ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עוזי הוא חבר קיבוץ, בדרום, והוא שימש במשך שנים כמורה לספורט בבית הספר שבאזור. מעת לעת במהלך השנים יצא להשתלמויות על בסיס קרן ההשתלמות שנזקפה לזכותו. עם יציאתו לגמלאות, משך הנתבע את כספי קרן ההשתלמות שעל שמו לחשבונו הפרטי. הסכום שנפדה עמד על כחמישים אלף ש"ח. לטענת הקיבוץ כספים אלו מגיעים לו, זאת על פי המסגרת הקיבוצית המחייבת את כלל חברי הקיבוץ.
עוזי טוען, כי כספי קרנות ההשתלמות, אינם דומים להכנסה רגילה שנכנסת לקיבוץ, אלא נועדו כל כולם לצורכי השתלמות אישית של המורה הצובר את הכספים, ולבסוף הקיבוץ נהנה מהשתלמות מוריו. במקרה זה, ציין עוזי כי בעוד שקרנות שבעבר, ניתן למשוך רק מול הגשת קבלות על השתלמויות בפועל, קרן זו נועדה למורים סמוך לפרישתם, וניתן לממשה ולקבל את הכספים שנצברים גם שלא על בסיס השתלמויות בפועל.
בתנאי הקרן כתוב: "ב. חבר יוכל לקבל את חלקו בחסכון, בתוספת חלק המעביד, במקרים הבאים: 1. פרישה לגמלאות."
על בסיס סעיף זה הוציא את הכספים עם פרישתו לגמלאות. בדיון שהתקיים, התנצל התובע על כך שהוציא את הכספים, ללא ידוע הקיבוץ, אך עמד על כך שזו זכותו המלאה. לבסוף טען עוזי, שבעבר, חברי קיבוץ הוציאו כספים שלא כדין, והקיבוץ לא דרש מהם את השבת הכספים, אולם עימו נוהג הקיבוץ למיצוי שורת הדין, ויש בדבר משום "איפה ואיפה".
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
147 - בעל הבית דוחק - ב'
148 - שלי - שלך?
149 - דרך המלך
טען עוד
דיון
הקיבוץ הינו מסגרת ייחודית הבנויה על תפיסה ערכית של שותפות ושוויון. עקרונות אלה, מתממשים הלכה למעשה הן במערכת היחסים החברתית-סוציאלית והן במסגרת המשפטית המאגדת את החברים בקיבוץ. כאשר בא בית הדין להכריע בשאלה כספית שבין הקיבוץ לבין אחד מחבריו הוא מתבסס על הכללים הכתובים - תקנון האגודה ועל הנוהג הקיים. ההכרעה מתבססת על הרובד המשפטי-הלכתי, והוא אינו יכול להיות מושפע מן הרובד החברתי-סוציאלי. על הקהילה הקיבוצית לטפל בהיבטים אלו.
כאשר בית הדין דן בסכסוך שבפניו, אין הוא יכול למדוד את כל ה"איפה ואיפה" שיש בקיבוץ. על בית הדין לבחון את ההתנהלות העומדת לפניו, אם היא תואמת את המידה הראויה או לא מן הבחינה ההלכתית.
דהיינו: כאשר במקרים כאלה ואחרים לא מיצו את הדין עם אדם שהשתמש בכספים שלא על פי התקנון, אין זו מידה על פיה בית הדין רשאי להכריע את הדין. רק כאשר התנהלות מסוימת הופכת לנורמה, היא הופכת למידה בה יש להכריע את הדין.
לשם הבהרת עניין זה נביא דוגמא: אם פועלים במפעל נהגו לגנוב חומרי גלם, ולא מיצו איתם את הדין גם לאחר שנתפסו, אין הדבר מאפשר להמשיך בדרך זו, ועל בית הדין יהיה להכריע במקרה שיבוא בפניו על פי שורת הדין. מאידך, אם הנוהג הוא שלבעל מלאכה מותר לקחת את שאריות חומרי הגלם1, והדבר ידוע ומקובל, לא ניתן יהיה לתבוע בעל מלאכה שלקח שאריות חומרי גלם, ובית הדין יפסוק על פי אמות המידה המקובלות.
על כן, גם אם בעבר לא מוצה הדין עם אנשים שלקחו כספים שלא כדין (לטענתו), אין מדובר על יישום שיטתי של מתן אפשרות לפלוני ואלמוני לקבל כספים. גם לדבריו, מדובר על מי שנתפסים כמי שנטלו כספים שלא כדין, ואין מדובר על נורמה שהפכה ללגיטימית, לכתחילה או אף בדיעבד.
לסיכום - בית הדין אינו יכול להתחשב בעובדה שלטענת הנתבע, במהלך השנים היו מיקרים בהם נלקחו כספים על ידי חברים, ומוסדות הקיבוץ לא מיצו את הדין עם אותם עבריינים.
בבעלות מי כספי הקרן?
ראשית נאמר, שעל פי ההלכה ובהתאם לחוק, תקנון האגודה מהווה הסכם בין חברי האגודה. תנאי התקנון, קובעים את מערכת היחסים הכלכלית בין חברי הקיבוץ, וכפי שנפסק לגבי שותפים בשו"ע2:
ואם התנו ביניהם, הכל לפי תנאם, בין בריוח בין בהפסד.
לשון תקנון הקיבוץ, המתייחס לשאלת זכאות הקיבוץ בהכנסות החברים בו הינה (סעיף 4):
"4. כל חבר קבוצה ... מעמיד לרשות הקבוצה את מלא כוח עבודתו, ומוסר לקבוצה את כל ההכנסות והנכסים הנמצאים ברשותו או המגיעים לידיו מכל מקור שהוא"
התקנון נוקט בסגנון דברים שהוא רחב ביותר," כל ההכנסות .. מכל מקור שהוא".
למעשה, עוזי לא כפר במחויבותו לתקנון הקבוצה, אלא שטען, שלכלל זה, יש יוצאים מן הכלל: דמי ההשתלמות הם בבעלותו או בשליטתו הבלעדית של המורה חבר הקיבוץ, משום שהם נועדו להשתלמותו האישית של המורה.
בית הדין דוחה טענה זו. גם אם יתכן, שישנם מצבים חריגים, שישנן זכויות אישיות שהקיבוץ לא יזכה בהן, מסתבר שהדברים נכונים דווקא כאשר מדובר בזכות אישית שאינה ניתנת להעברה גם לאחר מימושה3.
אכן, דווקא בקרן זו, שכפי שציין הנתבע ניתן לממשה גם שלא לצרכי השתלמות, אין כל ספק שמדובר בכספים רגילים הכלולים בתנאי השכר של העובד. דומה זכות זו לכספי פיצויים המופרשים, לקרן הפנסיה או לדמי הבראה שמקבל כל עובד אחת בשנה. כשם שכל אותם כספים נכנסים לקופה הציבורית, כך גם הפרשה זו, דינה ברור שעל פי התקנון הקיבוץ הינה של הקיבוץ.
פסק הדין:
על הנתבע להשיב לקיבוץ את הכספים שמשך לחשבונו האישי.
________________________________________________________________________
1 בב"ק קיט ע"א
2 חו"מ סימן קע"ו סעיף ה
3 באופן מעשי - האם יש מקרים כאלה ומה דינם, זו שאלה שצריכה בדיקה מעמיקה תוך התייחסות לכמה שאלות: האם אכן הקיבוץ לא יכול לממש זכויות אלו ככסף, מה נהוג היה בעבר, ועוד.
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ארבע כוסות ושלוש מצות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
