בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • ספריה
  • גבור×Ē ×—× × ×™×”
  • מבטל כיסו וממונו של חברו
קטגוריה משני×Ē
  • משפחה חברה ומדינה
  • דיני ממונו×Ē ×•×Ļדקה
  • יסודו×Ē ×‘×“×™× ×™ ממונו×Ē
undefined
13 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לרפוא×Ē

אברהם יהודה בן חיה ×Ļירל

מקור הדין
המבטל כיסו של חברו פטור מלשלם, ונלמד מן ה×Ēוספ×Ēא (ב"מ פ"ד) "הנו×Ēן מ×ĸו×Ē ×œ×—×‘×¨×• ליקח מהם פירו×Ē ×œ×ž×—×Ļי×Ē ×Š×›×¨, ואמר לא לקח×Ēי, אין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē".

ספק הירושלמי במבטל רכוש חברו
ה×Ēלמוד ירושלמי (בבא מ×Ļי×ĸא פ"ה ה"ג) דן ב×Ēוספ×Ēא הזו:
"אמר ר"י הדא אמרה המבטל כיס חבירו אין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē. המבטל שדה חבירו חייב לשפו×Ē ×œ×•. המבטל ספינ×Ē ×—×‘×™×¨×•, וחנו×Ē ×—×‘×™×¨×• מהו?!", והב×ĸיא נשארה בספק ולא נפשטה.

מהו ההבדל בין שדה לספינה וחנו×Ē
דברי הירושלמי אינם מנומקים וט×ĸונים בירור בהבדל בין המקרים השונים, מדו×ĸ מבטל כיסו של חברו פטור, מבטל שדהו חייב, ומבטל ספינ×Ēו או חנו×Ēו הגמרא נשארה בספק. הראשונים טרחו להבין א×Ē ×”×™×¨×•×Š×œ×ž×™, וכדלקמן.
פני משה : בשדה חייב לשלם ההפסד מן הדין, משום שהרווח מ×Ļוי וידו×ĸ, והוי כמזיקו בידיים. בספינה וחנו×Ē ×”×”×¤×Ą×“ מ×Ļוי אך דומה למבטל כיס שאין ידו×ĸ אם היה אכן מרוויח אם היה קונה סחורה.
סמ"ג (×ĸשין פ"ב): במבטל שדה חייב, משום שאינו ×Ēלוי בד×ĸ×Ē ××—×¨×Ē ×›×™ אם בטורח ×ĸ×Ļמו, אך בחנו×Ē ×•×‘×Ą×¤×™× ×” פטור משום ׊×Ēלוי בד×ĸ×Ē ××—×¨×Ē. (לכאורה היה ×Ļריך לומר שפטור מספק ולא בודאי, כיון דלא איפשיטא).
האמרי בינה (שו"×Ē, סימן א') מבאר א×Ē ×“×ĸ×Ē ×”×Ą×ž"ג ×ĸל ידי ני×Ēוח שני מקורו×Ē × ×•×Ą×¤×™× שהביא לדין מבטל כיסו:
א. בבא מ×Ļי×ĸא פרק ט משנה ג': "המקבל שדה מחבירו אם משזכה בה הובירה שמין או×Ēה כמה היא ראויה ל×ĸשו×Ē ×•× ×•×Ēנין לו, שהוא כו×Ēב לו אם אוביר ולא א×ĸביד אישלם במיטבא".
ב. גמ' בבא מ×Ļי×ĸא דת ×ĸג ×ĸמוד ב': "אמר רב חמא: האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למיזבן ליה חמרא, ופש×ĸ ולא זבין ליה - משלם ליה כדקא אזיל אפרוו×Ēא דזולשפט. אמר אמימר: אמרי×Ēא לשמ×ĸ×Ēא קמיה דרב זביד מנהרד×ĸא. אמר: כי קאמר רב חמא - הני מילי ביין ץ×Ēם, אבל ביין זה - לא, מי יימר דמזבני ליה ניהליה? רב אשי אמר: אפילו יין ץ×Ēם נמי לא, מאי ט×ĸמא? אסמכ×Ēא היא, ואסמכ×Ēא לא קניא. ולרב אשי מאי ׊נא מהא ד×Ēנן: אם אוביר ולא א×ĸביד - אשלם במיטבא! - ה×Ēם בידו".
ה×ĸולה מן המקורו×Ē, שבאוביר שדה אינו חייב מן הדין, אלא חייב רק משום שכך כ×Ēב וה×Ēחייב לו מרא׊, כמו בסוגיה של רב חמא שהרא"׊ מבאר שהי×Ēנה ×ĸמו אם איני קונה לך אפר×ĸ משלי, כי אם לא הי×Ēנה הוי מבטל כיסו ופטור, והנ"י ביאר יו×Ēר שכיון שסומך ×ĸל ה×Ēחייבו×Ēו שי×ĸבוד בשדהו ×Ēיקנו חז"ל שישלם כנגד הפסדו, משום שבידו ל×ĸובדה ולא להובירה. הספק של רבי י×Ļחק בירושלמי בספינה ובחנו×Ē ×”×× גם בספינה וחנו×Ē ×ĸשו ×Ēקנה זו היכא שהי×Ēנה, אך בלא הי×Ēנה פטור, ובזה לא הס×Ēפק הירושלמי.
