ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אוריה שרה בת עינת
מה יהיה הדין אם מפריעים לאדם להתפלל, והוא איננו יכול להתעלם ולהתרכז בתפילתו, כגון תינוק בוכה וכדומה. הרי אם ימשיך, ממילא לא יוכל להתפלל כדין, ואם יפסיק, הרי יש בזה איסור הפסקה? כתב המשנה ברורה 3 , שמותר לרמוז לילד בידיו כדי שישתוק, אבל לא יפסיק בדיבור בשום אופן. ואפילו אם יגרם לו נזק כספי חמור אין להפסיק בתפילה, שאין לממון ערך לפני גודל האיסור.
ואם ההפרעה קשה מאד ולא ניתן להתעלם ממנה, כגון שבאה על ידי גוי שאיננו מבין את חשיבות התפילה, או סכנה המתקרבת למקום, כתב השו"ע 4 שיקצר ויזדרז בתפילתו, ולא יפסיק. ואם גם זה איננו מספיק, התיר השו"ע לזוז וללכת ברגליו למקום אחר, אך לא יפסיק את תפילתו. רק במקום סכנת נפשות גמורה שאין שום ברירה אחרת, אז יפסיק על פי ההלכה הברורה והמפורסמת 5 הקובעת שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ משלושה דברים.
ובענין הנחש, נאמר במשנה 6 ונפסק בשו"ע 7 שמפני נחש לא יפסיק, אבל מפני עקרב יפסיק. ונתבאר בגמרא 8 , שהנחש איננו תמיד בחזקת סכנה אלא אם כן נראה שהוא סוער ומתקיף, אבל עקרב מסוכן תמיד. ומכאן שבסכנה ברורה מותר להפסיק.
מה בין נחש לעקרב
בדברי הגמרא הנזכרים ישנו רמז שנאמר על ידי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: משמעות התפילה היא החיבור שיש לישראל מצד קדושת נשמתם עם הקב"ה, ואיסור ההפסקה מורה על כך שאין מפסיק בינינו לבינו יתברך. ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק, הכוונה בזה שהנחש רומז לחטא, ליצר הרע. יתכן ואדם חטא כל כך עד שהנחש מקיף אותו, ואף על פי כן אין זה מפסיק בינו לבין קונו. מהו עקרב ומהי המשמעות שלו? בספר הקדוש "תיקוני זוהר" 9 ביאר, שהמילה עקרב היא תרכבת של המילים: עקר בית. כאן הסביר הרב קוק זצ"ל שרק חטא אחד יכול לגרום ח"ו פירוד בין יהודי לבוראו, כאשר היהודי עוקר את עצמו מהבית ואיננו רוצה להיות שייך לעם ישראל, והוא טוען שאיננו יהודי. פה הסכנה מוחשית ממש, וכאן יפסיק. ומכאן יש לימוד זכות על כל הרחוקים בימינו, למרות חוסר זהירותם בקיום מצוות, כולם מתפארים שהם ישראלים, ולפי דעתם דרכם היא הדרך הטובה למען עמם. אם כן, עדיין הם קשורים ומפותלים עם הקב"ה, והוא הטוב והמיטיב, ברחמיו הרבים יפקח את עיני כולם, ויורנו מדרכיו, ונראה את דרך האמת ונלך בה כולנו כאחד בשם ה'.
הזכיר המשנה ברורה 10 , שהיתר זה, שמותר ללכת ממקומו אם יש הפרעה קשה שאיננו יכול להיפטר ממנה, היא בשעת דחק גמורה. אבל בלא סיבה כזו אסור לזוז ממקומו כלל וכלל. ומה שנאמר בגמרא 11 על ר' עקיבא שהיו רואים אותו בתחילת התפילה בזוית זו ובסוף התפילה בזוית אחרת, שהיה מקומו משתנה מרוב כריעות והשתחויות, אין זה בתוך התפילה אלא בסיומה, כאשר יש בסופה תחנונים שבהם האדם מתחנן ומבקש בקשות פרטיות. אמנם הן נטפלות ומצטרפות לתפילה, אך אין ערך תפילת האדם ותחנוניו על עצמו כתפילה עצמה, שהיא כולה על טובת כלל ישראל והעולם כולו. בזה אין לזוז כלל, אך בחלק התחנונים מותר להקל ולזוז לצורך מצוה גדולה.
הוסיף המשנה ברורה 12 שטוב שיאמר קודם התחנונים פסוק "יהיו לרצון אמרי פי" שבזאת יסיים את עיקר התפילה, ואז אם יש צורך לזוז, או שרצונו להוסיף כריעות והשתחויות ובקשות פרטיות, יוכל באין מפריע. קביעות זאת בתפילה מסייעת בקביעות נצח ישראל ודבקותו באלוהי עולם כעמוד ברזל וכחומות נחושת בצורות, שאין כח שיוכל להדפם ממקומם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
