ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת" (שמות לה, ל-לג). בצלאל מופקד על יצירה המשלבת שני דברים שלא ברור שיש בהם חיבור – אמנות וקדושה.
בשנים האחרונות, עם המשך התהליך של השתלבות הציבור הדתי בתוך התרבות הכללית, בתחומי האקדמיה והעסקים וכן בתחומי הספרות המוזיקה, ישנה משיכה חזקה לצורות שונות של ביטוי אמנותי. ברם רבים שואלים: מה עושה היום בחור דתי שרוצה ללמוד במקום כמו בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב? איך משתלבת התשוקה ליצירה אמנותית עם שמירת מצוות?
מאז ומעולם היהדות הסתכלה בחשדנות רבה על ציור, פיסול וביטויים אמנותיים אחרים. אמנם יש לא מעט ציורים בכתבי יד וכן כלי כסף אמנותיים של יהודים, אבל לאורך ההיסטוריה אין אנו מוצאים שיהודים הצטיינו בעיסוק באמנות ציורית ופלסטית. החשש מפני האמנות הוא בגלל שהיא מדגישה את הקשר לעולם הקונקרטי וליצירה האנושית, ואינה מרימה את עצמה מעל ומעבר לאופק הצר של האדם. האם ניתן לחבר את היצירה האמנותית לעולמות מעבר לרמה החושנית המיידית, ולראות אותה קשורה לעולם נשגב, טרנסנדנטלי?
מו"ר הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל בספרו 'עבודת הלב' מקדיש דיון למימד האסתטי ביהדות, ונביא כמה נקודות מתוך עיונו הרחב והמעמיק. הרב מונה כמה גישות שישנן כלפי העולם. הגישה הקוגניטיבית, דהיינו התבונה, הגישה האתית או המוסרית שיסודה ברצון האדם, והגישה האסתטית הקשורה לחושים. התבונה והרצון מקבלים את אישורם ממקור טרנסנדנטלי, דהיינו מעבר לחוויית האדם עלי אדמות. האלוקים קובע את האמיתות של התבונה, וכן מצווה את ערכי המוסר, והמקור האלוקי הזה הוא שמבטיח שיש להם תכליתיות בעולם הנצח. האדם שואף גבוהה גבוהה בנסותו להגיע להגשמת תכליות אלו. אבל התחום האסתטי רווי סכנה. החושניות שבו מביאה את האדם להתמקדות בתוך עצמו והוא בחיפוש מתמיד אחר ריגושים חדשים. האיש האסתטי משתעמם מהר מאוד, כיוון שאין לו אופק או מטרה מעבר לחוויה המיידית.
הדרך לטהר את החוויה האסתטית מהברוטליות החומרית שלה היא להבין איך הממד האסתטי יכול להיות קשור לעולם שמחוץ להווייתו החומרית וגם הוא בא ממקור אלוקי. הרב טוען שכמו שהאלוקים הוא מקור התבונה ומקור המוסר, הוא גם מקור כל היפה, המענג והנעים. פנייתו אלינו אינה רק דרך השכל, בשפע חוכמה ודעת, ולא רק בנתינת ערכים מוסרים לאדם, אלא גם דרך האסתטיקה, שהיא דרך בלתי-אמצעית של החושים.
הקשר עם האלוקים הוא דרך "השמיים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע". יופי הבריאה מעורר בתוך האדם רגשות דתיים ובדרך הזאת החוויה האסתטית נקשרת עם האלוקות. פרק ק"ד בתהילים, המשתאה על זה ש"הוד והדר לבשת, עוטה אור כשׂלמה נוטה שמיים כיריעה" ועל מי ש"שׂם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח", מעלה את האסתטיקה לדרגת חוש מרומם ואציל. האדם עומד מול יופי הטבע ורואה בו את מעשה ידיו של הקב"ה, המלביש את העולם בהוד והדר, וחוויה אסתטית זו מטהרת את רוחו ומקנה ללב מעמד אציל.
המפגש עם היפה והנעים הוא חלק מעיקרון חשוב בַקשר בין האדם לבוראו. הקשר הזה עם בורא עולם קיים אם כן לא רק באינטלקט, לא רק בציווי המוסרי ששניהם נוטים לכיוון המופשט, אלא גם דרך החושים. "טעמו וראו כי טוב ה'" מביע את העיקרון שהחוויה הדתית קשורה קשר הדוק עם היסוד האסתטי, דבר שאפילו שכלתן כמו הרמב"ם הודה בו, כשהוא אומר בהלכות יסודי התורה (פ"ב): "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי".
אנו רואים איך לפי הרמב"ם הממד האסתטי מוביל את האדם לאהבת ה', וכשהוא מתאר את החושניות של אהבת ה' הבוערת בו: "וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה" (הל' תשובה פ"י).
אנו מבינים שיסודותיהם האסתטיים של החושים לא רק חשובים, אלא שהם דרך להוביל את האדם לקשר הדוק עם בוראו. כשהצד האסתטי מיטהר, כשהוא מתקשר עם בורא עולם, כשיש לו מטרה של קדושה, הוא הופך להיות מנוע חשוב ביותר להעמקת דתיותו של האדם.
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון
פורסם בעיתון "בשבע"
למה הכל אסור בתשעה באב?!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הנאה ממעשה שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