גם המרדכי (ב"ק קט"ו) נדרש להשוואה בין דין מבטל כיסו של חברו לדינו של רב חמא:
"וכל שכן המטיל כיס חבירו דפטור, ואם ×Ēאמר מאי ׊נא מהא דאמרינן פרק הרבי×Ē ×”××™ מאן דיהיב זוזי לחבריה למיזבן ליה חמרא ופש×ĸ ולא זבין דמשלם? יש לומר דה×Ēם כגון שקיבל ×ĸליו בפירוש אם לא אקנה לך אשלם ממיטב, ×Ēד×ĸ דפריך מהא דאמר אם אוביר ולא א×ĸביד אשלם במיטבא, ואי מיירי דלא קבליה ×ĸילויה מאי קושיא דאם אוביר, דה×Ēם קיבל ×ĸילויה. הלכך בדקבליה ×ĸליה לשלם איירי, ואי לא קביל ×ĸליה היה פטור לדברי הכל. ומכאן א×Ēה למד לכל הגרמו×Ē, אם יקבל ×ĸליו בפירוש לשלם אם יגרום לו הפסד, שהוא חייב".
ה×ĸולה מדבריו, ׊אם הי×Ēנה חייב מן הדין, והספק של רבי יהודה בירושלמי הוא אפילו בלא הי×Ēנה.
מהר"ם מרוטנבורג ב×Ēשובה (חלק ד' סימן ר×Ļ"ח) משווה א×Ē ×”×ž×§×•×¨×•×Ē, מביא מקור × ×•×Ą×Ŗ, ומ×Ļי×ĸ חילוק חדש, לחלק בין רווח ברור שבא ×ž×’×•×Ŗ הדבר שמבטלו בידיים, לבין רווח שבא מ×ĸלמא:
"וכן מבטל כיסו אין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומו×Ē (ירושלמי ב"מ ׊ם), ו×Ļ"×ĸ פ' איזהו נשך (×ĸ"ג ×ĸ"ב) דההוא גברא דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופש×ĸ ולא זבין ליה משלם ליה כדאזל אפרוו×Ēא דזולשפט. ו×Ļ"ל ה×Ēם מיירי כדאמר ליה בפירוש אם לא אקנה לך אשלם לך כל ההפסד וכן מוכח פ׊טא דשמ×ĸ×Ē×Ēא וה×Ēם מסיק רב אשי אפילו ביין ץ×Ēם נמי לא, דאסמכ×Ēא לא קניא, דלא דמי לאם אוביר ולא א×ĸבוד אשלם במיטבא דה×Ēם בידו והכא לאו בידו דמי יימר דמזבני ליה. ומה"ט נמי לא דמי למבטל כיסו של חבירו, דה×Ēם בידו ל×ĸובדה ומזיק בגות הקרק×ĸ במה שהובירה, אבל מבטל כיסו של חבירו את ×ĸל פי ׊א"ל לקח פירו×Ē ××™× ×• חייב, דמי יימר דמזבניה. וקיי"ל כרב אשי. ולא דמי לההוא דמכו×Ē (ג' ×ĸ"א) מ×ĸידנו באיש פלוני שחייב לפלוני אלת זוז ×ĸד ל' יום, והוא אומר ×ĸד י' שנים, והוזמו אומדין כמה אדם רו×Ļה ל×Ēן ויהיה בידו י' שנים, לא דמי למבטל כיסו, דה×Ēם היו המ×ĸו×Ē ×Ēח×Ē ×™×“×• להרויח בהם והיו רו×Ļים להו×Ļיא מידו ומפסידים או×Ēו בידים, אבל במבטל כיסו לא היו בידו של מלוה, ואם אכלה או הו×Ļיאה × ×ĸשה גזלן ×ĸליהם וחייב באחריו×Ēן, ואם י×Ēן לו שום דבר זהו רבי×Ē. מלשון ה"ר חיים".
