בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

האם איום הגרעין האיראני 'דוחה' מאחזים?

undefined

רבנים שונים

סיוון תשס"ט
5 דק' קריאה
ראש ממשלה מהליכוד, שהופך את עורו ומגרש יהודים מאדמתם הוא כבר עניין שבשגרה. גם לממשלת 'ימין' שמגבה כל מהלך שמאלני כבר התרגלנו. אך דומה שהפעם יש לראש הממשלה ולשריו הימניים סיבה טובה לפנייה שמאלה - האיום הגרעיני. האם אכן איום הגרעין האיראני 'דוחה' מאחזים?


התיישבות גם כשיש סכנות
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות מרכז הרב ואביב התורה
ביום כ"ג באייר תשס"ג, קיבלה ממשלת ישראל החלטה נוראה המכונה - 'מפת הדרכים'. זוהי תוכנית שהותוותה בידי ארצות הברית והיא כוללת נסיגה מוחלטת לגבולות המדינה לפני ששת הימים.
להלן מספר ציטוטים מה'מפה':
"הסדר שיושג במשא ומתן בין הצדדים, יוביל להקמתה של מדינה פלסטינאית עצמאית, דמוקרטית ובת קיימא, שתתקיים לצידה של ישראל ושכנותיה האחרות בשלום וביטחון... ההסדר יסיים את הכיבוש שהחל ב - 1967"!
המפה כוללת פירוט מדוייק של נסיגה בשלושה שלבים מכל השטח ששוחרר במלחמת ששת הימים. הנסיגה המתוכננת כוללת את - הר הבית, הכותל, העיר העתיקה, שכונות ירושלים: רמות, גילה ועוד, שטחי יהודה ושומרון כולל: מעלה אדומים, ביתר, קרית ספר ועוד.
הממשלה הסתייגה ממספר פרטים בתוכנית זו, אך אישרה את המסקנה הסופית - ביטול כל ה'כיבוש'!
כנגד תפיסה מעוותת זו כתב מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק (בספר 'להלכות ציבור'): "לא כובשי אדמות נכר, אדמות זרים - אנחנו, הבאים הנה בשובנו אל נחלת אבותינו, אלא חוזרים הביתה אל אדמות שבטי ישראל... אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל נחלת אבותינו הנצחית, אשר אחרים בנו עליהם שלא ברשותנו ונוכחותנו... גם אם הדבר כרוך באיומי מלחמה או בסכנת נפשות - עלינו להילחם במי שמחזיק בארצנו, וכמו שכתב בספר מנחת חינוך (תכ"ה) - מצוה זו התורה ציוותה ללחום עימהם ודרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת המלחמה... דהתורה גזרה ללחום עימהם אף דהוא סכנה... אנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל בעזרת ה', בכול מלוא רוחב ארצנו, ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת לנשל אותנו מאחיזתנו בארץ חיינו ומולדתנו".
ובדבר התערבות של מדינה זרה בענייני מדינתנו, כתב רבנו: "מדינה זו היא מדינה עצמאית ככל המדינות שבעולם... שר של מדינה אחרת איננו שליט בתוך מדינתנו אנו. כמו שבענייני המדינה בכלל אנחנו לא מתערבים באמריקה בענייניה הפנימיים, אמריקה אין לה להתערב בתוכנו בעניינינו הפנימיים".
בשיחה שקיימנו עם ראש הממשלה במוצאי פורים בעיר העתיקה, אמרנו לו שלדעתנו דרוש מהפך בהסברה הישראלית בכיוון שכתבנו לעיל, שדבר קדוש לא ניתן לפשרה ולוויתורים. ראש הממשלה הצהיר באוזננו משפט חשוב: "מעולם לא פיניתי יהודי בארץ ישראל ולעולם לא אפנה יהודי בארץ ישראל"!
אנחנו מצפים מראש הממשלה לקיים הבטחה זו, כדברי הרמב"ם שכתב שאחת מתכונותיו של מנהיג ישראל זו מידת האמת וקיום הבטחותיו. אנו יודעים שחורבן שלישי לא יהיה ובעזרת ה' נעשה ונצליח.

