ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד מתכוננים למתן תורה?

דף הבית בית מדרש מדורים מגד ירחים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיוון תש"ע

כיצד מתכוננים למתן תורה?

גליון מס' 128



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

"הרצאת האידיאל הרחוק בראשית הגבלתו באופן שיכנסו שביליו לתוך החיים המעשיים, הכשרת החיים הטבעיים אל הרוח הגדול ההולך ומנשב בתוך החיים המעשיים והרוחניים יחד, שהם מלאים מחוסנה הנורא של השאיפה המקפת אשר להאידיאל הכללי הגדול, שאל אלה השלשה מכוונות עבודות הימים של אמירת "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" של הגבלה ושל פרישה, שוים הם בסדרם, בהיות החול מובדל ועומד מן הצד והקודש מקשרו, בהיותו בעצם תומו כמו בהיותו הולך ומתמזג בתוך חיי הקודש מראשית התגלותו. כי ההבדלה של החול היא רק הבדלה נימוסית הזכרית, אבל עצם החיים הלא ממזג הוא את הכל". עין איה, שבת, פרק תשיעי סימן כח.


כיצד מתכוננים למתן תורה?
במסכת שבת (פו, ב-פז, א) אנו מוצאים סוגיה המתארת את השבוע המופלא אשר עבר על בני ישראל לפני קבלת התורה במעמד הר סיני. מובן כי אין כאן תיאור 'היסטורי' התקף לאותו הדור ותו לא, אלא מצוי כאן פירוט של הסדר האלוהי בו מופיעה התורה בעולם:
א) "בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא" (ביום הראשון בשבוע לא אמר להם הקב"ה כלום משום חלישות הדרך) - על מנת להגיע למצב של קדושה לא ניתן לזלזל בגוף ולהותיר אותו בחולשתו. תפיסה צרת אופקים עלולה ליפול באותה טעות אשר ממנה מזהיר אותנו הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ד') , כאילו "הקדוש ברוך הוא שונא הגוף ומבקש לאבדו". מובן שאין הדבר כן: בראשיתה של עבודת ד' קיימים אמנם שלבים של זהירות ופרישה מן הגסות של החומר אולם אין התורה נלחמת כנגד עצם כוחות החיים ונטיותיהם. חז"ל מלמדים אותנו כי כדי לקבל את התורה זקוק עם ישראל להבראת הגוף, או בלשונו של מרן הרב קוק (אורות התחיה, לג): ל"דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים"; כלומר ל'מצע' רחב של כוחות חיים אשר אותם ניתן יהיה לקדש.
ב) "בתרי בשבא (ביום השני בשבוע) אמר להו 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'" - היסוד השני שבהכנה למתן תורה הוא הודעת המטרה הסופית. לאחר הוידוא כי הכוחות הגופניים מצויים במילואם, וטרם הכניסה לתהליך ארוך של עמל רוחני מייגע הכולל זהירות, זריזות, פרישות וכן הלאה - יש להשקיף על האידיאל השלם. "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם... למה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו" (מסילת ישרים, א). ידיעת המטרה הסופית מעניקה לאדם את הכוח ואת הביטחון לאורך הדרך. הידיעה מגלה מהו הטבע הפנימי המצוי בנו בכוח; פוטנציאל שיצא בוודאות אל הפועל גם אם לעיתים נדמה כי אין הדבר כך.
ג) "בתלתא בשבא אמר להו מצוות הגבלה" (ביום השלישי בשבוע נאמר להם הציווי להישמר מלעלות להר) - לאחר שמציבים את האידיאל השלם כנקודת שאיפה, מתעורר באופן טבעי הרצון ל'עלות בהר' ולהתקדש. במצב נפשי זה יש ליזהר מפני התפרצות לא מבוקרת ו'קפיצת מדרגות'. אשר על כן יש צורך בהגבלה המרסנת את השקיקה הרוחנית; הגבלה זו בונה מהלך מסודר ומודרג של התעלות בעבודת ד'.
ד) "ברביעי עבוד פרישה" (ביום הרביעי בשבוע נאמר הציווי לפרישה מחיי אישות למשך שלושה ימים עד מתן תורה) - רק לאחר התוודעותנו לאידיאל הישראלי הסופי המעוניין בקידוש נטיות החיים והגוף (וכן לצורך במהלך מבוקר ואיטי שירומם אליו) - מגיע שלב הפרישה. על מנת להתעלות מבחינה רוחנית אין מנוס מן המלחמה בצדדים העכורים של החיים, מלחמה הכוללת אף פרישה בתנאים מסוימים מן החומר. אולם כעת, לאחר ההבנה מהי המטרה הסופית, אין פרישה זו נעשית מתוך פסיביות ושנאת החיים אלא מתוך גבורה ועוז. מופיעה כאן הגבורה המוסרית של כיבוש האדם את עצמו ו"טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טז, לב). "מתוך המעמד של הקדושה היותר אדירה שאליה העלתה האומה כולה במעמד הר סיני, ואחרי ההגבלה שבאה אחר הדיבור של 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים' - באה במקומה העובדא של הפרישה" (עין איה שבת, ב, עמ'172-171).
על גבי ארבעת המדרגות הללו, המהווים מכלול של השלבים השונים בעבודת ד' - מגיעה האומה הישראלית למעמד הנשגב של ו' בסיון, יום קבלת התורה בו ניתן לנו לומר בלב שלם: "כל אשר דיבר ד' נעשה" (שמות יט, ח).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il