ה×ĸולה מדבריו, שהירושלמי פטר מבטל כיסו של חברו רק משום דכבר בא לידו בהי×Ēר ואינו ×ĸושה מ×ĸשה בגות הממון, אך אם ×ĸושה הפסד בידיים בגות הממון כגון שנו×ĸל כיסו של חברו ומבטלו בידיים מחברו, חייב. המבטל שדה חברו כיון שבידו ל×ĸובדה, אם מובירה מונ×ĸ הרווח ×ž×’×•×Ŗ הקרק×ĸ הוי היזק ברור, ונחשב שמזיק בגות הקרק×ĸ. הספק בספינה וחנו×Ē ×”×•× משום שלא מדובר ברווח ברור, דמי יימר דמ×Ēרמי ליה. במבטל כיס חברו אין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē ×ž×Š×•× שהכיס ני×Ēן לו ברשו×Ē ×•×ž×“×•×‘×¨ ברווח לא ברור. רב חמא חייב א×Ē ×”×Š×œ×™×— לקניי×Ē ×”×™×™×Ÿ משום ׊×ĸשו קניין ×ĸל כך, אך אם הי×Ēנה בלא קניין אינו חייב, ולא כמרדכי שכ×Ēב שבדיבור בלבד סגי לחייב א×Ē ×ĸ×Ļמו.

ביטול ח×Ļר הקיימ×Ē ×œ×Š×›×¨ ביחס לביטול כיס
ה×Ēוספו×Ē ×‘×‘× קמא כ' ×ĸ"א כ×Ēבו כך: "זה אין נהנה וזה אין חסר הוא - אפילו בח×Ļר דקיימא לאגרא וגברא דלא ×ĸביד למיגר, הו"מ למימר דפטור, כיון שלא נהנה את ×ĸל פי שגרם הפסד לחבירו, דאפילו גירשו חבירו מבי×Ēו ונ×ĸל דל×Ē ×‘×¤× ×™×• אין זה אלא גרמא ב×ĸלמא".
ה×ĸולה מדבריו, שבגירש א×Ē ×—×‘×¨×• מבי×Ēו פטור את ×ĸל פי ׊×ĸ"י זה מפסיד א×Ē ×—×‘×¨×•, מכל מקום כיון שאין ההפסד בגות הקרק×ĸ, אלא רק מני×ĸ×Ē ×¨×•×•×—, פטור. ולכן את בנו×ĸל כיסו של חברו בידיים ממ׊, ד×ĸ×Ē ×”×Ēוס' היא שג"כ פטור. גם המרדכי (ב"×§ קי"ד) כ×Ēב ׊אם סגר בהמ×Ēו של חברו וביטלה ממלאכ×Ēה פטור, והסיבה היא ׊×ĸ"י זה שמבטלה מפסיד ממון אחר ופטור את לר"מ דדן דינא דגרמי, וכ"׊ במבטל כיסו של חברו.
אולם ×§×Ļו×Ē ×”×—×•×Š×Ÿ (׊ץ"ג ץ"×§ ג') דן בקושיי×Ē ×”×‘"ח שמקשה לשיט×Ē ×”×Ēוס' והרא"׊ הפוטרים מי שגירש חברו מבי×Ēו ונ×ĸל הדל×Ē ×‘×¤× ×™×• משום דהוי רק גרמא, וקשה שהרי אהדקיה באנדרוניא חייב, והב"ח מ×Ēר×Ĩ כ×ĸין מה שכ×Ēבנו לחלק בין מזיק בידיים ׊מ×Ēחיל הנזק מיד, לנזק ׊מ×Ēחיל רק אחר כך. הק×Ļו×Ē ×“×•×—×” א×Ē ×”×—×™×œ×•×§ של הב"ח, וכו×Ēב כך: "אלא דלא קשה מידי דודאי גבי אדם באדם ה×Ēורה רב×Ēה לחייבו בד' דברים ואפילו שב×Ē ×Š×œ× במקום נזק, אבל בנזקי שור לא חייב×Ēו ה×Ēורה אלא בנזק בלבד. משום הכי בנו×ĸל בי×Ēו דליכא דין נזק אלא במה ששוב×Ē ×”×—× ×•×Ē ×ž×ž×œ××›×Ēו ואין דין שב×Ē ×‘××“× דאזיק שור או ׊אר ממון, ואפילו בכחש דהדר יש פוטרין משום דהו"ל שב×Ē ×•×›×ž×‘×•××¨ בסימן ׊"ז (ץ×ĸ×™×Ŗ ו'), ואפילו למאן דמחייבי אינו אלא משום דדנו או×Ēו לדין נזק, אבל בנו×ĸל בי×Ēו דודאי לי×Ē ×‘×™×” משום נזק לכ"×ĸ פטור, וכן בנו×ĸל בהמ×Ē ×—×‘×™×¨×• פטור משום דאין שב×Ē ×‘×‘×”×ž×”, אבל האי דאהדקיה באנדרוניא אדם באדם וחייב משום שב×Ē ×•×–×” פשוט וברור".
כלומר, ×§×Ļו×Ē ×”×—×•×Š×Ÿ מחלק בין שב×Ē ×Š×’×•×¨× אדם לאדם שה×Ēורה חידשה דין שחייב אפילו שאין הגדרה של נזק, לבין שב×Ē ×Š×’×•×¨× אדם לרכוש חברו כגון מבטל כיסו, בהמ×Ēו או ח×Ļרו, שפטור היכן שאין הגדרה של נזק.
