ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
ראשית, אמרו 1 : "גדול העונה יותר מן המברך", כי עונה האמן מעיד שדברי המברך הם אמיתיים, ובזכות אישורו זה הם נאמנים יותר מאשר בזכות אמירת האומר לבד. עוד נאמר במסכת שבת 2 : "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו אפילו גזר דין של שבעים שנה לרעה שהיה עליו, נקרע בכח אותו אמן". ובזוהר נאמר 3 שבכח עניית הקדיש לשבור שלשלאות של ברזל ולבטל כל מיני גזירות קשות ורעות.
עולם הבא נבנה באמונה
אבל לא רק תיקון גדול של עולמנו יש בקדיש, אלא יש בו גם אחרית ותקוה לעולם הנצח. למדונו חז"ל 4 שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ונשאלה שאלה ממתי יש חלק לעולם הבא? כלומר, אם ח"ו נפטר ילד, מאיזה גיל יש לו זכות להגיע לעולם הבא? אמרו חז"ל מהרגע שהילד יודע לענות ועונה אמן. למדו זאת מדברי הנביא ישעיה 5 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים", ואמרו 6 : "אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן". אם כן, יש בכח אמירת אמן להביא לחיי העולם הבא.
יש להבין, מדוע כח האמן גדול? ואיך שינו חז"ל את המילים "שומר אמונים" למילים אחרות- שאומרים אמנים? הסבר זה זכיתי ללמוד מדברי מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. נאמר במשנה 7 : "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ונאמר בהמשך: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תורה מן השמים, והאפיקורוס, והכופר בתחיית המתים". ההסבר שנתן הרב צבי יהודה הוא פשוט מאוד. נאמר כמה פעמים שהשם ברא כמה עולמות, למשל בישעיה 8 : "בי-ה ה' צור עולמים", ובתהילים נאמר 9 : "מלכותך מלכות כל עולמים".
אם כן יש עולם של חומר, עולם המושג על ידי חושי הגוף, וישנו עולם עליון רוחני שניתן להשיג את מציאותו דרך השכל הרואה כיצד ישנן השפעות ממנו לעולמנו זה, שכן שניהם קשורים יחד. כדברי המשנה באבות 10 : "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", ובתוך הפרוזדור אפשר להתבשם מאור הטרקלין השופע גם אל הפרוזדור. אדם שכל מה שיש לו בעולמו הוא רק החומר והקשור אליו, כיצד יוכל להגיע לעולם שהוא מעל החומר? מי שנמצא בעולם החומר, אך הוא קשור במחשבותיו וגם במעשיו עם ערכים רוחניים, יש אפשרות שיגיע אל העולם הרוחני, הוא עולם הבא. הכופר בתורה מן השמים ורואה את יסודה באדם, ואת האדם הוא מעריך לפי צרכיו החומריים, הוא מנותק מהעולם הבא ולא יוכל להגיע אליו. אם כן המנותק הוא הכופר והמקושר הוא המאמין.
יסוד הקשר לעל-חומרי, אל הרוחני, הוא בנין האמונה בנפש האדם. ביטוי האמונה מגיע בברכות במילה אמן. זאת היא המילה בה אנו מכריזים שכל מה שנאמר בברכה על הקב"ה, שהוא מלך העולם וממנו באות המצוות ואליו מגיעות התפילות, הוא אמת, ויש להאמין בה ולחיות דרך אמונה זו. זהו פירוש המילה אמן. המאמין הגדול מאמין גם כאשר כלפי חוץ נראה שלא משתלם להאמין, ובכל זאת הוא מאמין. והוא לא רק מאמין אלא יותר מזה, הוא שומר אמונים. הוא אותו שומר שעליו אומר הנביא 11 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים".
ישנה עוד משמעות במילה "שומר", והיא: מצפה ומחכה מתי יתקיים הדבר, מתי יוכל כבר לראות זאת בעיניו. כמו שנאמר אצל יעקב אבינו בקשר לחלומות יוסף: "ואביו שמר את הדבר" 12 . אם כן שומר אמונים הוא המצפה ומשתדל לקראת הרגע שבו יוכל להראות את אמונתו. רגע זה של הצהרת אמונים של אדם מישראל המאמין באמונה שלימה, הוא רגע אמירת האמן. עכשיו ברור מדוע מי שאומר אמן הוא בן העולם הבא, ומדוע הביטוי שומר אמונים איננו שונה במשמעות הפנימית מדברי חז"ל, שאומרים אמנים. רגע עניית אמן הוא אם כן רגע גדול ביותר.
אמן ציבורי
אבל גם בזה יש מדרגה גבוהה ממדרגה. יש אמן שהוא תשובה לברכה הנאמרת על ידי אדם יהודי פרטי, ויש אמן הנאמר רק לתפילה ציבורית, וממילא הוא אמן גבוה יותר, אמן ציבורי. זהו אמן של הקדיש הנאמר אך ורק בציבור, שלא כמו כל הברכות שניתן לאומרם ביחיד. לפי זה, אמן של קדיש הוא מדרגת האמונה המכשירה אל חיי העולם הבא. מכאן ברור למה יש כח עצום לאמן של קדיש לשבור רתוקות ברזל ולנפץ מסגרות פלדה.
האמונה, שבכוחה עבר עם ישראל את ים הגלות ושבר את כל המכשולים שעצרו אותו מלבוא אל חוף מבטחים, וסוף סוף נאחז והגיע אל החוף, אמונה זו עומדת במבחן כל העת האם יצליח להתמיד באחיזתו בפסגת תקוותיו, או ח"ו אחרי שהגיע הוא עוד עלול למעוד ולהדרדר אחורה. נסיון זה וההצלחה לעבור אותו תלויים אך ורק בכח המאמינים המתמידים וממשיכים ללא הרף באמירת הקדיש ובענייתו בבתי הכנסת. ובימינו, כל בית נוסף, כל עץ נטוע, כל המשך עבודה עם אמונה שלמה, הם אמירת קדיש בידים וברגלים המצטרף אל הקדיש בפה ובמחשבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