תפיסות מדיניות שגויות
הרב אברהם וסרמן שליט"א - רב קהילה בגבעתיים ור"מ בישיבת ההסדר רמת גן
לפני למעלה מעשרים שנה התבטא אחד הרבנים: "אני מוכן לתת את יש"ע לפלשתינים תמורת מיליון יהודים שיעלו מברית המועצות". אותו רב חשב שיש קשר בין עליית יהודים לארץ לנתינת חלקים מארץ ישראל, אולם בפועל קרה בדיוק הפוך - בזמנו של שמיר שהיה ראש הממשלה הקשוח ביותר בשלושים השנה האחרונות, ולא ויתר לאמריקאים (לבד מההסכמה לכנס את ועידת מדריד), באו מיליון יהודים מברית המועצות, תוך שמדינת ישראל מרגיזה את העולם ובונה עוד התנחלויות חדשות.
כל הנוסחאות הללו מקורם בדמיונות שלנו. כביכול - העולם יעשה לנו מחוות אם נוותר, ניסוג, נתקפל, בקיצור: נהיה חלשים. ובכן, ההיפך הוא הנכון. שום דבר לא מושג על ידי חולשה. אמנם חולשה מביאה את אהדת העולם, אך זו אהדה שמתבטאת רק בדמעות, מוזיאונים ואנדרטות זיכרון. עיין ערך שואה.
מדינת ישראל הוקמה כדי שהיהודי יזקוף את גבו ולא יניח לאויב להתנכל לו, אך מסתבר ש"יותר קל להוציא את היהודים מהגלות מאשר את הגלות מהיהודים". הנה כיום, לאחר שמדינת ישראל מפתחת עוצמה אדירה בנשק ובצבא מצוינים, עד כדי כך שרוסיה הגדולה קונה מאיתנו ציוד צבאי (מטוסים מסוימים), אנחנו כורעים ומשתחווים לכל נפנוף יד קל מעבר לים. רק כשנדע להיות אמיצים ולא לפחד במלחמה, יעזור לנו הקב"ה כמובטח בתורה: "כי תצא למלחמה על אויביך...". כך נוהגים כל עמי תבל, משום שחוק ההישרדות הבסיסי ביותר הוא: 'החזק מנצח'.
עד כאן אלו דברים פשוטים ומובנים.
אך יש להעמיק יותר במצבנו הביטחוני ולשאול את עצמנו - האם איראן היא בעיה של ישראל, הרי היא בעיה של כל העולם המערבי? כך היא מתנהגת ולשם כך היא בונה טילים ארוכי טווח המגיעים למרכז אירופה. ההתייצבות שלנו בראש רשימת המודאגים, היא זו שיוצרת את הלחץ עלינו כאילו אנחנו הנהנים מהשבתת יכולתה הגרעינית של איראן.
עלינו להבהיר לכל העולם, שאין לנו בעיה יוצאת דופן, וממילא איננו אמורים לשלם משהו כדי שמישהו יעשה משהו לאיראן. על מצב דומה באו חכמים (מדרש רבה פרשת וישלח) בביקורת על יעקב אבינו, ששלח מלאכים לעשיו אחיו: "מחזיק באזני כלב עובר, מתעבר על ריב לא לו - לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו כה תאמרון לאדוני לעשיו". כלומר, יעקב הוא שהכניס עצמו לצרה זו ללא צורך וניזוק ממנה.
יתרה מזו - התייצבותנו כבעלת בריתה של ארצות הברית בעקביות ולאורך שנים מקוממת עלינו את כל ארצות ערב ומדינות רבות נוספות. זו אחת הטעויות המהותיות החמורות ביותר של מדינת ישראל. הערבים שונאים את התרבות האמריקאית ומה שהיא מייצגת, ובאמת - גם לנו תרבות זו מהווה בעיה חמורה. הצרכנות וה'צרחנות', הנהנתנות והגשמיות, רדיפת העושר והתאוותנות, כל אלה מחלות העולם המערבי שארה"ב בראשו. חכמי הדת המוסלמים מתעבים תרבות זו, וכשאנו מזדהים עם התרבות המערבית הם מתעבים אותנו יחד עימה.
אמנם, אין להיתפס לאשליות, שאם נפנה עורף לתרבות המערבית, המוסלמים יאהבו אותנו. יש להם מסורת של שנאת ישראל מהרגע שהאיסלאם נוצר, אך ודאי שחלק לא מבוטל מהדלק המזין את השנאה יעלם.
בנוסף, וזה העיקר, יש לזכור את אזהרת כל נביאנו שלא להסתמך על כריתת ברית עם עמים אחרים, המביאה תמיד צרות, הן בגלל ההשפעה הרוחנית השלילית שלהם עלינו, והן בגלל החיסרון באמונה בה' שבריתות כאלה מביאות עימן - "אשור לא יושיענו...ולא נאמר עוד אלוהינו למעשי ידינו".