אולם הרי"×Ŗ ( ט' ×ĸ"א בדפי הרי"×Ŗ), [וכן הרמב"ם ( גזילה ואבידה ג',ט')] סובר בגירש חבירו מבי×Ēו חייב את שלא דר בו, וט×ĸמו הוא לשיט×Ēו ×Š×”×“×•×—×Ŗ מטב×ĸ חברו לים חייב, משום שכל הגורם לחברו חסרון ממון אחר (גרמא), חייב 1 . גם כאן ×ĸושה מ×ĸשה בגות ממון חברו, ומונ×ĸ ממנו רווח ברור הנ×Ļמח ×ž×’×•×Ŗ הקרק×ĸ, דהיינו השכירו×Ē.

שב×Ē ××“× – פי×Ļוי ×ĸל רווח ×ĸ×Ēידי
מן הגמ' (ב"×§ פ"ה ×ĸ"ב) ×ĸולה, שה×Ēורה חייבה שב×Ē ×‘××“× את שלא במקום נזק, וקשה שהרי בהדקיה באדרונא אינו ×ĸושה בגופו כלום, ולכאורה הוי רק כגורם שאינו יכול להרוויח, ויש לפוטרו? מבאר הרמב"ן (דיני דגרמי) משום שמאו×Ēה ׊×ĸה שהכניסו ונ×ĸל בפניו הפסידו בבירור, זהו היזק ניכר וראוי לחייבו. רואים ×Š××Ŗ ×ĸל רווח ×ĸ×Ēידי יש לחייב, אך רק בשב×Ē ××“×, כי באדם נחשב הרווח כאילו הוא ממון ׊ממ׊ כבר בא לידו.

מבטל כיסו של חברו / המחייבים והפוטרים
הב"י (חו"מ סי' של"ד) מביא ד×ĸ×Ē ×¨' ירוחם המחייב במבטל כיסו של חברו, ודוחה או×Ēה:
"וכ×Ēב ×ĸוד (רבינו ירוחם) ׊ם ואם ×Ēב×ĸו המלמד מה שהיה יכול להרויח הזמן ׊אמר לו לפר×ĸו ולא פר×ĸו אומדין כמה אדם רו×Ļה לי×Ēן במ×ĸו×Ē ×‘×–×ž×Ÿ כזה ×ĸכ"ל וכבר כ×Ēב×Ēי בטור יורה ד×ĸה (סי' ×§"ץ) שזה כשגגה היו×Ļאה מלפני השליט".
מרדכי (ב"×§ קכ"ה) מביא פוס' שה×ĸמידו א×Ē ×”×Ēוספ×Ēא שאין ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē ×“×•×§× היכא שלא מנ×ĸ ממנו רווח: "המבטל כיסו של חבירו אין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē ×–×”×• במקום שאין מרויח בו אבל אם מרויח בו חייב לי×Ēן לו, וכן הורה לנו רבינו אלי×ĸזר בר' יהודה. וגם רבינו משה כהן שלח פ×ĸם אח×Ē ×›×Ą×Ŗ ×ĸ"י יהודי ו×ĸכב כספו כשנ×Ēים וגבה ממנו ב×ĸל כרחו ריוח י"ב זקוקים ואם שגינו הורינו".
המרדכי ×ĸ×Ļמו משיב להם שאכן שגו, וגם אם מנ×ĸ ממנו רווח פטור.
היש"׊ (ב"×§ ט', ל') מביא א×Ē ×”×ž×¨×“×›×™, ומסיק להלכה שכל מבטל כיסו של חברו בין בהלוואה בין בפקדון פטור, כי הוי רק גרמא בניזקין.
