ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע ישנו צורך במסגרת לאומית דווקא?
ראשית, ניתן לראות כי השפעתו של ציבור רחב היא גדולה לאין שיעור מהשפעתם של יחידים. התייחסות להיסטוריה כתיאור קורותיהם של אנשים יחידים היא ראייה מעוותת, שכן ההיסטוריה נכתבת על ידי עמים. כשם שאין אנו מתייחסים לתא אחד של גופנו אלא לגוף כולו, כך אף מתייחס המין האנושי, בהסתכלות רחבה, לאומות ולא לאנשים בודדים, גדולים ככל שיהיו. ההיסטוריה נעה על פי פעולותיהם של עמים, והם אשר רוקמים את מאורעותיה וטובעים בה את חותמם.
שנית, האינדיבידואל האנושי, אף אם נושא הוא בהכרתו תיאוריה פילוסופית-תיאולוגית קדושה ומרוממת, אין הוא מופיע בעוצמת החיים המלאה. אדם פרטי - מוגבל הוא בתוחלת חייו, בקיבולת הכישרונות שיכול הוא להכיל, וממילא אף בהשפעתו על המציאות. השפעתם של רעיונות מופשטים ללא חיים ממשיים-כלליים היא תמיד 'מחוץ לחיים'. אין זה קושי גדול לאנשים בודדים לחיות חיי קדושה, אולם כאשר הרעיונות הנאצלים הללו אינם מצליחים להופיע במסגרת חברתית, כאשר אין בהם את הגבורה הנדרשת לניהול חיי ציבור, הרי הדבר מעיד על פגם מהותי, מה שאין כן במציאות חיים של אומה. מכיוון שמגמת הקודש היא לגלם את האידיאה האלוהית בעצם טבע החיים , הרי צריכה היא להופיע ב"ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) - באומה שתוססים בה החיים בשיא כוחם.
מתוך ההבנה האמורה לעיל, שהרעיון האלוקי אמור להופיע בעוצמת החיים המלאה, הרי ממילא ההופעה השלמה של האידיאל הישראלי תהיה דווקא בארץ , שהיא הביטוי העיקרי לממשות החיים, ולא במופשטות-תורנית בגלות. עם ישראל, בניגוד לתפישה הדתית המקובלת, אינו קבוצת אנשים הנושאים בהכרתם תיאוריה מוסרית-דתית הנקראת 'תורה'. לתיאורו של הרעיון הישראלי משתמשים אנו במינוח 'כנסת ישראל', אשר מתפרש כנקודת החיים , כנשמתה של האומה הישראלית הבאה לידי ביטוי בשלושה ממדי מציאות: הממד האנושי והנפשי הנקרא "עם ישראל", הממד החומרי והמדיני הנקרא "ארץ ישראל", והממד השכלי והמופשט הנקרא "תורת ישראל".
זהו אף העיקרון העומד מאחורי דרשתו הידועה של הרב צבי יהודה, בהדגישו את יסוד ברכת התורה ה"מעולה שבברכות" (ברכות יא, ב) - "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" (שיחות הרב צבי יהודה, תלמוד תורה, סעיף 5): "נמצא בירור בשני מקומות בגמרא 'על מה אבדה הארץ'. 'אמר רבי יהודה אמר רב: דבר זה נשאל לחכמים' - חכמי הקודש חכמי התורה, 'ולא פירשוהו', 'לנביאים ולא פירשוהו' ואפילו 'למלאכי השרת ולא פירשוהו', 'עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו' - שהוא הוא המקור לכל החכמים, הנביאים והמלאכים - ובירר את הגישה האמיתית ללימוד התורה: 'ויאמר ד' על עזבם את תורתי... שאין מברכין בתורה תחילה'. אמנם למדו תורה ועסקו בתורה, אבל לא מתוך הלאומיות שלנו, לא מתוך הגאווה שלנו, גאון ישראל - 'אשר בחר בנו מכל העמים', שזאת היא הברכה תחילה אשר לפני לימוד תורה".
הכותב הוא ר"מ בישיבה הגבוהה-הסדר שדרות
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












