ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

פרק יג

פגישת הרבנים הראשיים עם האדמו"ר מצאנז.

מוקדש לעלוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
בין הגדולים עמם נפגשו הרבנים הראשיים היה האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל. הוא היה אחד מגדולי האדמו"רים אבל גם אחד מגדולי התורה שבדור. הוא פרסם שו"ת שלו בשם: "דברי יצי"ב" וספרי "שפע חיים" שיחות פרשת שבוע. בניסי נסים הוא ניצל מהשואה, הגם שאיבד שם את כל משפחתו. לאחר השואה הוא הקים מחדש את חסידות צאנז באמריקה, ובנה מחדש את משפחתו. לאחר מכן הוא עלה לארץ, נפגש עם ראש הממשלה דאז מר דוד בן גוריון, וקיבל אישור לבנות קריה חסידית גדולה ליד נתניה, וכן הקים את בית החולים המפורסם בשמו: "בית חולים לניאדו".
בין האדמו"ר לר' אברום היה קשר של ידידות, קשר של השתעשעות בדברי תורה במשך הרבה שנים. מספרים, שהיו שנים, שר' אברום שכר חדר בנתניה בזמן הקיץ, על מנת שיוכל להיות בסמוך לרבי ולהשתעשע איתו בדברי תורה. האדמו"ר היה מבוגר מר' אברום בערך בעשר שנים.
כאמור נפגשו שלושת הגדולים, הרבנים הראשיים מרן הגר"א שפירא ומרן הגר"מ אליהו עם האדמו"ר. השגתי קלטת שהוקלטה בפגישה, והתאמצתי מאוד לשומעה והנני מעתיקה לפניכם לרוב חביבותי גם לרבנים הראשיים וגם לאדמו"ר מצאנז. מעין שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד.

מפעל הש"ס
האדמו"ר מספר על תכנית לימוד ש"ס (זוהי תכנית שבה נבחנים על כמות דפים מסוימת וכל חודש מוסיף והולך ונבחנים על כל מה שכבר נלמד. המשתתפים מקבלים מילגה מסוימת. יש לציין שבעקבות לימוד הש"ס של צאנז קמו עוד תוכניות כאלה. הדבר גרם לחיזוק גדול מאוד של לימוד הש"ס).
האדמו"ר אומר: מי שלמד אלף דפים גמרא עם פירוש תוס', הוא בבחינת 'מורנו'. ר' אברום מעיר: סמיכה!
מי שלמד שש מאות דפים נקרא "חבר". ר' אברום מעיר: כך היה בדורות קודמים תלמיד חכם נקרא חבר.
הרב אליהו שואל: כמה 'מורנו' יש?
האדמו"ר: שתים עשרה. הרב אליהו מגיב בהתפעלות: או! חשוב מאוד!
הרב אליהו: נברך את כבודו שתהיה תורתם משתמרת. (כמו שנאמר בברכות פרק ה' על חסידים הראשונים שהיתה תורתם משתמרת).
אחד הנוכחים - אולי בן האדמו"ר - מעיר: אם יחזרו היא תשתמר.
הרב אליהו: לא. זוהי ברכה שיזכו לזה.

ריבוי עצום של חזרות
ר' אברום: שמעתי על המהרש"ם שהיה חולה, והמשפחה לא רצתה שיכנסו אנשים. אחד בא ודפק בדלת ומשפתחו מיד אמר, שיש לו שאלה בהלכות מזוזה, המהרש"ם שמע דבריו ואמר שיכניסו אותו, כי מי שיש לו שאלה, הוא חייב לענות לו. ההוא שאל שאלתו והמהרש"ם השיב על פי ה'דרכי משה' בחושן משפט. הנוכחים התפלאו איך המהרש"ם זוכר בחוליו 'דרכי משה' בחושן משפט. אמר להם המהרש"ם תסתכלו בכריכה של החושן משפט. הסתכלו וראו שכתוב: תאריך מסוים וכתוב: 'היום גמרתי חושן משפט ארבע מאות פעם'.
הרב אליהו (חוזר שוב על דבריו שמקודם): אבל בגמרא שכתוב "תורתם משתמרת" הכוונה לברכה.
ר' אברום: הכונה לאלה שעוסקים בלימוד.
הרב אליהו (עומד על דבריו): לא. בגמרא זו ברכה.
האדמו"ר: הרוגוצ'ובר (מגאוני הדור לפני מאה שנה) לא היה לו זיכרון אבל כל דבר ששאלוהו זה היה סמוך ללימודו. כל הזמן חזר על הש"ס.
ר' אברום: זה ר' מאיר שמחה אמר עליו. הרוגוצ'ובר היה זריז גדול ומתמיד גדול.
האדמו"ר: ה'דברי חיים' (האדמו"ר מצאנז הראשון. היה אחד הגאונים המופלאים, ור' אברום מאוד העריצו) היה לומד בשבת באופן מיוחד סדר מועד. כל שנה היה גומר 26 פעם סדר מועד. (הוסיף באידיש במעין קביעה ושאלה): זה ניכר בספרים.
ר' אברום: אָוָדֶע! אָוָדֶע! (בודאי! בודאי!)

