ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
המשתה שזור לאורך כל המגילה ותופס בה מקום מרכזי ומשמעותי (במגילה שבעה משתאות ויש סופרים עשרה). ההצלה הגדולה גם היא מצוינת ונחגגת במשתה:
"...וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן ...וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (ט' יז-יח).
מיד אחר כך, בשלב שני, מתווספת למשתה בערי הפרזות מצוות משלוח מנות:
"עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (שם יט).
מרדכי משושן צרף לדורות, למשתה ולמשלוח המנות, את מצוות מתנות לאביונים:
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (שם כב).
בימינו, ברוב המקומות, יש חלוקה די ברורה בין שלשת המצוות. המשתה-סעודת פורים הוא אירוע משפחתי או אירוע שבו משתתפים חברים קרובים. משלוח המנות תופס לרוב נפח גדול (מדי) של הפעילות ביום הפורים. גם הוא קשור למעגל הקרוב של החברים והידידים (לעתים קרובות מדובר במיחזור והחלפה). מצוות מתנות לאביונים נפרדת לגמרי ולרוב היא מתבטאת בנתינת צדקה בכסף. עיון במקורות מגלה כי בעצם גם מצוות משלוח מנות ובעיקר מצוות מתנות לאביונים, קשורות למצות סעודת פורים.
חז"ל לימדונו שאין דבר המקרב יותר בין הבריות ובין ישראל לאביהם שבשמים, מאשר לגימה משותפת וסעודה שהופכת רחוקים לקרובים. "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה..., ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה (אפילו) על נביאי הבעל" (סנהדרין דף קג ע"ב).
הרשו לי מורי ורבותי להציע סדר יום קצת אחר לחג הפורים.
במשך כל השנה עובד כל יהודי את הקב"ה בדרך שלו, בדרך בה התחנך, בדרך אותה קיבל מרבותיו. יום אחד בשנה קוראים לנו רבותינו לפעל אחרת. להשתמש בלגימה "חייב איניש לבסומי" (להתבסם, לא להשתכר) עד דלא ידע בין...".
זה היום לטשטש את ההבדלים, לשכוח את המחלוקות, להתעלם מן המפריד לחפש את המאחד. גם אם כל השנה כל אחד צריך לעבוד את בוראו בדרך שהוא בטוח שהיא הנכונה, ביום הזה צריך להפנים שגם מי שהוא בבחינת "ונהפוך הוא" לשיטתו, יש בדרכו גם מן האמת. הבה ונקשור את כל מצוות היום ל"אגד אחד" שסביבו יתאחד כל עם ישראל. ההצלה בפורים הייתה מכח "לך כנוס את כל היהודים".
נזמין לסעודה לא רק בני משפחה וחברים, אלא דווקא את מי שאנו בחילוקי דעות עמו כל השנה. נוכיח כי בפורים לפחות, כולם רעים האהובים. אם מזמינים אותנו נאכל גם אצל מי שמערכת הכשרות שלו היא לא מערכת הכשרות "שלנו". ניצור קשר דווקא עם בני הפלוגתא שלנו, בכל התחומים.
ניתן מתנות לאביונים על ידי שנזמין אותם לאכול ולשתות עמנו. גם הם יהיו חלק מבני ביתנו. 'אביונים' יתפרש כ'חלשים' לא רק כ'עניים'. נשתף בסעודה גם את הגרים ואת מי שנמצא בתהליכי גירות. נזמין לסעודה כחברים ולא כמתנשאים גם את מי שרמת ידיעותיו רחוקה משלנו. נתחבר גם עם מי שאנו חושבים (לא בטוח שצודקים) שרמת קיום המצוות שלו נמוכה משלנו. אם נזמין ממילא גם נוזמן ונקבל את ההזמנה. אולי נעלה לדיון את שאלת ההסתגרות וההתבדלות, במוסדות החינוך בישובים ושכונות המגורים, תופעה ההולכת ומתגברת.
ננצל את ה"חייב איניש לבסומי" כדי לחזור ליום שבו נתמלא כל העולם כולו בשמים, יום מתן תורה. נביא לכך ש"הדר קיבלוה בימי אחשורוש" יגרום לכזה שגם בפורים נעמוד כאיש אחד בלב אחד ונזכה להשכנת שכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
