ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
ישנה תחושת התעלות מסוימת כשאדם יחיד שעומד מול רבים בענייני אמונה ובשאלות של עיקרון. זה נחשב למעשה אמיץ ולרוב גם למעשה של הקרבה. המאבק הזה כרוך בנכונות לסבול השפלות אם לא דברים גרועים יותר. על אף הקשיים שבהם נתקל אדם כזה, קשה הרבה יותר לעסוק ולהצליח במשימה של בניית עם וביצירת חברה חיובית מתוך אוסף של יחידים רבים. לפרט יש חופש בחירה וחופש מן הצורך לדאוג לאנשים אחרים בעולמו. אין חופש כזה לאדם שנאלץ לבנות חברה ולהנהיג אותה לאחר שנבנתה.
תקופת האבות, עידן המייסדים היחידים, תם. אך המשימה האדירה של בנין אומה עם מטרה אחת וערכים משותפים מצריכה התחלה של עידן חדש שמתאפיין בגדולה ובמנהיגות. זה המסר של השינוי בדקויות ובדגשים של התורה מספר בראשית לספר שמות, שבא אחריו.
התקופה הארוכה והכואבת של גלות העם היהודי לא היתה תקופה של בניית חברה, אלא תקופה שהתאפיינה יותר במאבק על ההישרדות. משום כך היה צורך במנגנונים מיוחדים ובלחצים חברתיים כדי לקיים חיים יהודיים מאורגנים. אבל אפשר לומר שבמידה רבה, במיוחד כאן, בארץ-ישראל היום, ואולי גם באזורים רבים של התפוצה היהודית, אותם המנגנונים, הכלים וההשקפות כבר לא מועילים או לא רלוונטיים. עידן בניית האומה לא יכול להישען על חרמות, נידויים או כלים לא מעשיים אחרים שאולי היו תקפים בעידן אחר, אבל שוב אין בהם תועלת בימים אלה. התורה ואמות המידה ההלכתיות שלה לא משתנות עם הגחמות המתחלפות והאופנות החולפות. אך הדרכים, הגישות והיעדים בדרך ליצירת אומה תורנית וישות לאומית משתנים וחייבים להשתנות.
לא פעם אנשים מצטטים דעות אישיות, לא הלכתיות, של מנהיגים דגולים מהעבר בסוגיות חברתיות ומנסים להפוך אותן לחוק גם היום, להעלות אותן לרמה של הלכה. דעתי בעניין זה תמיד היתה ועודנה כדלקמן: מאין לי לדעת מה האנשים הדגולים האלה היו אומרים אילו חיו היום, בתנאים של אומה יהודית, אחרי השואה, לנוכח עולם מודרני כה מחובר ומקושר? כלום אין התנשאות במחשבה שתקופה אחרת לגמרי לא היתה מולידה תגובות שונות לבעיות חברתיות ולאומיות, שאף אחת מהן אינה מטופלת בתחום ההלכה עצמה?
קשה לאדם לזהות תקופה כשהוא עוד נמצא בתוכה. כל תקופה מובחנת וברורה הרבה יותר ממרחק זמן, בעזרת פרספקטיבה היסטורית וניסיון העבר. הניסיון מלמד אותנו שצריך לנתח ולהבין כל דור ותקופה בנפרד.
התורה גם מצווה אותנו להיות ערים לעובדה שתקופות מתחלפות ושהזמן איננו עומד מלכת. המשימות שמוטלות על כל דור אולי זהות במובן הרחב, אבל הן בוודאי שונות בדקויות ובפרטים. המשימה של בניית חברה יהודית כאן, בארץ-ישראל, היא אותה המשימה שתמיד היתה, אך הנסיבות שבהן אנחנו צריכים לבצע אותה אינן הנסיבות שהיו קיימות בתש"ח שנת הקמת המדינה או בתרנ"ז שנת הקונגרס הציוני הראשון. ההסתגלות למציאות הזאת היתה קשה מאוד לכל המגזרים בחברה היהודית. קשה לנו לזהות בברור את קו הגבול שמפריד בין תקופה לתקופה. אך אין ספק שהקו הזה קיים, וחשוב מזה, שצריך לעשות ניסיון לזהות אותו ולהתמודד אתו בהתאם.
הסוד שאפשר לעם היהודי לשרוד בכל השנים היה היכולת שלו לשלב כושר ההתאוששות ומעשיות עם אמונה ומסורת. הצלחנו לנווט את דרכנו בהצלחה בתקופות רבות של תהפוכות, אך ביסודו של דבר נשארנו נאמנים לזהותנו ולייעודנו. אני בטוח שכך נעשה גם בתקופה הזאת.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקשר אל ה' – תפילה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שופר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
