בית המדרש
  • ספריה
  • יש שואלים
  • שונות
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הדרכות ונושאים בעבודת ה'
  • קידוש השם
undefined
2 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

בהתנהגותה של משפחת וקסמן יש קידוש ד' גדול ונורא. יהודה ואסתר וקסמן בהתנהגותם קידשו שם שמים. ראו מה הבריות אומרים עליהם, איזו אמונה גדולה מפעמת בהם, איזו בריאות, איזו גדלות-נפש הם מקרינים. איזה ביטחון בד' ותקוה הם הקרינו כאשר חרב חדה היתה מונחת על צווארו של בנם נחשון הי"ד. ואיזו קבלת-הדין באהבה הם מקרינים לאחר שבנם נרצח. וכדרך שאמרו בגמרא במסכת יומא (דף פו.), על אנשים שכאלו, על מי שמקדש שם שמים, "מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר (ישעיה מט ; ג): 'ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר'". ראו מה הבריות אומרות עליהם: "אשרי הוריהם שלימדום תורה, אשרי רבותיהם שלימדום תורה...", משפחת וקסמן, "ראו כמה נאים דרכיה, כמה מתוקנים מעשיה".
אצל משפחת וקסמן התגלתה גדולתה של האמונה בכל תפארתה. במבט של אמונה כל המציאות מקבלת אור חדש. הידיעה שיש מנהיג לבירה, האמונה ש"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אֵ-ל אמונה ואין עוֶל צדיק וישר הוא" (דברים לב ; ד). האמונה ש"צדיק ד' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו" (תהלים קמה ; יז), אמונה זו מאירה את פני המציאות באור עמוק וגדול שמגלה את הטוב שבתוך הרע, את האור שבתוך החושך. הביטחון ש"כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (ברכות ס:), ביטחון והכרה זו ממתיקה את הייסורים. יש באמונה זו ניחומים אין קץ, והיא נותנת כח להמשיך לחיות חיים שלמים וטובים.
הייסורין לא מְשָברים ומרסקים, אלא ממרקים ומטהרים, ועל-ידם מתרוממים למדרגות יותר עליונות, למדרגות נישאות.
האמונה שהחיים אינם נפסקים לאחר המוות, אלא החיים מתעלים לחיים עליונים, לחיי העולם-הבא, משנה את ההסתכלות על המוות. ההכרה שנשמת הקדושים שנהרגו על קידוש ד' מתעלה למקום גבוה בעולם העליון, שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, מחזקת ומרוממת. מיתתם של הנהרגים על קידוש ד' שקולה כנגד חיים ארוכים מלאי מצוות ומעשים טובים, ובשעה אחת הם קונים את עולמם. נחשון וקסמן וניר פורז קנו את עולמם בשעה אחת.
איזה נסיון קשה וגדול התנסה נחשון. כיצחק אבינו בשעתו, שבדרך להר המוריה הבין שהוא הולך לעקידה, והוא קיבל זאת ברצון. חמישה ימים היה נחשון קשור. חמישה ימים היה עקוד אל המזבח, והוא נזדכך ונטהר, כל שעה זיכוך חדש, כל רגע מירוק נוסף, והנפש הלכה והתעלתה ממדרגה למדרגה, עד שהיתה זכה כשלג, מאירה ומזהירה כזוהר הרקיע. ובשבת קודש, בשעת הקידוש, יצאה נשמתו. "ערב שבת היה זמן קִדוש, ויקדֵש ויִקרָא. חרב שלפו עליו ולא הניחוהו בחיים לגומרה, יצאה נשמתו בברא אלקים יוצר וצר צורה" (קינת עשרת הרוגי מלכות).
ויחד איתו נתעלה ניר פורז הי"ד, שהיה מודע לסכנה, ובמסירות-נפש גמורה הלך להציל את נחשון, ובשעה אחת קנה את עולמו. אילו זכינו, היינו שומעים בת קול מן השמים שמכרזת ואומרת: נחשון וניר מזומנים יחדיו לחיי העולם-הבא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
"נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם" (ישעיה מ ; א). נחמו נחמו משפחות וקסמן ופורז. בבנין ציון וירושלים שלמענו אתם הקרבתם, תנוחמו.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il