- משנה וגמרא
- ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
ברכות - דף לו
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לה: שליש תחתון – לו: שליש תחתון)
א. ברכת היין
למה השתנה דינו?
- השתנה לעילויא.
(דחייה – גם שמן, שהרי יכול לברך בורא "פרי עץ הזית", ולמה מברך בפ"ע?). - מזין.
דחייה – כל מאכל מזין (לכן הנודר "כל הזן עלי" אסור בהכל (מלבד מים ומלח)). - סעיד (משביע).
דחיות - האם באמת סועד? - והרי רבא שתה כדי לעורר תאבון בערב פסח? קצת סועד, הרבה מעורר.
- "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד". יין עושה שניהם.
- למה לא מברכים ברכהמ"ז? כי לא נוהגים לקבוע עליו סעודה.
(לה: 6-)
ב. אגב - ברכת השמן בפה"ע (בשם שמואל ורי"ח)
- בפני עצמו – לא מברך (מזיק),
- עם פת – בטל לפת
- עם אניגרון, כשמכוון לרפואה – אז מברך על השמן בורא פרי העץ (והחידוש – שבכלל מברך).
ג. (בהקשר לשמן) קמח חיטים –
(חיטים – בורא פרי האדמה. השאלה היא האם הטחינה משנה את הברכה?)
רב יהודה – בורא פרי האדמה
רב נחמן – שהכל.
קושיות על ר"נ:
- כמו שבשמן עדיין מברכים בורא פרי העץ ולא שהכל.
דחייה – שם הגיע לסוף התהליך, אך בקמח עוד לא.
- ברייתא – על קמח שעורים – שהכל.
נדייק – קמח חיטים – אדמה.
דחייה – גם קמח חיטים אדמה (והוזכר שעורים כדי שלא נחשוב שלא מברך כלל שלא כמו מלח שלעיתים שם בפה, בקמח שעורים לא כי עושה תולעים).
ד. קורא –
ר"י – אדמה (פרי)
שמואל – שהכל
- סופו להקשות.
דחייה - צנון זה אדמה, אע"פ שסופו להקשות.
- (הסבר אחר) – כי לא נטע על דעת זה, לכן אינו פרי (אך בצנון זאת כוונתו מראש).
(קשה – גם בצלף ((=עץ)=נצפה) מתכוון לפרי (=אביונות=פרחא) ובכל זאת מברך על שאר החלקים (העלים ותמרים) אדמה ולא שהכל?
תשובה – שם כן מתכוון לכל דבר אכיל, כי הורדתם לא פוגעת, אך בדקל – הורדת הענפים הרכים פוגעת).
[אגב, (לו. שליש תחתון)
האם הקפריסין נחשבים פרי?
מצד אחד ראינו בברייתא לגבי ברכה שלא.
מצד שני – ר"י-רב – בערלה בחו"ל אוכל את הקפריסין – אינם פרי (אך את הפרי עצמו זרק).
דיונים על ר"י-רב:
- 1. איך מסתדר עם הברייתא לגבי ברכה?
תשובה - ר"י-רב כר"ע שלגבי מעשר אמר שאינם מתעשרים.
ולמה לא פשוט פסק כר"ע?
1. כי הוא פוסק כמותו רק בחו"ל שהלכה כמקל,
2. ורצה להשמיע שהלכה כמותו לא רק במעשר (שגם בארץ זה דרבנן באילן) אלא גם בערלה, שבארץ זה דאורייתא. - 2. אם פוסק כמקל בחו"ל, למה לא פסק כב"ש שגם פרי הצלף עצמו הוא ספק פרי/ירק, וממילא בחו"ל מותר בערלה.
תשובה – דעת ב"ש אינה משנה, ולכן לא פוסק כמותם אפילו בחו"ל. - 3. למה אוכל הקפריסין, הרי הוא "שומר" לפרי? (התרבה מ"את פריו")
תשובות רבא - - כיון שהקפריסין רק במחובר ולא בתלוש.
דחיית אביי – נץ הרימון ערלה כי הוא שומר, אפילו שישנו רק במחובר!
(את זה שאינו פרי לומדים מזה שלא מצטרף לשיעור טומאה). - כי נושר לפני גמר הפרי.
קשה – ר"נ - מתחלי דערלה בתמרים כן ערלה אפילו שהם רק בהתחלה (כופרא)!
ניסיון תשובה – ר"נ כרי"ס שגם שלב הסמדר נחשב פרי לערלה, וממילא – גם השומר שלו באותו זמן,
אך לרבנן זה פרי רק בסוף, וצריך שהשומר יהיה עד הסוף.
דחיית הניסיון – גם לרבנן זה פרי כבר מההתחלה (לגבי איסור קציצה בשביעית).
- (לו: באמצע) כיון שאם תיקח אותו, הפרי לא ימות (בניגוד לנץ הרימון הנ"ל).
מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע ורבן גמליאל
שיעורים באגדות חז"ל
הרב ניר טיבי | ו' טבת תשע"ז
מסכת ברכות דף טו'
לימוד הדף היומי
הרב אשר חזיזה | כח' אב התשע"ב
מסכת ברכות דף יט'
לימוד הדף היומי
הרב אשר חזיזה | ב' אלול התשע"ב
אמן – חלק מן הברכה?
ברכות דף מז ע"א
הרב יאיר וסרטיל | אלול תשע"ו
איך עושים קידוש?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכלוך הקדוש
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
מדוע פורים גדול מכיפורים?