ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת שירה של אתר ישיבה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש הלכות יסודי התורה

ט' אדר התשע"ה

הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות א'-ג'

לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
פרק אחד עשרה – חוקות הגויים ומיני ניחוש וכישוף
חובת השוֹנוּת מהגויים
א1 אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים* וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶם, לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְּשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי" (ויקרא כ,כג), וְנֶאֱמַר: "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (שם יח,ג), וְנֶאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ* אַחֲרֵיהֶם" (דברים יב,ל) – הַכֹּל בְּעִנְיָן אֶחָד הוּא מַזְהִיר: שֶׁלֹּא יִדַּמֶּה לָהֶם, אֶלָּא יִהְיֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי מֻבְדָּל מֵהֶם וְיָדוּעַ בְּמַלְבּוּשׁוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ* וּבְדֵעוֹתָיו.* וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים" (ויקרא כ,כו).
א2 לֹא יִלְבַּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶן, וְלֹא יְגַדֵּל צִיצִית* כְּמוֹ צִיצִית רֹאשָׁם, וְלֹא יְגַלֵּחַ מִן הַצְּדָדִין וְיַנִּיחַ הַשֵּׂעָר בָּאֶמְצַע כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין, וְזֶה הַנִּקְרָא 'בְּלוֹרִית', וְלֹא יְגַלֵּחַ הַשֵּׂעָר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו* מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְיַנִּיחַ הַפֶּרַע* מִלְּאַחֲרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן עוֹשִׂין, וְלֹא יִבְנֶה מְקוֹמוֹת כְּבִנְיַן הֵיכָלוֹת* שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהֶן רַבִּים כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין. וְכָל הָעוֹשֶׂה אַחַת מֵאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – לוֹקֶה.
ב גּוֹי שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל* – כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לִבְלוֹרִיתוֹ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת* לְכָל רוּחַ, שׁוֹמֵט* אֶת יָדוֹ. ג יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה קָרוֹב לַמַּלְכוּת* וְצָרַךְ לֵישֵׁב לִפְנֵי מַלְכֵיהֶם, וְהָיָה לוֹ גְּנַאי לְמִי שֶׁלֹּא יִדַּמֶּה לָהֶם – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְבֹּשׁ כַּמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם* וּלְגַלֵּחַ כְּנֶגֶד פָּנָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן עוֹשִׂין.
___________________________________

אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים – מנהגי הגויים. ואין הכוונה לכל דבר, כמו כלי אכילה בסכו"ם וכיוצא בזה או לבישת מכנסיים, שהעולם כמנהגו נוהג, אלא למנהגים שיש להם משמעות הגותית, כגון תספורת או לבוש המבטאים תפיסת חיים הרחוקה מתפיסת התורה. תִּנָּקֵשׁ – תיאחז ותילכד (דעת מקרא). בְּמַדָּעוֹ – שהם ידיעת ה', ייחודו ואהבתו, שנתבארו בהלכות יסודי התורה, שהוא שם כללי להשקפות ועקרונות האמונה היהודית. בְּדֵעוֹתָיו – באופיו, בהתנהגותו ובהכרתו (למושג בהרחבה ראה הקדמה להלכות דעות). לֹא יְגַדֵּל צִיצִית – לא יצמיח קווצת שׂער. ואפשר שהמילה "יגדל" משמעה 'יקשור' או 'יפתול', כמשמעות המילה 'גדילים' (י'). הַשֵּׂעָר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו – השׂער שבקדמת הראש. הַפֶּרַע – שֹער הראש. מְקוֹמוֹת כְּבִנְיַן הֵיכָלוֹת – בארכיטקטורה המיוחדת להיכלות עבודה זרה. מִסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל – אצל ספר יהודי. שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת – כ–6 ס"מ. שׁוֹמֵט – מסלק, כדי שלא יספר אותו לשם עבודה זרה. קָרוֹב לַמַּלְכוּת – "כדי שיגן על ישראל אצלם" (שו"ת רמד). לִלְבֹּשׁ כַּמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם – ונמצא שהלבוש הוא מדי השלטון ולא מדי עבודה זרה, ואינו נלבש כדי להידמות להם אלא לפי שעה ולצורך שליחות ציבורית (י'; ק').


