ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
גג המקדש, שהיה עשוי יריעות, הוא ורק הוא מכונה בכתוב משכן. וז"ל הכתוב: "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת" (שם כ"ו א).
יריעות אלה שימשו את עם ישראל במשך מאות שנים, לפחות עד חורבן שילה, אירוע שהתרחש 383 שנים לאחר הכניסה לארץ (14 שנים בגלגל ועוד 369 בשילה). וז"ל הרמב"ם: "כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה"
(הלכות בית הבחירה פרק א ה"ב).
אם כך, בניית המקדש בימי שלמה המלך כמבנה עם גג קבוע הייתה חידוש גדול. צריך לנסות ולהבין מה ההבדל בין שני הכינויים: "מקדש" ו"משכן".
הביטוי מקדש שורשו הוא 'קדש' הביטוי משכן שורשו 'שכן'. כפי שכבר הסברנו בעבר קדושה מבטאת יראה וריחוק, מידת הדין וההבנה כי הקב"ה הוא גבוה מעל גבוה, בבחינת "לית (אפילו) מחשבה תפיסא ביה".
לעומת זאת, השכנת שכינה משמעותה קירבה ואהבה, עד כדי כך שלימדונו חכמי האמת כי "לית אתר פנוי מיניה".
אסור להתייחס לאלוקות רק באחת משתי הבחינות הללו. אם נדגיש רק את הקדושה, אנחנו עלולים ח"ו להפוך את עבודת ד' שלנו לסוג של מחקר פילוסופי קר, נטול רגש.
בסכנה זו כנראה הרגיש ה"בעל שם טוב" כשמשך את חסידיו לעבוד את הקב"ה תוך הדגשת הצד של ה"משכן". החסידות הדגישה הרבה יותר את הפן של "לית אתר פנוי מיניה" ואת חשיבות ההבנה שאפשר תמיד להרגיש קרוב אל הקב"ה. הדגש לשיטתם היה לא על: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" אלא על המשך הפסוק: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הגאון מוילנא חשש שדרך זו תוביל לקרבה יתירה ואם שכינה בכל מקום הרי שיכולים ורשאים לחפשה ולבקש את קרבתה גם במקומות המטונפים, ח"ו. לכן פירש הגאון את המושג כבוד לא כהשכנת שכינה אלא כהשגחה, שהוא בבחינת הפשטה עוד יותר גדולה של המושג נוכחות שכינה.
ברם, תלמידו הגר"ח מוולוזין כבר התקרב מחדש לדרכו של הבעש"ט בספרו נפש החיים. (כדאי לעיין במקורות המעניינים שהביא הגר"מ כשר בתורה שלמה (שמות (כרך ח) במילואים אות טו עמו' 251-248) בביאור מחלוקת הגר"א והגרש"ז מלאדי בענין זה).
נשוב עתה לבאר את חידושו של שלמה המלך ומשמעותו הרוחנית.
כאשר נבנה המשכן, הדגש היה על כך שהשכינה שורה עליו. הענן והאש שירדו מן השמים העידו על כך. כמובן שמשכן היה גם מקום קדוש שחלו עליו הלכות הרחקה, אבל המקום עליו נבנה המשכן לא נתקדש לדורות. כאשר המשכן נסע עם המחנה, מיקומו הקודם של המשכן איבד את קדושתו. כך היה גם בגלגל, בשילה, בנב ובגבעון. יריעות המשכן המיטלטלות היוו תזכורת קבועה לכך שהשכינה עלולה להסתלק אם ח"ו יחטאו ו"יגרשו" אותה.
שלמה ביקש להעביר מסר כפול כשבנה את בית:
הראשון - מקום המקדש - הר הבית נתקדש לעולם ולעולם יחולו עליו הלכות מורא מקדש.
השני - לעולם שכינה תשרה במקום זה. נסתיימה תקופת הנדודים וממילא אין כבר מקום ליריעות המיטלטלות, הגג הקבוע תפס את מקומן.
לצערנו, המסר הוטמע "יותר מדי טוב". עם ישראל הבין שאין זה משנה כיצד ינהגו ומה תהיה דרגתם הרוחנית כי לעולם יתקיים בהם "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הבה נתפלל כי נזכה להיות ראויים מחדש לזכות זו
ונהיה ראויים לחזות בעינינו בשוב השכינה בתפארתה לציון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
