא מעשה של חסד אמיתי, שכן בחסד אנחנו נדרשים למעורבות אישית עם הזולת, ולעתים קשה לאנשים לגלות מעורבות כזאת.
בני אדם מטבעם נרתעים משבירת מחסומים. משום כך התורה יוצאת מגדרה, כביכול, כדי ללמד אותנו כמה חיוני לעשות מעשי חסד, על אף שהחסד לפעמים מנוגד לטבע שלנו. חלק מהרתיעה שלנו נובע מכך שאיש אינו רוצה להיחשב פתי או פראייר, אדם שאפשר לנצל אותו בקלות. לכן כשמישהו מבקש מאתנו טובה, לא כסף, אלא סתם טובה, להביא לו דואר או לקנות לו מצרכים וכו', הנטייה הטבעית שלנו היא לסרב מחשש שיש פה ניצול. יש בנו קול שאומר "למה לי לעשות לך טובה? מתי אתה עשית משהו בשבילי?" התורה רוצה שנפסיק לחשוב בצורה כזאת. אסור לאדם לעשות טובה לאדם אחר תוך שהוא מזכיר לו שכאשר הנסיבות היו הפוכות, הוא סירב לעשות בשבילנו אותו הדבר.
החסד, אם כך, הוא מטרה תובענית מאד. חסד דורש מאתנו שינוי מוחלט בגישה שלנו כלפי הזולת ובאופי ובאישיות שלנו. התלמוד רואה בברכת שלום מעשה של חסד שיכול להאריך את ימיו של אדם בעולם. לא לעתים קרובות אנחנו מתייחסים כך לברכת שלום ידידותית, אך התלמוד רואה במעשה חברתי פשוט זה מעשה בעל חשיבות קוסמית.
תנועת המוסר שמה את המחוות החברותיות הקטנות, לכאורה, האלה ואת ההתחשבות בזולת בבסיס ההגדרה שלה לערכי המוסר של היהדות. להיות יהודי טוב פירושו להיות מסוגל לעשות טובה לאנשים אחרים בלי להרגיש טינה והתמרמרות. זאת משימה לא קלה.
בבתי-ספר רבים נהוגות תוכניות חסד שבמסגרתן התלמידים נדרשים לבצע מעשי חסד מוגדרים בזמנים קבועים לאנשים או לקבוצות שנקבעו להם מראש. ברגע של פתיחות, היו כמה תלמידים שקבלו בפני, ברבות השנים, על מעשי החסד שנכפים עליהם. במקום שהתוכנית תאמן את הצעירים האלה לאהוב מעשי חסד, היא השיגה את התוצאה ההפוכה. נדיר שכפייה מובילה לקבלה בנשמתו של האדם שעליו כופים. מעטים הקומוניסטים הטובים והנאמנים שנוצרו בגולאגים של סטלין או במחנות המעצר של היו"ר מאו. חסד, ביסודו של דבר, הוא הרגל שנרכש בבית ומקבל דגש בחברה הכללית. כאן, בישראל, במקום שהפחד הרווח בלב כולם הוא להיחשב פראייר, לפעמים החסד מתקשה לפרוץ החוצה. לנהוג היטב ובזהירות תוך התחשבות בנהגים אחרים בכביש, אפילו באידיוט שמנסה להיכנס לנתיב שלך, גם זה מעשה חסד בסופו של דבר.
אברהם אבינו ושרה אמנו בנו את העם היהודי על בסיס חסד. העולם עצמו בנוי על רעיון החסד. במובן זה, כשאנחנו עושים טובה למישהו אחר, אנחנו בעצם עושים טובה לעצמנו.
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשר קצר ולעניין!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
קשה עליי פרידתכם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