ביאורים
אחד מהאיסורים המופיעים בתורה הוא האיסור ללכת בחוקות הגויים. הסיבה לאיסור זה נעוצה במהות ההבדל בין ישראל לעמים. עם ישראל שונה משאר האומות בכך שקיבל תורה מסיני המשפיעה על דרכי החשיבה והידיעות האלוהיות שלו. התורה מלמדת אותנו חוקים ומשפטים שלא נמצאים בשום מקום אחר, וכן היא מגביהה את מחשבתנו ואת סדרי חיינו באמונה עמוקה ורחבה ובמעשים מיוחדים. מתוך כך נוצר פער גדול בין ידיעתנו ואורח מחשבתנו לבין אלו של האומות שלא זכו לקבל את השפע האלוהי הזה.
אסור לנו לתת להבדל הזה להטשטש ולהמחק, ועלינו לעשות ככל שביכולתנו על מנת שלא נגיע למצב כזה. הדרך לשמר את המצב הבריא של ההבדלה המהותית בין ישראל לשאר האומות היא, בין השאר, על-ידי הבדלה חיצונית בינינו. כשאדם מזהה מישהו שנראה שונה ממנו מבחינה חיצונית, הוא בדרך כלל גם שומר מרחק מבחינה נפשית. אדם נוטה להדבק בדומה ולהתרחק מהשונה. משום כך מזהירה אותנו התורה שגם מבחינה חיצונית עלינו להיות שונים משאר האומות: במלבושנו, בתספורתנו ובמעשינו. מתוך הבדלים חיצוניים אלו יהיה קל לנו יותר להבדל מהם גם במחשבתנו ובאמונתנו.
יש להעיר שאין זה אומר שאנו צריכים להיות שונים מהאומות בכל, אלא דוקא בדברים המיוחדים לאומות כבגד מסויים או אופן תספורת מיוחד. בדברים שאין בהם שום יחודיות אין איסור לנהוג באותו אופן. איננו צריכים להיות משונים, אלא נבדלים. ההבדל צריך לבוא לידי ביטוי רק במקום בו מנהג הגויים נובע מסיבה תרבותית וכדומה, אך אם יש בו טעם של ממש כגון סוג בגד המגן מפני הקור, ודאי שאין איסור ללובשו.

הרחבות
 נטיות הנפשות של העמים
אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶם. הרמב"ם מבאר שישראל הם עם מיוחד לה'. נפשם של ישראל שונה מנפשות הגוים וזהו גם הטעם לאיסור ההליכה בדרכי האמורי. וכמו שמבאר הרב קוק : "ההבדלים שבין העמים, מוגדרים הם על פי שני דרכים: דרך אחד הוא (הפן החיובי), שכל עם יש לו נטיות מיוחדות וסגולות מיוחדות להלך רוחו, שעושות רושם בכל מהלכי חייו, בכל מנהגיו, נימוסיו ודעותיו. ויש ('הדרך השני', הפן השלילי) מה שבתכונת עם זה ואינו כלל בעם אחר. על כן, נמצא לפעמים, דברים שהם מועילים ומרבים להיטיב בעם אחד, ואם יוקחו אצל עם אחר ירבו קלקלה והריסה. על כן, צריכה ומוטבעת היא גם כן, כל אומה, לשמור על צביונה, ולהקפיד על מהלך חייה, שלא יכנסו בקרבה יותר מדאי נטישות (ענפים מתפשטים) זרות שיהפכו לה לרועץ. ויותר ממה שכל העמים צריכים להקפיד על כך, צריכים ישראל להקפיד על זה, מפני שהצביון הפנימי הנאצל מנטיית החפץ של הקבלת (התאמת) האורה האלהית, וכל סדרי החיים הנאותים לה, על פי כל התקוֹת וכל חזיון הרוח על האלהים, העולם, האדם, והחברה, הם מיוחדים בקרבה באופן מרושם ומצויין, מה שאין דוגמתו בכל עם וגוי" [עין איה ד, ו, צו].

טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!
עוד בנושא הלכות יסודי התורה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il