ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה בן רבי שלום אלתר
יג אָמַר הֶחָבֵר: רָחוֹק מַה שֶּׁבֵּין בַּעַל הַתּוֹרָה וְהַמִּתְפַּלְסֵף, כִּי בַּעַל הַתּוֹרָה מְבַקֵּשׁ הָאֱלֹהִים לְתוֹעָלוֹת גְּדוֹלוֹת חוּץ מִתּוֹעֶלֶת יְדִיעָתוֹ אוֹתוֹ, וְהַמִּתְפַּלְסֵף אֵינוֹ מְבַקְּשׁוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְתָאֲרוֹ עַל אֲמִתָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְתָאֵר אֵת הָאָרֶץ שֶׁהִיא, לְמָשָׁל, בְּמֶרְכַּז הַגַּלְגַּל הַגָּדוֹל וְאֵינָה בְּמֶרְכַּז גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת, וְזוּלַת זֶה מִן הַיְּדִיעוֹת, וְשֶׁהַסִּכְלוּת בִּידִיעַת הָאֵל אֵינָה מַזִּיקָה אֶלָּא כַּסִּכְלוּת בִּידִיעַת הָאָרֶץ לְמִי שֶׁאָמַר שֶׁהִיא שְׁטוּחָה, וְהַתּוֹעֶלֶת אֶצְלוֹ אֵינָה אֶלָּא יְדִיעַת הַדְּבָרִים עַל אֲמִתָּתָם, לְהִדַּמּוֹת לַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל וְיֵעָשֶׂה הוּא הוּא, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה מַאֲמִין בַּדָּת אוֹ כּוֹפֵר, לֹא יָשִׂים לֵב לָזֶה אִם הִתְפַּלְסֵף. וּמֵעִקָּרֵי אֱמוּנָתוֹ: "לֹא יֵיטִיב ה' וְלֹא יָרֵעַ", וְהוּא מַאֲמִין בְּקַדְמוּת הָעוֹלָם, וְאֵינוֹ סָבוּר שֶׁאֵי פַּעַם הָיָה נֶעְדָּר עַד שֶׁנִּבְרָא, אֶלָּא לֹא סָר וְלֹא יָסוּר, וְשֶׁהָאֵל בּוֹרְאוֹ עַל דֶּרֶך הַהַשְׁאָלָה, לֹא לְפִי מוּבַן הַמִּלָּה, וְאָמְנָם יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ 'בּוֹרֵא' — פּוֹעֵל, שֶׁהוּא סִבָּתוֹ וְעִלָּתוֹ, וְלֹא סָר הֶעָלוּל מִהְיוֹת עִם הָעִלָּה, אִם הָעִלָּה בְּכֹחַ הֶעָלוּל בְּכֹחַ, וְאִם תִּהְיֶה בְּפֹעַל הֶעָלוּל בְּפֹעַל, וְהָאֵל עִלָּה בְּפֹעַל, וּלְפִיכָך עֲלוּלוֹ בְּפֹעַל בְּכֹל עֵת שֶׁהוּא עִלָּתוֹ. אֲבָל הֵם, אַף אִם רָחֲקוּ זֶה הָרִחוּק, יֵשׁ לָהֶם הִתְנַצְּלוּת, לְפִי שֶׁלֹּא הִשְׁתִּיתוּ הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית אֶלָּא בְּדֶרֶך הַהֶקֵּשׁ, וְזֶה מַה שֶּׁהֵבִיא אֵלָיו הֶקֵּשָׁם. וְהַיְּשָׁרִים שֶׁבָּהֶם יֹאמְרוּ לַמַּאֲמִינִים בַּדָּת מַה שֶּׁאָמַר סוֹקְרָטֶס: "הוֹי הָעָם, הִנֵּה חָכְמַתְכֶם זֹאת הָאֱלֹהִית אֵינִי מַכְחִישָׁהּ, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵינִי מַקִּיפָהּ, אֲבָל אֲנִי חָכָם בְּחָכְמָה אֱנוֹשִׁית". וְאוּלָם אֵלֶּה הַדָּתוֹת, כְּשִׁעוּר אֲשֶׁר קָרְבוּ רָחֲקוּ, וָלֹא — הִנֵּה יָרָבְעָם וְסִיעָתוֹ יוֹתֵר קְרוֹבִים אֵלֵינוּ, וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהֵם יִשְׂרָאֵל נִמּוֹלִים שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וּשְׁאָר הַמִּצְווֹת, חוּץ מִמְּעַט שֶׁצֹּרֶך הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית גָּרַם לָהֶם לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, וְהֵם מוֹדִים בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּעוֹשֵׂי הָעֵגֶל בַּמִּדְבָּר. וְתַכְלִית יִתְרוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה הִיא שְׁלִילַת הַתְּמוּנוֹת, אֲבָל מֵאָז שֶׁשִּׁנּוּ אֵת כִּוּוּן הַתְּפִלָּה, וּבִקְּשׁוּ אֵת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא, חוּץ מִשַּׁנּוֹתָם אֵת רֹב הַמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת, הֲרֵי כְּבָר רָחֲקוּ מְאֹד. ___________________________
הם יותר קרובים – הנוצרים והמוסלמים. לתועלות גדולות – כקיום מצוות ועבודת ה'. ושהסכלות וכו' – דעת הפילוסוף שהסכלות וכו'. שטוחה – ולא עגולה. הוא הוא – שכל הפילוסוף יעשה לשכל הפועל. שהוא – ה'. עלה בפועל – מה' נאצל העולם. עלולו בפועל וכו' – העולם קדמון ונצחי כמו ה' שהוא עילת העולם. איני מקיפה – איני יודעה. כשיעור אשר קרבו רחקו – הנצרות והאסלאם הן מצד אחד קרובות ליהדות בהיותן מאמינות בהתגלות וכו', אך מצד אחר דווקא בגלל זה הן רחוקות, כי ביטלו את מצוות התורה. צֹרך ההנהגה המדינית – המאבק של ירבעם נגד ממלכת יהודה. יתרונם של אלה – בעלי הדתות על ירבעם.
