ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו בתקופה של התמודדות עם קשיים שלא שיערנו שנצטרך להתמודד אתם. מי יכול היה לעלות בדעתו שממשלת ישראל תחריב חבל ישובים פורחים ובכוח תעקור את התושבים ממקומם. לא היה כדבר הזה מעולם. ידענו שבדרך הגאולה יש מעצורים אך לא יכולנו לשער נסיגה ושבר כזה. השאיפות הגדולות של כלל הציבור לשוב לארצנו כולה דעכו. הקשיים הנמיכו את התקוות. אין כוח להאבק ויש נכונות לוותר ולסוג. והשבר הזה הוא מיסודו פועל יוצא משבר פנימי יותר של התרוקנות מהכרה בייחודו של עם ישראל, בייחודה של ארץ ישראל, והשורש לכך התרחקות מאורה של תורה.
המאבק על גוש קטיף שלא הצליח, התקווה שנצליח במאבק שלבסוף נכזבה, גרמה שחלק לא מבוטל מהציבור שלנו נפל ביאוש. לא הייתי מודע לכך עד ערב הבחירות. לא העליתי בדעתי שהציבור שלנו יפול ליאוש ולתחושה של כישלון. ורק כאשר נתברר שרבים לא מצטרפים למאמץ הבחירות מפני חוסר אמונה ביכולתנו מפני היאוש שאחז בם, אז נוכחתי בגודל התופעה. אילו ידעתי זאת מראש הייתי מתייחס לכך בתשומת לב הראויה ועל כן אני רוצה להקדיש את הדברים הבאים לעניין זה.
חורבן לצורך בנייה
מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל לימד אותנו להתבונן בעומק על המאורעות. לראות היכן המוקד של השבר, היכן המוקד של החורבן. את השואה הנוראה והאיומה הוא הגדיר חורבן הגלות. הכאב נורא, שליש מעם ישראל נרצח, זו עקירה נוראה שהיא לצורך הנחה בארץ ישראל. ביטול הגלות בצורה כואבת ונוראה והפיכת ארץ ישראל למרכז העם היהודי.
יתכן שכך גם יש לפרש את רבי עקיבא הרואה את חורבן ירושלים ואת פריחתה של רומי ושוחק 1 , כי הוא רואה חורבן בית שתחתיו יקום בית גדול הימנו. הוא רואה את העתיד. החורבן מכאיב מאוד אך הוא טומן בחובו התחדשות של בנין עתידי גדול.
היכן נמצא השבר האמיתי
כשאנו מתבוננים היכן המוקד של השבר שאנו נמצאים בו אנו מוצאים אותו בציבור הציוני החילוני. השקפת הציונות החילונית התמוטטה והשאירה חלל ריק ולתוכו נכנסות שאיפות אישיות חומריות. כאשר השאיפה היא פרטית אישית אין מטרה למענה לגדל ילדים, זה עול מכביד. וכך הציבור הזה מכלה את עצמו בידיים בשב ואל תעשה. הם מתפתחים בצד הכלכלי אך למי הרכוש יעבור? אין זה אלא לאותו החלק במשפחה שישוב בתשובה ויקים משפחה ודור ישרים, ויתקיים הפסוק "רשע יכין וצדיק ילבש 2 ".
השבר הנורא שמרכזו בשבר הרוחני החילוני מכאיב לכולנו כי כולנו עם אחד. אך כאשר יש הבנה היכן השבר, יש גם הבנה שהוא נועד לתיקון. קלקולים נשברים, הדעות הנפסדות נהרסות, וכל זה כדי להקים את הדעות האמוניות כדי לבנות תחתם עולם רוחני חדש של קדושה ושל תורה 3 .
המעורבות שלנו עם כלל ישראל גורמת שאנו לוקחים על עצמנו את כובד השבר וחשים כאילו אנו עצמנו במשבר. אך ממה נפשך, מי שמרגיש שעליו מוטל כלל ישראל הוא גם צריך להרגיש חזק לשאת את העול הזה ולא להישבר, ומי שנשבר צריך להוריד מעליו את העול שכבד עליו ולהבין שהמשבר אינו אצלו אלא במקום אחר. ואם הוא עצוב על המצב - זה עצמו צריך לשמח אותו, משום שהוא אכפתי ומעורב בציבור.
נצחון הרוח
לעומת המשבר בציבור החילוני הציבור שלנו גדל והולך בכמות ובאיכות. ישיבות קמות, תלמודי תורה מתרבים, הכוללים גדלים ואורה של תורה מוסיף והולך. המשבר הרעיוני אמנם פוגע בנו פיסית אבל אינו פוגע בנו רוחנית. את הבתים הרסו אבל ברוח לא נפלנו. אמנם יש כאלה ולא מעטים מתוכנו שנפלו ברוחם אבל במבט היותר שלם המשבר מחשל אותנו. עברנו מבחן. יש תוצאות חלקיות. לא מעטים סיימו אותו בהצלחה ובהצטיינות, קבלו באהבה את הקשיים ובזה העצימו את אמונתם. ואף שנכון שיש גם כאלה שלא עברו בהצלחה, ויש גם שנכשלו, מכל מקום רבש"ע רצה להקים יחידה מובחרת ולכן העמיד אותנו בניסיון והיחידה הזו היא פארו של רבש"ע.