אך ח×Ēם סופר (חו"מ ח"ה סי' ×§×ĸ"ח) חולק ×ĸל מסקנ×Ēו של היש"׊ ומסיק לחייב היכא שיש נזק ברור, וא×Ē ×”×Ą×•×’×™×” של רב חמא מבאר ×ĸ"פ שיט×Ē ×”×¨×™×˜×‘"א :
"ובשיטה מקוב×Ļ×Ē ×Š× בשם הריטב"א ×Ēיר×Ĩ בשם מורו וז"ל דהכא את ×ĸל פי שלא קבל ×ĸליו ×Ēשלומין כלל כיון ׊נ×Ēן לו מ×ĸו×Ēיו ליקח לו סחור×Ēו ואלמלא הוא לוקח ×ĸ"י ×ĸ×Ļמו או ×ĸ"י אחרים אלא שזה הבטיחו שיקח לו וסמך ×ĸליו ונ×Ēן לו מ×ĸו×Ēיו ×ĸ"ד כן הרי הוא חייב לשלם לו מה שהפסיד בהבטח×Ēו דבההיא הנאה דסמיך ×ĸלי' ונו×Ēן לו ממונו מ׊×Ē×ĸבד מדין ×ĸרב וזה ×ĸנין שכיר×Ē ×¤×•×ĸלים דפרק דלקמן שחייב לשלם לב×ĸה"ב מה שמפסיד כשחזרו בהן או שב×ĸה"ב מחייב לשלם להם מה דכיון שסמכו זה ×ĸ"ז × ×Ēחייבו זה לזה במה שיפסיד ×ĸל פיו וזה דין גדול הריטב"א ז"ל ×ĸכ"ל. ו×Ļריך לפרש דהכי קאמר כי היכי דבפו×ĸל החוזר בדבר אבוד שוכר ×ĸליהן או מט×ĸן כדי שכרן או מה שיש ×Ēח×Ē ×™×“×• משלהם ובמה × ×Ēחייבו לו ו×ĸל כרחך משום שסמך ×ĸליהם והכי נמי הכא בכך × ×Ēחייבו זה לזה אלא דהכי חמיר טפי ו×Ļריך לשלם לו משלם מכיסו כחמרא דזלשפט משום דביטל כיסו ולא בא אליו לחזור בו ואלו היה בא לחזור בו והחזיר לו מ×ĸו×Ēיו בזמנו היה הב×ĸה"ב מ׊×Ēדל להמ×Ļיא ל×ĸ×Ļמו שליח אחר או מו"מ אחר ואז הי' דינו של זה כפו×ĸל אבל ×ĸכשיו ׊×ĸיכב המ×ĸו×Ē ××Ļלו גר×ĸ כנ"ל פירושו ו×ĸל זה דחה הש"ץ דלא קי"ל כרב חמי כיון שאין ההיזק ברור כל כך דלא היה בידו לקנו×Ē ×™×™×Ÿ דמאן יימר דמזבני ליה. ומינה כל היכי שהפסדו ברור ×Ļריך לשלם לו כחמרא דזלשפט לד×ĸ×Ē ×”×¨×™×˜×‘"א ורבו ז"ל ו×Ļריך לומר דסבירא ליה להריטב"א דהך דירושלמי דמבטל כיסו דקאי אברי×Ēא דנו×Ēן מ×ĸו×Ē ×œ×—×‘×¨×• ×ĸל פירו×Ē ×”×™×™× ×• ט×ĸמיה דפוטר משום שאין ההפסד ברור שהיה בידו ל×ĸשו×Ē ×ž×Š×•× הכי הוי ליה גרמא. והש"ץ הו"מ להקשו×Ē ××¨×‘ חמי מברי×Ēא הנ"ל ואולי לא הוה יד×ĸי לה ונראה דלדינא לא יחלוק אדם אהריטב"א דהא ראי×Ēו נכונה מפו×ĸל אלא דלא ניחא להו למימר דט×ĸי רב חמי בהא ולא יד×ĸ ברי×Ēא מפורש×Ē ×“×‘×ž×” שאין ההפסד ברור פטור משום הכי ×Ēיר×Ĩ דהכא קבל ×ĸליו וס"ל לרב חמי דאסמכ×Ēא כי האי קניא והש"ץ פליג גם בהא ולא מו×ĸיל אלא בשדה (ואפילו בלא פירש משום דדרכו לה×Ēנו×Ē ×•×‘×—× ×•×Ē ×•×Ą×¤×™× ×” ב×Ēנאי מיה×Ē) אבל בקניין פירו×Ē ×œ× אבל היכי שההפסד ברור לכולי ×ĸלמא שחייב ונפקא מיניה מי ׊נ×Ēן מ×ĸו×Ē ×œ×™×§×— לו סחורה והלה יושב לו ואינו ×ĸוסק כלום והוא ×Ēוב×ĸו במ×ĸו×Ēיו ומברר שיכול להרוויח ריווח ברור ומכל מקום זה מ×ĸכבו הרי זה ×Ļריך לשלם לו כל הפסדו ׊×ĸ"י ×ĸיכובו ו×ĸיין היטב במרדכי דב"×§ סי' קט"ו ו×Ļ"×ĸ ×§×Ļ×Ē ×Š×.
דינים היו×Ļאים מהנ"ל... הנו×Ēן מ×ĸו×Ē ×œ×Š×œ×•×—×• ליקח לו פירו×Ē ××• סחורה וישב והלך לו ולא קנה כלום וביטל כיסו אם אין הזיקו של זה ברור אין לו בו כלום אבל אם הזיקו של זה ברור והשליח הי' יכול ×ĸל זה בודאי ופש×ĸ ולא ×ĸשה מבואר מהריטב"א הנ"ל שחייב לשלם ולפ×ĸ"ד כל הפוסקי' מודים לו מכל מקום הואיל ולא מ×Ļא×Ēי כן להדיא וכן במרדכי דב"×§ סי' קט"ו לא מ׊מ×ĸ ×§×Ļ×Ē ×›×Ÿ ×ĸל כן כשיבוא לידי אראה לפשר ולב×Ļ×ĸ ×ĸל כל פנים" ×ĸכ"ל.
