בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • דברים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

טובה בת רחל

נאומו של משה לעם

undefined

הרב דב בערל וויין

אב תשע"ב
2 דק' קריאה
השנה השבת שבה נקרא את פרשת דברים בבית הכנסת נופלת על יום תשעה באב עצמו. יש מנהגים שונים בשאלה איך צריך להתנהג בשבת הזאת והאם צריך להחיל הגבלות כלשהן על עונג השבת שלנו. על אף שהמנהג הרווח הוא להתייחס לשבת הזאת כלכל שבת רגילה, עצם הקריאה בפרשת דברים היא אזהרה מספקת שעוזרת לכולנו להתפכח. זאת משום שבסקירה שמשה סוקר את האירועים שהתרחשו במהלך 40 שנות הנדודים של בני ישראל במדבר סיני מצויים גם כל הטרגדיות והאסונות שעתידים להיות מנת חלקו של העם היהודי. המרד בסמכותו של משה ובהנהגתו של הקב"ה, המחלוקות הפנימיות, הקטנוניות, כפיות טובה, הניסיונות להתנער מהתחייבויות קודמות, חוסר הנאמנות לארץ ישראל – כל אלה מקבלים ביטוי בנאומו של משה כפי שהוא מתועד בספר דברים.

הנימה של משה כשהוא מתאר את המגרעות האלה של העם היהודי בימיו היא נימה של אכזבה קשה, ועם זאת, אין הוא מוסיף לה דברי ייאוש מיותרים על עתיד העם או בשורות רעות שאין בהן צורך. משה נמנע מלהזכיר את ההצעה של הקב"ה להשמיד את כל בני ישראל ולהתחיל מחדש את העם היהודי באמצעות משה בלבד.

משה איננו מציג את עצמו כחיוני לקיום העם היהודי ולהצלחתו. למרות כל העובדות הקשות על כישלונם של בני ישראל שמשה מתאר, אין הוא מביע שום ספק בכך שבני ישראל ייכנסו לארץ ישראל ושהקב"ה ימשיך להיות עימם גם בשעתם האפלה ביותר.

זה הלקח שאנחנו למדים מהשבת הזאת במובנה העמוק: השבת מנצחת ודוחה את תשעה באב. העם היהודי וההיסטוריה היהודית יתגברו על היום הזה: היהודים ישובו לשכון בארץ ישראל. המקדש יבנה מחדש בסופו של דבר. במובן זה תשעה באב הוא בעצם עניין זמני, זמניות ארוכה, אבל עדיין רק זמני.
השבת, לעומתו, היא דבר קבוע ונצחי. הקביעות תמיד מנצחת את הזמניות, והנצח תמיד מביס את הארעיות החולפת. בדחיית קיום התענית ליום המחרת מפני השבת, ההלכה מאשרת ומחזקת את המרכזיות והנצחיות של השבת כערך עליון בחיים היהודיים.

חז"ל הכריזו שיום תשעה באב עתיד להיות יום טוב בלוח השנה היהודי. אך אותו לוח שנה מתבסס על השבת ונטוע בה עמוק. העולם היהודי מתמודד היום עם אתגרים קשים, עם אכזבות ועם סכנות גדולות לא פחות מאלה שבימיו של משה רבנו. חלק גדול מהם נובע מהיעדרותה של השבת מחייהם ומלבותיהם של יהודים רבים.

האופטימיות של משה בעניין גורלו של עמו האהוב למרות הכול מתבססת על כושר ההתאוששות של העם היהודי ועל היכולת שלו ללמוד מחטאיו ומשגיאותיו ולאמץ ללבו שוב את אורח החיים התורני, שהשבת במרכזו. מי יתן ונזכה לראות את השבת דוחה את תשעה באב לתמיד.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il