ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אָדָם כִּי יַקְרִיב [א, ב].
"לעתיד, זבחי בעלי חיים יתמעטו מאכילת רשות ודאי, כי הכתוב אומר: "כי תאוה נפשך לאכול בשר". ואיך תאווה הנפש השלימה לאכול בשר מן החי? [...] או שהסנהדרין אז ימצאו לנכון, על פי הכח שיש להם לעקור מן התורה בשב ואל תעשה, לפטור מקרבנות החובה של מן החי, כיון שכבר חדלה הריגת החי מן המנהג של תשמיש הרשות, והמקרא מסייע [...] ועל זה רמזו חז"ל "כל הקרבנות בטלים, ותודה אינה בטלה" וכו'. ויוכל להיות שעל פי הסנהדרין ועל פי הנביאים תשוב העבודה לבכורות, כיון שימצא על זה מקרא מפורש אין זה עוקר דבר מן התורה, כיון שהבכורות נפסלו ע"י חטא העגל, אי אפשר שיהיה דבר של חטא קיים לעד, כי התשובה קדמה לעולם. על כן כשיתוקן כל רושם של חטא תשוב העבודה לבכורות [...] ויש לדרוש שחובת קרבנות בעלי חיים אינם אמורים כי אם כל זמן שהמקריבים הם כהנים. על כן כתיב "וישחט אותו על ירך" "וזרקו בני אהרן את דמו". אמנם זה החזיון הוא לימים רחוקים מאוד, ויוכל היות שתיקון העולם בתחיית המתים יהיה לפני זה" [מרן הראי"ה, 'קבצים מכתי"ק', ח"ב, עמ' טו-טז].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק ב')
פרק ב': דרשות הראי"ה בישיבת 'מאה שערים'
בשבוע שעבר סיפרנו את תולדות חייו של הגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל, רבה של 'מאה שערים'. הזכרנו בין היתר, כי הוא גם עמד בראש תנועת 'המזרחי' בירושלים.
רי"ג הורביץ היה מחסידיו ואוהביו של מרן הראי"ה; הוא השתתף בכינוסים רבים שנערכו בבית הרב, וקיבל מתורתו.
אכן, דוקא מפני הקרבה והקשר ההדוק שהיו ביניהם (שניהם התגוררו בסמיכות מקום), לא נצרכו לעמוד בקשרי מכתבים, ומשום שכך אין בידינו הרבה חומר כתוב ומפורט על הקשרים ביניהם. ידוע לנו רק על מכתב אחד ששלח מרן הראי"ה לרי"ג, בעניין שמירת השבת בירושלים [ובעז"ה נפרסם אותו בשבועות הבאים].
אמנם, מתוך סיפורים ומסמכים שונים, ניתן ללמוד על פגישות רבות שהיו ביניהם. בתוך פגישות אלו ניתן למנות את הכינוסים הציבוריים שנערכו בישיבת 'מאה שערים', בהם השתתפו ונאמו ראש הישיבה הרי"ג הורביץ, ומרן הראי"ה. נספר השבוע על מעט מדרשות אלו.
"בני מאה שערים נהרו לקראת הרב"
לא רק ישיבת מאה שערים הייתה קשורה למרן הראי"ה, אלא גם השכונה כולה. על אחד הביקורים הראשונים של הראי"ה (לאחר עלותו לירושלים) בשכונ זו, אשר נערך באחד מימי חג הסוכות, מספר תלמידו ר' מנחם מנדל פרוש זצ"ל:
"מעולם לא טעמה ירושלים מזמן חורבן בית המקדש טעם שמחת החג, שמחה עילאה, כבחג הסוכות הראשון בבית הרב. רגיל הייתי לומר שהעונש הכי גדול שנענשו מתנגדי הרב, היה זה שלא זכו להנות מאור פניו ומאמרותיו הנעימים. [...] ביום הושענא רבא, לפנות ערב, באו חברי ועד מאה שערים עם גבאי ביהכנ"ס ועוד נכבדים, ולקחו את הרב לתפילת מעריב והקפות בבית הכנסת הגדול 'ישועת יעקב'. את כל הדרך עברו בשירים ונגינות עם תזמורת וריקודים, וכל בני מאה שערים נהרו לקראת הרב ומלויו".
עוד מספר רמ"מ פרוש:
"קרה פעם אחת כשהתפרסם שהרב ידרוש בשבת ידועה בישיבת מאה שערים, והמקורבים לרב היו רגילים לבוא לבית הרב ללכת אתו אל מקום הדרשה, וביניהם גם אני.
וכעוזבו את הבית נמצא בין ההולכים אחרי הרב גם אביו, וכאשר הביט הרב לאחוריו וראה את אביו, עמד מללכת. כשאביו הרגיש את הדבר, ניגש אליו ושאלו מה אתה אומר, האם אפשר גם לי ללכת לשמוע? ענה לו הרב: האם לא מספיקה בשבילי אימתא דצבורא... אביו הבין לכוונתו, ועשה עצמו כאילו חזר לביתו, ואח"כ הלך לשם לבדו, שלא ירגיש בו.
[עמ' 248. וע"ע שם עמ' 247].
על כבוד התורה
הגאון ר' ישעיה הורביץ זצ"ל, רבה של צפת, היה אחד מידידיו ומעריציו של מרן הראי"ה, וקיבל ממנו הסכמות לספריו. הוא היה נצר לשל"ה הקדוש, וצאצא לגדולי וגאוני ישראל קדושי עליון (אגב, גם בנו - ר' שמואל הורביץ זצ"ל, מזקני חסידי ברסלב, היה מקורב למרן הראי"ה).
באחד מספריו הוא מביא את תוכן אחת מהדרשות שנשא בישיבת מאה שערים, בנוכחות רי"ג הורביץ ומרן הראי"ה. הדרשה נקראת בשם 'עלבונה של תורה', וכך הוא מספר על הרקע לחיבורה ואמירתה:
"בחודש אלול שנת תרע"ט נקראנו לעיה"ק ירושלים תוב"א להאספה הגדולה של המזרחי (שהתקיימה בישיבת 'מאה שערים', כפי שנספר בשבועות הבאים), ואז היה תיכף לאותו מעשה שערוריה של אנשים רעים וחטאים שיצאו בחוצפה למחות נגד בחירתו להרב הראשי את מו"ר הכהן הגדול מאחיו הגאון הגדול איש האשכולות ירא ושלם ותיק וחסיד וכו' וכו' מרא דארעא דישראל כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, וכ"כ רבה רעתם וכבדה חטאתם להדפיס ולהפיץ כתבי פלסתר על אותו גאון וצדיק שליט"א אשר תסמר שערות השומע. ובאסיפה הפומבית אשר הייתה בהיכל הישיבה הגדולה במאה שערים דרשתי את המאמר הזה על עלבונה של תורה [...] על זילותא בכבודו של שר התורה" ['יבוא שילה', עמ' קכג].
בשבוע הבא נספר אי"ה על קשריו של מרן הראי"ה עם רבני ישיבת 'מאה שערים' ותלמידיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
