ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דורון תפילה ומלחמה, תמיד?

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וישלח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כסלו תשע"ב

דורון תפילה ומלחמה, תמיד?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
אסתר בת רחל

בתחילת פרשתנו (פרק ל"ב) מכין עצמו יעקב אבינו לפגישה עם עשיו. רש"י בעקבות המדרש מסביר את מעשיו בדרך הבאה:
"התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון - "ותעבור המנחה על פניו" (פסוק כא).
לתפלה - "אלהי אבי אברהם" (פסוק י). למלחמה - "והיה המחנה הנשאר לפליטה" (פסוק ח).
רבנו בחיי בן אשר, תלמידו של הרשב"א, טוען בפירושו כי צריך ללמוד טקטיקה זו לדורות ושאכן חזקיהו המלך נקט בדרכו של יעקב אבינו. וז"ל : "וממנו ראה חזקיה המלך, וכן עשה שהתקין עצמו לג' דברים אלו כלפי סנחריב מלך אשור, דכתיב: (מלכים - ב
יח, טו) "ויתן חזקיהו את כל הכסף". וכתיב: (דברי הימים - ב לב, ו) "ויתן שרי מלחמות על העם", וכתיב: (מלכים - ב יט, טו) "ויתפלל חזקיהו לפני ה'". וכן אנחנו צריכים ללכת בדרכי האבות להתקין עצמנו להקביל פניהם במנחה ובלשון רכה ובתפלה לפני ה' יתעלה, אבל במלחמה אי אפשר שנאמר: (שיר השירים ב, ז) "השבעתי אתכם בנות ירושלים" וגו', השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות".
בדבריו אלה מציע רבנו בחיי פתרון לאחת החידות הקשות ביותר שנצבות בפני כל מי שלומד תנ"ך.

עיון במקורות העוסקים ביחסיו של חזקיהו עם סנחריב מלך אשור, דורש מענה לשאלה עקרוניות, כיצד ניסה חזקיהו להתמודד עם האיום האשורי?
נסביר את הבעיה. בספר מלכים מופיע כך:
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם: וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב: וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְקֹוָק וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (ב י"ח יג-טו).

לפי זה, תגובתו של חזקיהו ללחץ של סנחריב הייתה להיכנע ולשלם מס כבד.
לאחר מכן מצטט הכתוב את נאומם של שרי אשור, שניסו תוך כדי שימוש ב"לוחמה פסיכולוגית", להפיל את רוחם של תושבי ירושלים. אז שולח חזקיהו את שריו אל הנביא ישעיהו כדי לבקשו להתפלל עבור העיר ותושביה. וז"ל הכתוב:
"וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה: אוּלַי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה ... וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה" ( שם, י"ט ב-ד).

גם חזקיהו עצמו התפלל שנאמר:
"וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְקֹוָק וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: הַטֵּה יְקֹוָק אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח יְקֹוָק עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי:וְעַתָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְקֹוָק אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ" (שם טו-יט)

משמע שחזקיהו ניסה לפתור את בעיותיו באמצעות תפילה.
בדברי הימים אנו מוצאים תגובה שונה לחלוטין:
"אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו: וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ: וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים: וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל לְבָבָם לֵאמֹר: חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עִמּוֹ כִּי עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ: עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה" (ב ל"ב ג-ח).

אם כך, חזקיהו בחר בדרך של המלחמה.
לשיטתו של רבנו בחיי המקורות לא סותרים זה את זה. חזקיהו המלך צעד בדרך שסלל יעקב אבינו. הוא פעל בשלשת הכיוונים דורון תפילה ומלחמה.

נשאיר לציבור הקוראים שאלה לדיון: האם כשם שבימיו של רבנו בחיי, מלחמה (אחת האפשרויות), לא עמדה על הפרק בגלל שלושת השבועות, כך גם בימנו, כשב"ה, ישראל היא מדינה עצמאית ואף אימפריה אינה מאיימת עליה, אפשרות הכניעה ותשלום הכופר איננה עומדת על הפרק!?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il