ה×ĸולה מדבריו, שהספק של הגמ' הוא רק האם הרווח ברור, וכן בירושלמי, ואם הרווח לא ברור ×Ēנאי מו×ĸיל, ובשדה אפילו לא הי×Ēנה בפירוש הוי כאילו הי×Ēנה משום דדרכו לה×Ēנו×Ē, וכן מו×ĸיל בספינה וחנו×Ē.
הח×Ē"ץ מסביר שהריטב"א ×Ļי׍ת שני דינים, א. שיש כאן ׊×ĸבוד מדין ×ĸרב משום "שזה הבטיחו שיקח לו וסמך ×ĸליו ונ×Ēן לו מ×ĸו×Ēיו ×ĸל ד×ĸ×Ē ×›×Ÿ הרי הוא חייב לשלם לו מה שהפסיד בהבטח×Ēו, דבההיא הנאה דסמיך ×ĸלי' ונו×Ēן לו ממונו מ׊×Ē×ĸבד מדין ×ĸרב". ב. מדובר בהפסד ברור. מובן מכאן, ×Š××Ŗ הח×Ē"ץ לא סובר ׊×Ļריך לשלם בה×Ēקיים רק אחד הן הדינים, כגון שיש הפסד ברור, אך לא הש×Ē×ĸבד לו מדין ×ĸרב.
יש לה×ĸיר, שרוב הראשונים חולקים ×ĸל הריטב"א, ומבארים שכאן מיירי שהיה ×Ēנאי מפורש ביניהם, וללא ×Ēנאי אינו חייב דהוי רק מבטל כיסו ופטור אפילו בהפסד רווח ברור, אמנם ה ח×Ē"ץ כ×Ēב שלד×ĸ×Ēו כל הפוס' מודים בזה לריטב"א 2 , אך אח' אחרים לא הסכימו ×ĸמו, וכן מפורש בחזו"א , ולדבריהם יש ללכ×Ē ××—×¨ רוב הראשונים ולכן פטור. בספר × ×Ēיבו×Ē ×”×ž×Š×¤×˜ (סימן קפ"ג ץ"×§ א') כ×Ēב לחלק בין שליח בחינם לשליח בשכר:
"וכאן נמי הט×ĸם, כיון דשליח בחנם הוא, יכול לחזור משליחו×Ēו כמבואר בסימן של"ג ץ×ĸ×™×Ŗ ה' בהג"ה, ולכך אין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē. ולפי"ז נראה, בשליח בשכר ולא × ×Ēן לו לזמן רק בקבלנו×Ē ×ĸל ×ĸץק לקנו×Ē ×‘×Ēר×ĸא דמשיך, ולא קנה, חייב לשלם לו מני×ĸ×Ē ×”×¨×™×•×— כדרך שהרויחו ׊אר הסוחרים מט×ĸם אם אוביר הנזכר ל×ĸיל".
למרו×Ē ×Š×›×š כ×Ēב הנ×Ēיבו×Ē, לא מ×Ļאנו לו חבר בין ׊אר הפוסקים לחלק בזה.

מבטל כיסו של חברו הבא לידו בפיקדון
כאמור, היש"׊ (ב"×§ ט', ל') מביא א×Ē ×”×ž×¨×“×›×™, ומסיק להלכה שכל מבטל כיסו של חברו בין בהלוואה בין בפקדון פטור, כי הוי רק גרמא בניזקין.
הח×Ē"ץ חולק ל×ĸניין השליח, אך מסכים ל×ĸניין בא לידו ב×Ēור×Ē ×¤×™×§×“×•×Ÿ, ופסק:
א. המפקיד מ×ĸו×Ē ××Ļל חברו באופן שהיה לו רשו×Ē ×œ×”×Š×Ēמ׊ אין ×Ļריך ל×Ē×Ē ×œ×• חלק מהריווח.
ב. אם שלח יד בפקדון שלא ברשו×Ē ×× אינו מקבל בחרם ׊נ×Ēכוון לשלוח יד באיסור אמרינן מס×Ēמא היה כוונ×Ēו לטוב×Ē ×”×ž×¤×§×™×“ ו×Ļריך לשלם לו ח×Ļי ריווח ויו×Ēר נראה להשבי×ĸו הס×Ē ×“×¨×’×œ×™× לדבר הוא ואם מקבל בחרם ואינו גזלן ×ĸ×Ēיק פטור אבל אי רגיל וסרבן הוא בכיו×Ļא בזה אזי הממונה ×ĸפ"י ז' טובי הקהילה והוא אב"ד מופלג יקנסו ×ĸל ח×Ļי הריווח לב×ĸל המ×ĸו×Ē.
ג. כל זה קודם ׊×Ēב×ĸו, אבל מ×Ēבי×ĸה ואילך ומברר שיש לו ×ĸיסקא להרוויח והוא מ×ĸכבו אז ה"ל זה נהנה וזה חסר ו×Ļריך לשלם לו פלגא ×ĸכ"פ והוא יקבל פלגא בהפסד אבל מכל מקום הבי×Ē ×“×™×Ÿ י×ĸשו לו דין למהר להו×Ļיא פקדונו מידו של זה ואין חלוק בין ברשו×Ē ×œ×Š×œ× ברשו×Ē ××œ× בשלא ברשו×Ē ×”×”×¤×Ą×“ ×ĸל הגזלן ככל המשנה דהריווח לאמ×Ļ×ĸ וההפסד ל×ĸ×Ļמו.
הדברים מ×Ēאימים למה ׊פץק הרמ"א (חו"מ ר×Ļ"ב ץ×ĸ×™×Ŗ ז') ׊×Ļריך ל×Ē×Ē ×œ×• מן הרווחים שיהיו מ×ĸכשיו. וז"ל:
"מיהו אם בא ב×ĸל הפקדון ואמר: ×Ēן לי פקדוני ואני ארויח בהן ב×ĸ×Ļמי, והלה מ×ĸכב בידו, חייב לי×Ēן הריוח מכאן ולהבא".

מבטל כיסו של חברו שבא לידו ב×Ēור×Ē ×”×œ×•×•××”
את למחייבים במבטל כיס מדובר בפיקדון וכדו', אבל היכא שבא לידו ב×Ēור×Ē ×”×œ×•×•××”, פטור מלשלם, ויש ב×ĸיה של ריבי×Ē ×ž××•×—×¨×Ē. והדבר נלמד מ×Ēשוב×Ē ×”×¨×Š×‘"א (ח"ג סי' רכז):
"שאל×Ē: ראובן לוה מנה מ׊מ×ĸון, וכ×Ēב לו א×Ē ×”×Š×˜×¨ לפרו×ĸ לזמן שקב×ĸ לו, ואם לא יפר×ĸנו ×Ēוך או×Ēו זמן, קבל ×ĸליו לי×Ēן כל הו×Ļאה וכל הפסד שיבא לו וי×ĸשה מחמ×Ē ×—×•×‘ זה, וקבל ×ĸל ×ĸ×Ļמו זה בקנין גמור ובלא אסמכ×Ēא ובנאמנו×Ē. וכשהגי×ĸ הזמן, ×Ēב×ĸ ׊מ×ĸון א×Ē ×—×•×‘×•, ואמר: שהיה לו סחורה מזומנ×Ē ×œ×§× ×•×Ē, ואם לא יפר×ĸנו יפסיד הוא הסחורה, ו×ĸם כל זה לא פר×ĸו. ו×ĸכשיו ׊מ×ĸון ×Ēוב×ĸ מראובן או×Ēו הפסד הריוח; וראובן טו×ĸן: שאינו חייב לי×Ēן ׊אם כן, נמ×Ļא שי×Ēן לו ריבי×Ē ×ž×—×ž×Ē ×ž×ĸו×Ēיו.
×Ēשובה: נראה לי שהדין ×ĸם ראובן הנ×Ēב×ĸ, לפי שאין בכלל ההו×Ļאה והפסד מני×ĸ×Ē ×”×¨×™×•×—, שמבטל כיסו של חבירו, כבר אמרו בירושלמי: שהוא פטור... אבל הנדון שלפנינו, אין בו הפסד, ואינם מגופו, אלא ׊מנ×ĸו ב×ĸבורו מלהרויח בו בסחורה. ומ×ĸ×Ēה, אפילו בלא ט×ĸ× ×Ē ×¨×‘×™×Ē, נפטר ראובן מ׊מ×ĸון ב×Ēבי×ĸ×Ē ×”×¨×™×•×—; אלא, שאפילו בט×ĸ× ×Ē ×”×¨×‘×™×Ē, איני רואה ט×ĸ× ×Ē ×ž×™ ׊מ×Ēיר מדין מזיק, ׊אם כן, כל רבי×Ē × ×Ēיר שבכל ההלואו×Ē ×™×Š בהן נזק כזה, שאינו יכול להרויח ×Ēוך הזמן בסחורה ובשאר רווחים שיבואו לידו".
הח×Ē"ץ הנ"ל פץק ׊"אין בהלואה דין בטול כיס ואסור להזדקק לזה משום רבי×Ē".

