ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
רבי יוחנן אמר: לא שנו (שנחלקו רבי יוחנן בן נורי וחכמים) אלא לאיסור ולטומאה, אבל ללקות (על אכילתו) עור הוא ואין לוקים עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש אמר: משנה תמימה שנה רבי, בין לאסור בין ללקות בין לטומאה.
בבבלי דן האם נחלקו רק לעניין טומאה או גם לעניין שבת, אך לא דן באכילתו.
כאשר צבי ישן הוא פותח עין אחת פי"ד ה"א [עד:]
הצד צבי וכו' ישן חייב, דו קמיץ חדא ופתח חדא (כי הוא עוצם עיין אחת ופותח עיין אחת, כדי שיוכל לברוח, ולכן עדיין אינו ניצוד, וחייב).
בבבלי לא הובא.
בני האדם דומים לחולדה פי"ד ה"א [עד:]
האזינו כל יושבי חלד - רבי אחא אמר רבי אבהו ורבנן, חד אמר: למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה, אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים, הרבה מינים בים מה שאין ביבשה, ואין חולדה בים. וחורנה (והאחר) אמר: למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה, אלא מה החולדה הזאת גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת, כך הן כל באי העולם גוררין ומניחין גוררין ומניחין ואינן יודעין למי הן מניחין.
בבבלי חולין קכז. כתב רק שכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מחולדה, אך לא הובא שיש הרבה מינים בים שאינם ביבשה, וכן הדרשה שגוררת ומנחת אינה בבבלי.
הטעם שכותבים תפילין על עור טריפות ונבילות בבלי קח.
הירושלמי דן בזה במגילה פ"א ה"ט [יב.], ועיין מה שכתבנו שם.
קריאה בשם של רשע פי"ד ה"ב [עד:]
רבי יהודה בן טיטס (חומות ירושלים (נדפס בתחילת הירושלמי) העיר שמוכח מכאן שהירושלמי לא חשש לקרוא בשמות רשעים (טיטוס)).
בבבלי כן חושש לשמות רשעים, כמפורש ביומא לח:, והבבלי (שם) ותוס' (שם ד"ה דלא) הקשו מכמה מקומות שקראו בשמות רשעים, ולירושלמי לא קשה כלל 1 .
בבבל שכיחה עין רעה פי"ד ה"ג [עה:]
רב ורבי חייה רבה תריהון אמרין: תשעים ותשעה מתים בעין (רעה) ואחד בידי שמים, רבי חנינה ושמואל תריהון אמרין: תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רב אמר כדעתיה ורבי חנינא אמר כדעתיה, רב על ידי דהוה שרי תמן (בבבל) דעינא בישא שכיחא תמן, הוה אמר תשעים ותשעה מתים בעיינה ואחד בידי שמים, רבי חנינה על דהוה שרי בצפרין דצינתה תמן (בציפורי, שהצינה מצויה שם) הוה אמר תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים.
בבבלי בבא מציעא קז: גם נחלקו כך, אך לא תלה זאת בכך שבבבל שכיחה עין רעה ובציפורי יש צינה 2 .
באלו מים מותר לרחוץ, ואם מתכוון לרפואה בבלי קט. • פי"ד ה"ג [עה:]
רוחצין בים הגדול ובמי טיבריא אף על פי שהוא מתכוין לרפואה, אבל לא במי משרה ולא במי סדום, אימתי בזמן שהוא מתכוין לרפואה, הא לעלות מטומאה לטהרה מותר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: בלבד שלא ישהא.
בבבלי לא חילק אם מתכוון לרפואה, אלא אם השתהה או לא, ואם הם מים יפים או רעים.
רבי יוחנן לא נשבע לאשה שריפאה אותו פי"ד ה"ד [עו.]
הירושלמי כאן הובא גם בעבודה זרה פ"ב ה"ב [י:], ועיין מה שכתבנו שם.
לחש לעבודה זרה בשמו של ישו פי"ד ה"ד [עו:]
הירושלמי כאן הובא גם בעבודה זרה פ"ב ה"ב [י:], ועיין מה שכתבנו שם.
רודף קטן, הוולד והאם רודפים זה אחר זה פי"ד ה"ד [עז.]
הירושלמי כאן הובא גם בסנהדרין פ"ח ה"ט [מד:], ועיין מה שכתבנו שם.
רפואה ע"י מין בשם ישו, כפר סמא-סכניא בבלי קח: • פי"ד ה"ד [עז.]
הירושלמי כאן הובא גם בעבודה זרה פ"ב ה"ב [יא.], ועיין מה שכתבנו שם.
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
פריחת הגאולה!
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
