ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בכל כוחי
הרב אהרן אייזנטל שליט"א, רב היישוב חיספין
יעקב הוא השכיר הראשון בתנ"ך. כל פרשת יחסיו עם לבן עומדת בסימן מתח מתמיד בין עובד לבין מעבידו, בין פועל שעובד בנאמנות שאין למעלה הימנה לבין מעביד נבל (היפוך אותיות לבן) שזכה ביושר בכינוי רמאי (היפוך אותיות ארמי). בשל קוצר המצע נלקט מעט מהתמונות שהפרשה מציגה בנושא זה.
כבר במפגש הראשון שלו עם רועי חרן, מתגלה מוסר העבודה הגבוה של יעקב. הוא פוגש את הרועים ליד הבאר. המדרש – שהובא ברש"י – שם דברים בפיו: "אמר להם... אם שכירים אתם לא השלמתם פעולת היום, ואם הבהמות שלכם - אף על פי כן לא עת היאסף המקנה". זו בהחלט התנהגות מפתיעה מצד מי שבורח מפני אחיו ומבקש להתאקלם במקומו החדש, אך יעקב השונא שקר ורמייה אינו יכול להתייחס באדישות למראה שכירים הגוזלים את מעבידם, גם אם הדבר יגרום לו נזק.
יעקב היה לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים. עשרים שנה רעה יעקב את צאן לבן. על זהירותו המופלגת בגזל מעבידו אנו שומעים בתוכחתו ללבן. קבלות שקיבל על עצמו הן מידת חסידות, מעבר לשורת דיני תורה.
אף על פי כן, חז"ל למדו ממנו להלכה כיצד על פועל לנהוג: "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני (=פועל) ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעה"ב ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן... וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר 'ויפרץ האיש מאד מאד'" (הלכות שכירות לרמב"ם י"ג).
המדרש מתאר את נאמנותו של יעקב לכללי היושר שקבע לעצמו, גם אחרי שהתברר לו שלבן רימהו בשכר עבודתו שסוכם מראש, והחליף את רחל בלאה: "א"ר יהודה בר סימון: בנוהג שבעולם פועל עושה מלאכה עם בעל הבית שתים ושלש שעות באמונה ובסוף הוא מתעצל במלאכתו, ברם הכא מה הראשונות שלימות אף האחרונות שלימות מה הראשונות באמונה אף האחרונות באמונה" (בראשית רבה ע').
הפרשה מתארת מעביד נצלן וערמומי, שניצל את יעקב עד תום, והחליף תנאי משכורתו מאה פעמים (רש"י בראשית ל"א). אך בעיקר עולה ומשתגבת דמותו של יעקב שלא התפתה להתיר לעצמו לתקן עוול בעוול, ולא סטה מדרכי היושר שקבע לעצמו.
עובד יכול להפסיק עבודתו אצל מעביד שעושק אותו, הוא יכול לתבוע אותו על עוול או לשנות את תנאי העסקתו אך כל עוד הוא עובד אצל מעבידו אסור לו לגזול כתגמול את מעבידו.
מצוה דאורייתא – מחוייבות כפולה
הרב אריה שטרן שליט"א – ראש מכון הלכה ברורה
בפרשת השבוע אנו קוראים על פרשת היחסים הסבוכה שבין יעקב ללבן, מן הבחינה המשפחתית וגם מן הבחינה של יחסי עובד – מעביד.
יעקב אומר לבנותיו בסוף הפרשה את אשר הן בודאי ידעו, שהוא עבד בכל כוחו את אביהן, ומדברים אלו לומד הרמב"ם וכותב בסוף הלכות שכירות, שהפועל חייב לעבוד את המעביד בכל כוחו, ועל כך הוא נוטל שכר אף מעבר למוסכם עם בעל הבית, כמו שנאמר אצל יעקב: "ויפרוץ האיש מאד מאד".
רוצה לומר שכאשר אדם נוהג כראוי בכל הנוגע ליחסים שבין אדם לחברו, מקבל על כך שכר גם משמים, ומתקיים בו מה שכתוב: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו אף רוח המקום נוחה הימנו".
רעיון זה שמתברר מתוך מילוי התחייבותו של הפועל, נכון שבעתיים כשלומדים את ההלכות העוסקות בהתחייבויותיו של בעל הבית. בראש ובראשונה בעל הבית המעביד חייב לשלם את השכר וכשמלינו עליו, נאמר שעובר על חמישה איסורים: משום "בל תעשוק", משום "בל תעשוק שכר עני", משום "בל תלין", משום "ביומו תיתן שכרו" ומשום "לא תבוא עליו השמש".
אלה כמובן דברים ברורים, ואולם מתוך עיון מתברר שההתחייבות הזו קיימת אפילו אם הפועל אינו תובע את שכרו, ואף-על-פי שהמעביד אינו עובר אז על האיסורים החוב נשאר במקומו. אין זאת אלא מפני הרגישות הרבה שיש בהלכה כלפי הצורך בתשלום שכר עבודה, שאין זה כתשלום של חוב רגיל שאין צורך לשלמו ללא תביעה, אולם כאן בעל הבית מצידו צריך להרגיש את החובה לשלם לפועל שהשקיע את כל כוחו בעבודה עבורו, והרי זה כאילו מוטלת עליו מצווה שבין אדם למקום, והגענו אם-כן להשוואת המחויבות של בעל הבית למחויבותו של הפועל.
להבנת המעמד של הפועל יש לנו לעיין במה שנאמר עליו לעומת מה שנאמר על עבד עברי. ידוע מאמר חז"ל על הקונה עבד עברי שכאילו קונה אדון לעצמו, וזה מתאים במיוחד כלפי העבד שאיבד את חירותו ומצבו נחות, ועל-כן ציותה תורה את האדון שידאג לו ממש כאילו היה בנו.
הפועל, לעומת זאת, יכול להשתחרר בכל זמן שירצה, כמאמר הגמרא שיכול הפועל לחזור בו אפילו בחצי היום, ואפילו קיבל את שכרו מראש כמו עבד. אולם עצם הדבר שהגמרא לומדת זאת בדרך של דרשה: "כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים", הרי זה מוכיח שיש על הפועל סוג מסוים של קניין לטובת בעל הבית.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
חידוש כוחות העולם
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
