ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- איש ואשה במגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ַויֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ... (יג-יד)
שלוש אמירות מטיח מרדכי באסתר: א. את מדמה בעצמך להימלט בית המלך ולהינצל כשכל אחיך יהרגו. ב. אם החרש תחרישי רווח והצלה יבוא ממקום אחר. ג. את ובית אביך תאבדו. כיצד עשויה אסתר להגיב על דברים קשים אלו? בכאב על המציאות בה היא נתונה, באכזבה ואולי בכעס על ניתוחו הנוקב של בן דודה? לא רק הקורא עוצר ומזדהה, גם מרדכי נעצר, שוהה והולך צעד נוסף:
... וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת (יד)
מילים אלו מספרות על תנועת נפש חדשה אליה הגיע מרדכי. "וּמִי יוֹדֵעַ" הוא אומר ומדבר על השליחות שאולי קיימת במקום הלא נורמאלי אליו נקלעה אסתר. במילים אלו הוא מזמין אותה למקום חדש, בהעניקו פשר ומשמעות למה שהיה ולמה שיהיה.
איש ואשה במגילת אסתר (7)
הרב שמעון קליין
5 - והמלך קם בחמתו ממשתה היין
6 - וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת
7 - מה בין איש לאישה במגילת אסתר?
טען עוד
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְזלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי (טו-טז)
אסתר משיבה אל מרדכי. המילה "לְהָשִׁיב" מספרת על תקשורת והיא גם מספרת על שיבתה אליו. העימות ביניהם הסתיים. זהו רגע גדול ממנו תצא אסתר אל המקומות המשמעותיים ביותר. אסתר חוזרת אל זהותה וכמו מודיעה עתה 'אני יהודיה'.
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן"
- צעד ראשון הוא ליצור אחדות מוחשית של כל קהילת היהודים בשושן. "וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם" - היפך טענת מרדכי אליה, "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט", אסתר נוטלת על עצמה אחריות וגם קוראת לאחרים לערבות ולהתמסרות. "גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן" - לא מסתבר שהנערות הן יהודיות ופירוש הדבר שהיא מביאה את האירוע, כמו גם את מהפכת הזהות שהיא עוברת, אל תוך הארמון. "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" - בעזרת החיבורים הרבים שהזכירה - יהודי שושן, הערבות הגדולה וגם הנערות אשר עמה - תעז אסתר לבוא אל המלך שלא כדת. "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" - אם אתבע למסור את נפשי, אמסור.
וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר: (יז)
כאן מתהפכות היוצרות ומעתה ואילך יעשה מרדכי "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר". מכאן ואילך המפתחות יהיו בידיה של אסתר, עליה לקחת אחריות ועל מרדכי מוטלת המשימה למלא אחר בקשותיה, לסייע מבחוץ במה שיוכל. אסתר הגיעה אל מקום חדש: אל ההזדמנות המקופלת במילים "וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". מקומה בארמון הופך מעתה להיות מקום שליחות ולשם היא הולכת. הביטוי "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי" בא גם הוא לתאר עמדה נפשית. מרדכי עובר ממקום למקום ומתייצב בעמדה חדשה נוכח אסתר. הביטוי למקומו החדש יהיה בהמשכו של הפסוק, "וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר".
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אושפיזין לדורנו | משה רבינו
סדרת החינוך של הטבע!
איך ללמוד גמרא?
למה כולם נלחמים על ירושלים
הלכות נתינה בפורים
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה
