ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
סיוון תשס"ב
הוצאת ירקות ממרק באמצעות כף מחוררת
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
137 - שימוש במיחם עם מד גובה בשבת
138 - הוצאת ירקות ממרק
139 - ברית מילה לאחר מאה ועשרים
טען עוד
האם מותר להוציא ירקות או קניידלך ממרק בשבת תוך כדי שימוש בכף עם חורים? האם יש הבדל לדינא בין הנוהגים כפסקי המחבר לבין הנוהגים כפסקי הרמ"א?
תשובה
מותר, בין לפוסקים כמחבר ובין לפוסקים כרמ"א, להוציא ירקות 1 או מוצקים אחרים מתוך מרק, גם בכף עם חורים 2 , מהנימוקים הבאים:
א. הברירה היא של יבש מתוך לח, מצב של חלק מהפוסקים אינו נחשב כברירה כלל 3 .
ב. גם לאוסרים, בדבר יבש גדול ודאי שאינו נחשב כמעורב 4 .
ג. כאן אינו מקפיד שיישארו הנוזלים אלא רוצה רק להעביר את החתיכה לצלחת, ולכן אינו נחשב לברירה 5 .
ד. ^ 1. הגמרא (שבת עד ע"א) מביאה שלושה הסברים לברייתא שמחלקת בין ברירה מותרת לברירה אסורה. לפי ההסבר הראשון בנפה וכברה אסור וביד מותר, לפי ההסבר השני פסולת מתוך אוכל אסורה ואוכל מתוך פסולת מותר, ולפי ההסבר השלישי לברור לאחר זמן אסור ולאלתר מותר. ופסקו התוספות (שם ד"ה והתניא) בשם ר"ח, שלמעשה נפסק להחמיר כשלושת ההסברים, וכל אחד מהם לבדו מספיק לאסור, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' שיט סע' א-ב).
^ 2. מה שנאסר להשתמש בנפה וכברה, פירשו הפוסקים שהוא משום דרך ברירה, עיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק א), לכן בכל דבר שדרך לברור בו יהיה אסור להשתמש בשבת בכל אופן שהוא. גם ברירת אוכל המעורב באוכל אחר, כאשר רוצה להשתמש רק באחד מהם, נחשבת לברירה (גמרא שם, שו"ע שם סע' ג), ולכן בנדון דידן היה מקום לאסור ברירה בכלי המיוחד לברירה (כמו הכף עם החורים המיועדת לסינון המים מהאוכל).
ה. אמנם, ר' משה פיינשטיין ("אגרות משה" או"ח א סי' קכד) מסביר לגבי לקיחת מאכל בכף שאינה נחשבת ברירה בכלי, משום שהיא בדיוק אותה פעולה המתבצעת בלקיחה ביד, ומטרת הכלי רק שלא להתלכלך, ולפי זה נראה שגם בנדון דידן יהיה מותר, דכל מטרת הכלי למנוע את לכלוך היד, ולא לברור בצורה טובה יותר. ומאידך גיסא ייתכן שכל מה שכתב הוא בכף בעלמא, אבל שימוש בכף עם חורים, שהיא מעין מסננת, מגדיר את הפעולה הנעשית כברירה, גם אם היתה יכולה להיעשות ביד. על כן נראה שבכף עם חורים לא היה מתיר. ובצירוף ההיתרים האחרים בנדון דידן הדבר מותר.
ו. ^ 3. מהרי"ט צהלון (שו"ת מהריט"ץ תשובה רג) פסק שאין ברירה בלח, כיוון שדרך הפרדת אוכל מפסולת בלח היא ע"י שימור במסננת בלבד, ולא ע"י ברירה ביד, וכדבריו כותב החיד"א ("ברכי יוסף" סי שיט ס"ק ה). ומהר"י חאגיז בספר "עץ חיים" (מלאכת בורר) הוסיף שיבש ולח בעצם אינם מעורבים כלל, והדבר היבש הוא כברור ועומד. אמנם יש פוסקים שחלקו על דבריהם ואסרו (הט"ז שם ס"ק יג ועוד), וכן פסק ה"משנה ברורה" ("ביאור הלכה" שם סע' ד); אבל "שביתת השבת" (מלאכת בורר סעיף יא, ועי' ב"באר רחובות" שם ס"ק כה) כתב שבאוכל גדול הנמצא במרק וכדו' כולי עלמא יודו שמותר, ואינו דומה לזבובים קטנים שעליהם דיבר המהריט"ץ. והרב עובדיה יוסף כתב בתשובה בכ"י (הובאה ב"ילקוט יוסף" שבת ג עמ' רפח) פסק להקל כדברי המהריט"ץ ולהתיר בכל ברירת יבש מתוך לח.
ז. ^ 4. כנ"ל בסוף הערה 3.
ח. ^ 5. הרב עובדיה יוסף (שם עמ' שו) פסק שאם אינו מקפיד גם אם יישארו מעט נוזלים עם האוכל, אין זו ברירה. וכן פסק ב"שמירת שבת כהלכתה" (א, פרק ג סעיף נד).

חכמת התורה ומדעים

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה מברכים על פיצה?

איך מותר להכין קפה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