כאשר יצא רבי שמעון בר יוחאי מהמערה אמר לו רבי פינחס בן יאיר 'אוי לי שראיתיך בכך', השיב רשב"י 'אשריך שראיתני בכך, שאילו לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך' 4 . היסורים הגדולים שהתייסר רשב"י הם שעשו אותו למה שהוא. יסורים בונים וגם אלו שעומדים בניסיון ומקבלים את הייסורים באהבה יכולים לומר אילו לא ראיתם אותנו בכך לא מצאתם בנו כך. ועדין אין אנו רואים את כל הכוח הפנימי של האמונה שהתגבר כתוצאה מהשבר של חורבן גוש קטיף.
רשב"י היה בתקופה קשה ביותר כמה עשרות שנים אחרי החורבן. ובתקופה הקשה הזו נתגלה אור גדול של תורת הרזים. דווקא אז מתוך הצרות הנוראות של חורבן הבית וחורבן ביתר צומחת ומופיעה לה תורה עליונה. רשב"י היה תלמידו של רבי עקיבא, שגם הוא עבר מסכת של יסורים, והוא מלמד שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד 5 . הוא בעל ניסיון בדבר, בעל יסורין.
ואהבת את ה' אלוקך בכל נפשך
התבוננתי בימים אלו בפסוק "ואהבת את ה' אלוקך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" 6 ושאלתי את עצמי למה לא נאמר 'ויראת את ה' אלוקך בכל נפשך', שהרי לכאורה מסירות נפש היא בחינה של יראה. יצחק אבינו שמסר נפשו לעקדה הוא בחינה של מידת היראה, שעניינה הוא הזהירות שלא לעבור ח"ו על דבר ה' עד כדי מסירות נפש.
אכן, כנראה שהתורה באה ללמדנו שצריך למסור את הנפש באופן היותר נעלה, דהינו במידת האהבה והשמחה, וכדברי ר"ע 'כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו' 7 . מתי תהיה לי ההזדמנות להביע את אהבתי לה' בכל הנפש. כאשר אדם נתבע למסור את נפשו יכול הוא לשאול למה אני? כל ימי עשיתי מעל ומעבר ולמה זה מגיע לי? אבל ר"ע הסתכל אחרת על המציאות. הוא לא שאל מדוע אלא שמח שנזדמנה לידו מצווה כזו גדולה, ואולי אף סבר שזה לא למרות מה שעשה עד עתה אלא בזכות כל מה שעשה עד עתה! וק"ו שר"ע היה אומר זאת בכל פעם שנתקל בקושי וסבל מחמת היותו מקיים מצוות. ואם הוא לא הצליח לקיים את המצוות בגלל שמנעו זאת ממנו לאחר כל המאמצים שעשה, הוא שמח בכך שהתאמץ וגילה מסירות. ככל שהוא התמודד יותר הוא היה שמח ביסורין יותר, ואהבת ה' הייתה מתגברת בליבו.
שנים אנחנו מתמודדים עם הקשיים במאבקנו למען ישוב ארץ ישראל. בכל פעם אנחנו מחזקים את עצמנו לא ליפול, להמשיך להתגבר על הקשיים. אבל הגיעה העת שבכלל לא נצטרך לחיזוקים כי אהבת ה' הבוערת בתוכנו תתגבר לנוכח הקשיים. השמחה תתעצם עד שנוכל אנו לעבוד את ה' בכל נפשנו ונהיה מלאי אושר וסיפוק מבלי שנצטרך חיזוקים חיצוניים.
סבלנות
ליל הסדר מלווה אותנו מאז יציאת מצרים. חגגנו אותו בבית המקדש וחגגנו אותו במרתפים של ספרד בזמן האינקוזיציה ובמחבואים בגטאות בימי השואה. הוא מהווה יסוד האמונה. מכוחו התגברנו על כל הצרות והגענו עד הלום, וכעת אנחנו מתדפקים בשערי הר הבית ומבקשים שהקב"ה יסלק מאיתנו גם את החומה הזאת המפרידה בנינו ובין השכינה 8 . וכיון שאנחנו כל כך קרובים, הקשיים נראים הרבה יותר נוראיים ממה שהם. קוצר רוח מקיף את הכול. רוצים עכשיו גאולה. וכמובן שעלינו להתרומם מהעצבנות ולהתאזר באורך רוח: לראות ולדעת שהגודל העתידי הוא כל כך גדול ואי אפשר להגיע אליו בדילוג ובקפיצה אחת, ולראות את האור המנצנץ מרחוק כמה הוא גדול וכמה הוא מאיר לנו כבר עכשיו.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