חשיבות לימוד הגמרא
הרב אליהו: הבית יוסף חילק את השולחן ערוך לשלושים יום. אולי כדאי להוסיף גם את השולחן-ערוך ללימוד.
האדמו"ר: כל הספרים קודש! כל המחברים קדש קדשים! אבל יש מדרגות: מקרא, משנה, תלמוד. לא שמים ספרי תושבע"פ על תנ"ך כי קדושתו חמורה. כך אני אומר: כל הספרים קדש! אבל הגמרא - קדש קדשים!!!
אם לומדים כל היום גמרא עם רש"י ותוס', נכנסת באדם רוח חיים אחרת. צריך ללמוד את כל הספרים אבל הגמרא - זה מעל הכל.
הבית יוסף הלכות תלמוד תורה כותב: מצוה ללמוד בכל יום גמרא עם פירוש רש"י ותוספות כמו שיש מצוה להניח תפילין.
יש בקיאות ויש ידיעה. ידיעה של הש"ס זה ענין עמוק מאוד מאוד.
ר' אברום: היו זמנים שלמדו עמוק מאוד, אבל לא למדו את המסכת. צריך את שניהם.
האדמו"ר: (מדגיש) במפעל הש"ס יש שלום. לומדים שם כולם: ליטאים ופולנים, אשכנזים וספרדים, חסידים ומתנגדים. תלמידי חכמים מחבבין זה את זה. (מצטט מה"דברי חיים" איך מתייחס לרבי עקיבא איגר ולחת"ם סופר, אבל קשה לשמוע דבריו. ר' אברום מוסיף על דבריו אבל אי אפשר לשמוע).

בנין התורה בארץ ישראל וביאת המשיח
האדמו"ר ממשיך: אחר החורבן (השואה) חשבו שהכל נגמר, אבל להיפך, התורה צמחה ונתרבו לומדי תורה. שוב אנחנו רואים "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן". ברוך השם! צריך להודות להשם. כל מה שנשאר ומה שקיים, הוא למעלה מן הטבע.
ר' אברום - ברוך השם יש היום בארץ (בשנת התשד"מ) חמישים אלף בני ישיבות. מי חשב שמהנוער שגדל בארץ יצאו בני ישיבות, והנה ברוך השם...
האדמו"ר: בתחילה, הציונים הגדולים היו כופרים, ואילו היום יושבי בית המדרש הם הלוחמים הגדולים על ארץ ישראל. זה גם כן חידוש! זה חידוש גדול!!
כאשר התחלנו לבנות בנתניה, אמרו לנו לבנות בית מדרש קטן. לא היה שם אף מסעדה כשרה. היום יש בנתניה 150 בתי מדרשות! מתקיים בנו: 'אמת מארץ תצמח'.
(האדמו"ר מבקש שיבואו לראות את הישיבה).
האדמו"ר ממשיך: שמעתי מהאדמו"ר מסטרופקוב, שהיה מחותן של הגאון משינאווא, שאמר בשם האדמו"ר שר שלום מבעלזא: משיח יבוא בתחילה לאמריקה. כך הוא אמר, ואני אמרתי: מה פתאום שיבוא לאמריקה, מקום כזה שומם, לשם יבוא משיח? אלא הכוונה היא, שבכל הארצות כשיגידו 'משיח בא' כולם ירוצו מיד לארץ ישראל. אבל באמריקה כשיגידו שמשיח בא, אף אחד לא ירוץ, אלא רק כאשר המשיח עצמו יוציא אותם ויגיד להם: "קום משנתך!! לך משם מהר!!". זה היה רוח הקודש שלו (של האדמו"ר מבעלזא) כבר אז.
ר' אברום - כתוב 'עוד אקבץ עליו לנקבציו' ואמרו חז"ל: קיבוץ אחר קיבוץ.
האדמו"ר - וכתוב "וגם מהם אקח לכהנים..." (לא ברור מה התכוון האדמו"ר. עיין שם ישעיהו ס"ו, כ"א, ברש"י וברד"ק).