דילמת המאחזים - אחיזה במציאות או אחיזת עיניים?
הרב עזריאל אריאל שליט"א - רב היישוב עטרת
אפתח בשורה התחתונה: אינני יודע. אולם גם בתוך אותה אי ידיעה, ניתן להציב קו ברור לעשייה ולעמדה ראויה. ואפרש את שיחתי.
כאשר ניצבת סכנה קיומית על ראשה של האומה, לא ניתן להקל ראש בחומרתה. כבר הורו לנו חז"ל (גיטין נ"ה) לפעול במקרים כאלו על פי הפסוק: "אשרי אדם מפחד תמיד ", ולראיה הביאו לנו שלושה "אירועים של מה בכך" שהמיטו עלינו שלושה חורבנות. בתוך הסיפור על קמצא ובר קמצא, מובאים שני אירועים בהם הכריע ר' זכריה בן אבקולס, שלא לתת יד לפגיעה כלשהי בתורה: שלא יאמרו בעלי מומין קרבים למזבח, ושלא יאמרו מטיל מום בקדשים ייהרג - גם כאשר ברקע ריחפה סכנת חורבן. ועל כך אמר ר' יוחנן, כי "ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו והגליתנו מארצנו". על כן אסור להקל ראש בחומרת האיום הגרעיני האיראני גם אל מול חשיבותם של המאחזים.
מאידך גיסא - יש להבחין הבחנה חדה בין סכנה אמיתית, הנובעת מן המציאות, לבין סכנה מדומה, הנובעת ממוחם הקודח של עיתונאים או אינטרסנטים. לנגד עינינו יעמדו דבריו של הרש"ר הירש לפרשת בחוקותי:
"ורדו בכם שונאיכם" - ...בתלותכם המדינית ובאישיותכם הירודה תהיו כה מבוהלים ומפוחדים, עד שתגיעו למצב של "ונסתם ואין רודף אתכם". בכל מקום תחושו סכנה ואיבה, אפילו אין לדבר שחר... "שונאיכם"... הם אויבים פנימיים, "מכם ובכם"... הללו יראו את סיבת האסון המדיני... בשארית הנאמנות לתורה, והם יבטיחו שחרור מעול זרים בזכות השחרור מעול תורה. אותם אויבים פנימיים יהיו כלי שרת בידי האויבים החיצוניים, והפילוג הפנימי רק יוסיף על המצוקה החיצונית".
מכיוון שאין לי שום מומחיות ביחסים בינלאומיים ושום ידע מודיעיני, אין לי כלים לשפוט - אם הדילמה הזאת היא אמיתית, כפי שיש טוענים, או מדומה, כפי שאני חש. אולם אין להכריע בשאלות קיומיות על בסיס של סברות כרס אישיות, לכן נקודת המוצא לכל הדיון צריכה ענווה של מי שאינו יודע בוודאות מה נכון בהקשר זה.
עם זאת ברור, שחובתנו לנהל מאבק נחוש וחכם להצלת המאחזים. האמת הערכית צריכה להיאמר בכל מצב ובכל תנאי, גם אם אין ביטחון בכך שמי שחושב אחרת פועל רק מתוך רשעות או תבוסתנות . אם אכן האיום הוא מדומה, יש סיכוי סביר להצליח במאבק זה לפחות ב'נקודות'. (בכל מקרה, עלינו להיות מודעים לכך, שאין לנו כוח בלתי מוגבל היכול לעמוד בפני מצב בו כל מערכות השלטון משוכנעות בכך, שזה מה שיציל את המדינה מאסון).
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו וה' יעשה הטוב בעיניו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il