ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוד, שהוא חקלאי נלהב, מכר לחיים, בעלי המכולת 'טעים וזול', 500 ליטר של שמן זית וטון תמרים יבשים. לטענתו, לא קיבל את התמורה עליה הוסכם. בהתחלה, חיים דחה אותו בטענות של תזרים מזומנים, ולאחר מכן, התחילו ויכוחים וטענות שונות. חיים, מודה שהוא לא שילם, אך ביחס לשמן הוא טוען שאינו זוכר את המחיר המדויק שנקבע. לדעתו, המחיר שטוען דוד שקבעו הוא גבוה, לכן הוא לא מעוניין לשלם מחיר זה. ביחס לתמרים, טוען חיים, שהם התליעו לאחר מספר חודשים, והובטח לו שבתנאים נאותים הם יכולים להחזיק הרבה זמן. הוא מוסיף וטוען שהסחורה לא הועברה אליו ברכב קירור כנדרש. לטעתו, הוא שמר על התמרים בקירור, כפי ההוראות שקיבל. ביחס לשמן, דוד לא הביא ראיות (סיכום בכתב וכד') על המחיר שנקבע. ביחס לתמרים משיב דוד, שתמרים שמכר ללקוחות אחרים, לא התליעו, ועל כן ברור שחיים לא שמר על התמרים על פי ההוראות.
דיון
בגיליון הקודם קבע בית הדין שחיים חייב לשלם את התמורה על השמן, בהתאם למחיר שדוד טוען.
העובדה שהתמרים התקלקלו לאחר זמן, אינה גורמת למקח טעות, כפי שאומרת המשנה במסכת בבא בתרא1:
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
133 - חמדת ההוכחה (א)
134 - חמדת ההוכחה (ב)
135 - מאזני צדק
טען עוד
השאלה העולה היא על מי נטל הראיה ביחס לשעה ולגורמים לכך שהתמרים התקלקלו, שכן טענת חיים היא שהתמרים הגיעו אליו במצב בו לא היו ראויים לשמירה ארוכת טווח.
בהלכה מצאנו התייחסות למצב בו מכר אדם בהמה לחברו, ושחטה, ונמצא שהבהמה טריפה. במצב כזה, אם ברור שבשעת המכר הבהמה כבר היתה טריפה, המקח בטל. אם ידוע שנטרפה ברשות הקונה, צריך לשלם הדמים, וגם במצב ספק נקבע3: "ספק אם ניקב תוך ג' אם לאו, על הלוקח להביא ראיה, ואם לא, יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו ".
היסוד ההלכתי הוא ש"כאן נמצא - כאן היה". דהיינו, כיוון שהפגם נתגלה ברשות הקונה, אם יש ספק מתי ארע ולא ניתן להוכיח את העניין - אנו אומרים שהפגם נוצר ברשות הקונה.
אמנם, בהתייחס לגבינות שנמכרו ונמצא שהן מקולקלות, פסק בשו"ע4, שאם יש ספק האם נוצר הקלקול ברשות הקונה או המוכר, "המוציא מחבירו עליו הראיה" דהיינו שאם הקונה טרם שילם, לא ניתן לחייבו מחמת הספק. טעם ההבחנה בין בהמה שנמצאת טרפה לבין גבינה הוא שגבינה דרכה להתליע, ואין לה חזקה, בשונה מבהמה שידוע שלא היתה טרפה, וברגע מסויים נטרפה. לכאורה ניתן לומר שגם תמרים דרכם להתקלקל לאחר זמן, ועל כן, נטל הראיה על התובע.
אך נראה שאין לדמות את התמרים לדין גבינות. שכן בענייננו, ברור שבשעה שקיבל חיים את התמרים עדיין לא היו מקולקלים. אלא שלטענת חיים, הם הגיעו אליו במצב בו נטו יותר להתקלקל בשל תנאי ההובלה. במצב כזה, בו יש ידיעה שבשעת המכר הפירות היו תקינים, נטל הראיה על הקונה5. זאת ועוד, בירור עם מומחה בתחום העלה, שהובלת תמרים ברכב פתוח ללא קירור אומנם אינה הדרך העדיפה, אך אינה מהווה סיבה לקלקול, אם יישמרו בתנאים נאותים (הקפאה וקירור לפי העניין).
בית הדין חייב את חיים לשלם לתובע הן עבור התמרים והן עבור השמן.
___________________________________________________________________
1 דף צז ע"ב
2 חו"מ סימן רל, ה
3 חו"מ סימן רלב, יא
4 שם, סעיף טו ; על פי תשובת הרא"ש כלל קב, ט.
5 ראו ערוך השולחן סימן רל, סעיף ד "אבל אם טעמו ...."
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך המזוזה שומרת עלינו?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כשר קצר ולעניין!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
