ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצד אחד, ברור שהתשלום מוזיל את ערך המצווה והופך את העניין הרוחני למשהו שניתן לכימות כלכלי. מאידך גיסא, ברור שגם רבנים ובני משפחותיהם צריכים ללכת למכולת. דיון זה מוביל אותנו ישירות לבחינת סוגית קבלת מלגת קיום מן הישיבה או הכולל עבור לימוד תורה. ננסה לבחון זאת מתוך עיון בפרשת בלק ובמקור המקביל.
בלעם משמש כדוגמא מצד אחד למי שחשוד בחמדנות, שהרי בלק מבין שסירובו לבוא בפעם הראשונה, נובע מכך שלא קיבל מספיק כבוד ושהתשלום איננו מספיק. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה: וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ לוֹ כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אַל נָא תִמָּנַע מֵהֲלֹךְ אֵלָי: כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה וּלְכָה נָּא קָבָה לִּי אֵת הָעָם הַזֶּה". (במדבר כ"ב טו - יז).
מצד שני, תגובתו של בלעם צריכה לשמש סמל לדורות:
"וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְקֹוָק אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה"
(שם יח).
בהמשך הפרשה, לאחר שלשה ניסיונות כושלים מבחינתו, חרון אפו של בלק גובר והוא מציע לבלעם:
"וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְקֹוָק מִכָּבוֹד" (במדבר כ"ד י-יא).
בלעם נשאר נאמן לשיטתו ומכריז לעומתו:
"וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְקֹוָק אֹתוֹ אֲדַבֵּר" (שם יב- יג).
דבריו של בלק מזכירים לנו רשע אחר שפנה אל נביא ד' בלשון דומה. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא: וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכָה הוּא" (עמוס ז' יב-יג).
הרקע לפניה זו היא נבואתו של עמוס הנביא על חורבן ממלכת ישראל. אמציה כהן בית אל, המנהיג הרוחני של הממלכה, מנסה לגרש את איש האלקים שבא מרחוק, מיהודה להנבא על "מקדשו" וממלכתו. הוא מציע לעמוס ללכת ולהתפרנס מנבואתו "לאכול לחם" בארץ יהודה.
תגובתו של הנביא דורשת לימוד וז"ל הכתוב:
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים: וַיִּקָּחֵנִי יְקֹוָק מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי יְקֹוָק לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (שם יד-טו).
תשובתו של עמוס נוקבת וחודרת הרבה יותר מתשובתו של בלעם. עמוס עונה: אינני מתפרנס מעיסוקי הרוחני. אני עוסק בחקלאות כדי להתפרנס. כסף איננו תופס כל מקום בעולמי הרוחני והוא איננו יכול לשמש כל גורם בשיקולי התורניים.
כמסקנה מעשית, נציע לעולם התורה והרבנות את ההצעות הבאות.
א. המכהן במשרה רבנית ישתדל להסתפק במשכורתו הקבועה ולא יבקש, ואפילו יסרב, לקבל שכר על מצוות בהם הוא מעורב.
ב. מי שלומד תורה ומוכן להקדיש את חייו לגדילה בתורה, יקבל עצמו גם בזמן לימודיו לעסוק מספר שעות בשבוע בעשייה למען הכלל, ללא קבלת תמורה. כמו כן, יקבל עצמו כי בתום שנות לימודיו, שיוקצבו מראש, יצא לשדה המעשה ויפעל להחזרת מה שקיבל מעם ישראל בשנות לימודיו.
יחשב בעיננו למעולה ביותר, מי שיכול להיות במדרגתו של עמוס ולא להתפרנס כלל מתורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