ביאורים
יש חילוק גדול בין המאמין בדת מסוימת לפילוסוף. עניינו של הפילוסוף הוא רק להגדיר ולברר בשכל נושאים מורכבים. הוא מנסה לברר את מקום כדור הארץ ביחס לגלקסיה, והאם כדור הארץ שטוח או עגול. כמו כן, הפילוסוף עמל על הגדרות שכליות לנושאים רוחניים. הוא מנסה להגדיר את מהותו של 'הא-ל', שאלת הימצאות העולם והשגחתו של 'הא-ל' על העולם. כיוון שכוונת הפילוסוף היא רק להשכיל, אף אם יגיע אל מסקנה מסוימת היא תישאר בתור 'ידיעה שכלית' בלבד ולא תשפיע כלל על דפוס חייו. למשל, אם הפילוסוף יגלה שיש בורא לעולם, לא תהיה לידיעה זו כל השפעה מעשית על אורח חייו.
שיטת הפילוסופים בימי הכוזרי הייתה שהעולם לא נברא אלא הוא קיים מאז ומעולם כמו הא-ל. הא-ל לא מתעניין במה שקורה בעולם, לא יודע מה קורה וודאי שגם אינו פועל בעולם. לכן, אין דרך חיים שרצויה על ידי הא-ל, אלא "איש הישר בעיניו יעשה".
לעומת הפילוסוף, עיסוקו של איש הדת הוא בדרך חיים . האמונה באל ובבורא גוררת אחריה את החיוב במצוותיו וההתמסרות המוחלטת אל דבר הא-ל. המאמין לא מסתמך על הבנותיו השכליות, שכן המסקנות השכליות בנושאים רוחניים תמיד מסופקות שכן תמיד יהיה ניתן לומר סברה הפוכה. לכן המאמין מסתמך על המסורת והנבואה.
על פי חילוק זה בין הפילוסוף ולמאמין, טוען מלך הכוזרים שהנוצרים והמוסלמים דומים ליהודים בדרך החיים, ובכך שהם מאמינים באל אחד. אמנם, ריה"ל מבאר, שדמיון זה הינו חיצוני בלבד. אמונתנו היא בכך שה' "בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" על ידי שליחו הנאמן משה רבנו. כל מי שטוען שהתורה השתנתה, הרי הוא סותר את כל אמונתנו, ורחוקים אנו ממנו כמרחק מזרח ממערב. ואף ירבעם וסיעתו שעבדו עבודה זרה, קרובים יותר אלינו, שכן הם האמינו בתורתנו וחטאם היה שעבדו לה' דרך אמצעים גשמיים שלא ציווה.
הרחבות
* היחס לגדלותו של ירבעם ולחטאיו
הִנֵּה יָרָבְעָם וְסִיעָתוֹ יוֹתֵר קְרוֹבִים אֵלֵינוּ, וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה . הגמרא מספרת על גדלותו של ירבעם לפני שחטא: " 'וימצא אתו (את ירבעם) אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה'. מאי בשלמה חדשה? אמר רב נחמן: כשלמה חדשה, מה שלמה חדשה אין בה שום דופי, אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי. דבר אחר: שלמה חדשה – שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם. מאי ושניהם לבדם בשדה? אמר רב יהודה אמר רב: שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה. ואיכא דאמר: שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה" [סנהדרין קב:].
לפי זה, קשה להבין כיצד אדם גדול שכזה, הגיע לחטאים חמורים מאוד, וכדברי הגמרא: "אמר רב נחמן: גסות הרוח שהיה בו בירבעם טרדתו מן העולם, שנאמר 'ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלים ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה'... מיד 'ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלים הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים'..." [סנהדרין קא:]. ובפסוק אחר נכתב: "וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה' והחטיאם חטאה גדולה" [מלכים ב יז, כא].
לפי דברי ריה"ל כאן, הדברים מובנים יותר, כיוון שריה"ל מסביר את חטאו של ירבעם בעשיית העגלים בדומה להסברו על חטא העגל, שלא הייתה עזיבה מוחלטת של עבודת ה'.
שאלות לדיון
את הפילוסוף מעניין מה אמת ומה שקר ואת בעל התורה מעניין מה טוב ומה רע. האמנם?
מה בלימוד התורה נותן לה את המימד האלוהי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