ריבוי בעלי התשובה היום
ר' אברום: גם זה חידוש גדול, שיש היום הרבה בעלי תשובה.
הרב אליהו: זה אחד הפלאים, שבעלי תשובה נהיים גם בני תורה, לומדים בישיבות. זה חידוש גדול מאוד.
האדמו"ר: רואים גם הרבה אנשים אינטלקטואלים שחוזרים בתשובה. גם הם רואים שכל ההשכלה הבל. היה אחד, בעל תשובה, שהיה בכמה מקומות, לבסוף הגיע למפעל הש"ס של צאנז וכבר נבחן על אלף ושבע מאות דף!!
מענין הסדר בתפילה: קודם - השיבנו אבינו לתורתך - ואז - וקרבנו מלכנו לעבודתך - ואז - והחזירנו בתשובה שלימה לפניך.

בזמן שאדם לומר תורה הוא עצמו תורה
הרב אליהו: יש כאן דיוק. על-ידי לימוד התורה אנחנו נקראים בנים. "אבינו לתורתך". אבל על ידי המצוות "וקרבנו מלכנו לעבודתך". דוקא על-ידי התורה אנחנו נקראים בנים.
האדמו"ר: החיד"א אומר שתלמידי חכמים נקראים בנים ועמי הארצות נקראים עבדים (כנראה מחזק את דברי הרב אליהו).
הרב אליהו: יש עוד מקור (אולי אמר ב'היכלות') שבזמן שאדם לומר הוא נקרא בן. דוקא בזמן הלימוד. אבל אחר-כך לא. אמנם התורה מגינה ומצילה, אבל דוקא בזמן הלימוד הוא נקרא בן.
ר' אברום: הגמרא אומרת שבזמן שאדם לומד 'הוא עצמו תורה'. הוא עצמו תורה - כך לשון הגמרא (אולי אמר לשון רש"י. וחזר על המלים עוד כמה פעמים: 'הוא עצמו תורה' וכו' וכו'. יתכן שר' אברום רצה לומר יותר ממה שאמרו, שנקרא בן, אלא הוא עצמו תורה, ואורייתא וקוב"ה חד הוא).
האדמו"ר: יש דין בר מצרא שהוא קודם לאדם אחר. אבל אם האדם האחר זהו בנו של בעל השדה, אז אין דין קדימה של בר מצרא. המלאכים טענו שהתורה שייכת להם כיון שיש להם דין בר מצרא. אמרו להם ישראל - אנחנו בניו של הקב"ה ולכן אין לכם דין בר-מצרא.
הרב אליהו: המלאכים רצו גם הם ללמוד תורה. הבן איש חי אומר שהם רצו את הפנימיות של התורה.
האדמו"ר: שמעתי, שהמלאכים אמרו שאפשר ללמוד תורה גם בלי לקיים, אבל משה רבנו טען שאין תורה בלי קיום. "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו".

צריך לעזור לישיבות
האדמו"ר: צריכים לעזור לישיבות, לבני התורה. כל מי שיכול לעזור צריך לעזור. כשיבוא המשיח ילמדו בעזרת השם עוד יותר תורה מאשר עכשיו, אבל לזכות לעזור כבר לא יוכלו כי לא יצטרכו עזרה. אבל כעת אפשר וצריך לעזור, ואשרי מי שזוכה לעזור.
הרב אליהו: אני אומר לבחורי הישיבות, שיזכרו טוב את הקושיות שמסתימות בתיק"ו, כדי שעל ידי זה תהיה להם גישה לאליהו הנביא כשבעזרת השם הוא יבוא.
האדמו"ר: - בעזרת השם, בתחיית המתים יבואו כל הצדיקים, ואם אנשים לא ילמדו תורה, מה הם ידברו איתם, עם הצדיקים שיקומו? פוליטיקה? מעשיות? לכן ה' עוזר עכשיו שיתרבו הישיבות ויתרבו בעלי התשובה.
עד כאן שמעתי.
עוד בנושא באהל אברהם

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il