מבטל כיסו של חברו שבא לידו בגזילה
בגזילה ישנה גזה"כ שמשלם רק כש×ĸ×Ē ×”×’×–×™×œ×”, לכן במטלטלין במי שירד אד×ĸ×Ēא דגזלנו×Ēא פטור מלשלם שכר, ולא שייך לומר דאוכל כספו של חברו, משום גזה"כ שגזלנים משלמים רק כש×ĸ×Ē ×”×’×–×™×œ×”, ו×ĸל מה שביטלו ממלאכ×Ē ×”×‘×ĸלים פטור מט×ĸם דהוי רק מבטל כיסו של חברו. כיוון שהגזלן חייב רק לשלם רק כש×ĸ×Ē ×”×’×–×™×œ×” נחשב הגזל חוב בידו, ואם ישלם יו×Ēר מכך דינו כמי שבא לידו ב×Ēור×Ē ×”×œ×•×•××”, ולכן ישנה ב×ĸיה של מחזי כריבי×Ē. וכך כ×Ēב מהר"ם מרוטנבורג ׊אם אכלן והו×Ļיאן ונ×ĸשה גזלן ×ĸליהן, אם י×Ēן שום דבר זהו ריבי×Ē. ומדבריו מבואר ×Š××Ŗ בגזלן ממ׊ שלא באו המ×ĸו×Ē ×œ×™×“×• ב×Ēור×Ē ×”×œ×•×•××”, גם כן אסור לו לשלם יו×Ēר ממה שלקח כי מחזי כשכר מ×ĸו×Ēיו.
אולם ×ĸדיין יש מקום לומר שהגזלן חייב בדיני שמים בנזק שגרם לנגזל, והמקור לדברים הוא אמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן לב), שכו×Ēב לגבי מי שגנב חמ×Ĩ ונכנס הפסח למרו×Ē ×Š×™×›×•×œ הגנב לומר לנגזל הרי שלך לפניך, "מכל מקום בדיני שמים חייב הגזלן לשלם דמים מ×ĸליא, שהוי גרמא שהרי גרם לנגזל הפסד שיהיה חמ×Ļו נאץר". ונראה בדבריו של האמרי בינה שאינו חושש משום ריבי×Ē.
כל זה בהפסד שנגרם לנגזל ׊מנ×ĸ ממנו להרוויח, אך אם גרם לו הפסד קרן, כגון שהיה מוכרח לקנו×Ē ×—×¤×Ĩ חדש, י×Ēכן שחייב את בדיני אדם מדינא דגרמי 3 (ו×Ļריך לומר שבגזל חמ×Ĩ למרו×Ē ×Š× ××œ×Ĩ לקנו×Ē ×—×“×Š חייב רק בד"׊ ולא בדיני אדם משום שההיזק נגרם ×ĸ"י חלו×Ē ××™×Ą×•×¨ חי×Ļוני שהטילה ה×Ēורה ולא בא ממנו, מה שאין כן בחפ×Ĩ שהיה ×Ļריך לקנו×Ē ×—×“×Š רק משום שגזל ומנ×ĸ ממנו, ו×Ļ"×ĸ בכל זה).

האם מבטל כיסו של חברו פטור את בדיני שמים
האמרי בינה למד מהרמב"ן (דינא דגרמי) כי "מ׊מ×ĸ דכשמבטל כיסו של חברו ׊×ĸדיין לא הזיק לו כלום, את בדיני שמים אינו חייב. ובכופת קומ×Ēו הט×ĸם שחייב בדיני שמים הואיל ׊×ĸכ"פ הב×ĸלים מפסידים קרנם, אך בכל מבטל כיסו את ברווח ברור פטור את בדיני שמים, וכן מ׊מ×ĸ מה×Ēוספ×Ēא הנ"ל דאמרו שאין לו ×ĸליו אלא ×Ēר×ĸומ×Ē, מ׊מ×ĸ דפטור בדיני שמים גם כן".
היש"׊ (ב"×§ ט, ל) מסיק להלכה שכל מבטל כיסו של חברו בין בהלוואה בין בפקדון פטור, כי הוי רק גרמא בניזקין. ומשמ×ĸ שדין מבטל כיס כדין גרמא, שחייב בדיני שמים.



^ 1.הרי"×Ŗ והרמב"ם לשיט×Ēם בדינא דגרמי שהמקרים בגמ' (ב"×§ ×Ļ"ח ×ĸ"א) הם דינא דגרמי ולא גרמא, ולדידם החילוק בין דינא דגרמי שחייב לגרמא שפטור הוא האם היי×Ēה כוונה להזיק או לא. ו×ĸיין ×ĸוד בגר"א חו"מ סימן ׊×Ļ"ו ץ"×§ ח',י', וכן בהגהו×Ēיו ×ĸל הגמ' מסכ×Ē ×‘"×§ דת × "ה ×ĸ"ב.
^ 2.×ĸיין בשו"×Ē ×ž× ×—×Ē ×™×Ļחק (ח"י סי' ×ĸ"ד) ׊פץק א×Ē ×”×—×Ē"ץ להלכה.
^ 3.כך נראה בבאר הגולה חו"מ סימן שס"ג ס"ק ג' ביחס לנזק, והוא הדין לגזל.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il