ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. שני בני דודים,
על הכהונה מתמודדים.
הניצחון הושג בשתי מערכות,
ומכריעות היו ההוכחות.
הראשונה - באש ושריפה נוראה,
השניה - בשקד ופריחה מופלאה.
ב. האיום: "ואכלה אותם כרגע" - פעמים נזכר.
למשה ולאהרון: "הבדלו", "הרומו" - נאמר.
השניים לא צייתו ופעלו לבטול הגזירה הנוראה,
מה הייתה בכל פעם פעולתם, ומה התוצאה?
האם הצליחו להביא לישועה,
או, לפחות, לצמצם את מימדי הפגיעה?
ג. יש אומרים כי קורח היה מן השרופים,
ויש אומרים שהוא מהנבלעים לעיני קהל צופים.
הבא לכל דעה ראיה,
וברר עמדתך בזו הסוגיה.
ראב"ע יסייע להבין עוד את זו הפרשה,
בפרק ט"ז בפסוק השלושים וחמישה.
ד. בהפטרה גם כן מסופר על מרידה,
וחוסר אמונה במנהיג העדה.
כדי להוכיח את העם על הרעה,
לאות משמים מופנית בקשה וקריאה.
ובנאום המנהיג - מדברי משה בפרשתנו - טענה,
אמנם האווירה, בכללה, הרבה יותר מתונה.
עמוד על ההשוואות הרמוזות באלו הפרטים,
וכן על ההבדלים שבמיוחד בולטים.
ה. על בית המקדש הופקדה שמירה,
וזו אחת ממצוות התורה בסדרה.
כמה עמדות שמירה היו מאוישות,
ועוד, מפני מה שמרו ומה היו החששות?
התדע באיזו דרך ובאיזו שיטה
מנעו שינה בשמירה או את שבירתה?
מתברר שהתגובה
הייתה חמורה וקשה.
בס' החינוך תמצא פרטים ועובדות,
וכן במשנה בפרק הראשון ב"מדות".
ו. ענישה קולקטיבית אף שלעיתים הינה יעילה,
כשיטה מוסרית ומוצדקת אין היא מקובלה.
אך מרש"י בפרשה הוכחה ברורה,
שבדיני אנוש אין מנוס וברירה.
לעיתים, אין להימנע מפגיעה
באוכלוסיה רחבה שלא חטאה.
רק הקב"ה א-להי הרוחות וא-ל דעות,
אצלו - צדק מוחלט, וענישה – ללא החטאות.
ז. עשרים וארבע - מתנות נכבדות.
לשם מה הללו - כולן נועדות?
ברמב"ם (ריש הלכות בכורים) כולן ספורות,
אלו מהן (והיכן) בפרשתנו נזכרות?
תשובות
א. קרח נחלק וקינא לכהונת אהרן בן דודו. בבליעת קרח באדמה, שרפת מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת באש, ובפריחת מטה אהרן הוכחה קדושת אהרן והכוהנים.
ב. לאחר הקהלת קרח את כל העדה על משה ואהרן נגלה כבוד ה'. ה' אמר למשה ואהרן 'הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע'. משה ואהרן מתפללים שרק החוטאים יענשו ולא כל העם וכך היה. כל העם ניצל ורק קרח, דתן, אבירם ומשפחותיהם ומאתיים וחמישים מקריבי הקטורת נענשים ומתים.
למחרת, העם טען למשה ואהרן 'אתם המיתם את עם ה'. משה ואהרן פונים לאוהל מועד ונגלה כבוד ה'. ה' אומר למשה ואהרן 'הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע'. משה ואהרן נפלו על פניהם, אהרן לקח מחתת קטורת, רץ לתוך הקהל ועצר את המגיפה שהתחילה בעם.
ג. ' יש אומרים קרח מהנבלעים היה, והראיה 'ותבלע אותם ואת קרח' (במדבר כו, י). ויש אומרים כי נשרף היה, והעד (-והראיה) 'ואת קרח במות העדה באכול האש' (שם). וחז"ל אמרו כי נשרף ונבלע. ולפי דעתי, שלא נבקע רק מקום דתן ואבירם, כי לא נזכר (-רק דתן ואבירם נבלעו באדמה, כי בקרח לא נאמר שם בפירוש שנבלע). וקרח היה עומד עם מחתתו עם אהרן ועם נשיאי העדה מקריבי הקטרת...' (אבן עזרא שם).
ד. בהפטרה מסופר על תוכחת שמואל את העם על שביקשו מלך. שמואל מתפלל לה' שירד גשם בקיץ 'ודעו וראו כי רעתכם רבה' ויורדים גשמים. שמואל אומר לעם 'את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי' בדומה למשה שאמר 'לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם'.
ה. 'מצות שמירת המקדש- שנצטוו הכהנים והלוים לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה ולילה כל הלילה. ושמירה זו היא כדי לכבדו ולרוממו ולפארו, לא מהיות שום פחד מאויב חלילה, שנאמר ושמרו את משמרת אהל מועד...
משרשי (-מטעמי) המצוה- מה שכבר כתבתי כמה פעמים, כי בכבוד הבית סבה לתת מוראו אל לב בני אדם, ובבואנו שם לבקש תחנה וסליחה מאת אדון הכל יתרככו הלבבות אל התשובה במהרה... ומכבודו של בית הוא למנות עליו שומרין כדרך המלכים הגדולים אשר בארץ שיעשו כן...
מדיני המצוה- מה שאמרו זכרונם לברכה שארבעה ועשרים עדה שומרים אותו בכל לילה בארבעה ועשרים מקומות, הכהנים שומרים בשלשה מקומות מבפנים והלוים בכ"א מקומות מבחוץ. ומעמידין אחד שהוא מחזר על המשמרות כל הלילה ואבוקות דולקות לפניו ואיש הר הבית נקרא, וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן וחובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו, עד שהיו אומרים בירושלם מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן על משמרו. (ספר החינוך מצווה שפ"ח)
ו. 'א-ל אלו-הי הרוחות - יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא' (רש"י טז, כב).
ז. עשרים וארבעה מתנות הכהונה שישראל נותנים לכהנים. בפרשתנו כתובים פדיון בכור אדם, תרומת המעשר שנותנים הלויים לכהנים והאיסור לפדות בכור בהמה טהורה (משום שצריך לתנו לכהן כנאמר בפרשת בא). בפרשה כתובה גם מצוות מעשר ראשון הניתנת ללויים (אינה אחת מכ"ד מתנות הכהונה).
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
איך ללמוד אמונה?
לאן נעלמה האמת?
למטר השמיים
סודו החינוכי של חודש שבט
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר להתקלח ביום טוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
