ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
אית תניי תני תכשיטי (נשים, כחל ושרק) ואית תניי תני טיפולי (שמשירות את השער). מאן דאמר טיפולי כל שכן תכשיטי, מאן דאמר תכשיטי הא טיפולי לא.
בבבלי דחה שאינו תכשיטי אלא טיפולי.
מצה מתובלת פ"ג ה"א [יט:]
יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה טעם דגן, והוא שיהא רובה דגן.
בבבלי לו. דנו על מצה שנילושה ביין ושמן ודבש, וחילקו בין יו"ט ראשון ליו"ט שני.
לבשל שלוש פעמים בכלי של חמץ פ"ג ה"א [כ.]
רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב: קדירה שבישל בה מודה (משהו) לא יבשל בה מאותו המין, אלא לאחר הפסח. הא ממין אחר מותר. ובלבד לאחר שלשה תבשילין.
בבבלי ל: דן בליבון והגעלה מחמץ, ולא הובא את דין שלושה בישולים. בעבודה זרה לג. לגבי כלי שהיה בו יין נסך הוזכר לשפוך בו מים שלוש פעמים.
מחלוקת בטעם כעיקר ובהיתר מצטרף לאיסור בבלי מד:
הירושלמי דן בזה בנזיר פ"ו ה"א [כז.], ועיין מה שכתבנו שם.
כופת שאור שייחדה לישיבה - מה דעת חכמים בבלי מה:
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ב ה"ב [יג.], ועיין מה שכתבנו שם.
שני חצאי כזית בצק שחוט מחבר ביניהם בבלי מה: • פ"ג ה"ב [כ:]
חברייא בשם רבי יוחנן רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי: בנקלף כולו כאחת (שני חצאי כזית חמץ שיש ביניהם חוץ של בצק - אם כשקולף אחד מהם נקלף גם השני - מצטרפים). עד כדון לח (שהבצק לח ויכול להיקלף), יבש - מאחר שאילו היה לח היה נקלף כולו כאחת ואפילו יבש כסדר הזה. רבי ירמיה בשם רבי זעירה: שני חצאי זתים בתוך הבית - אין הבית מצרף, בתוך הכלי - הכלי מצרף.
בבבלי גם כן כתב ששני חצאי זית שיש חוט ביניהם, אם ינטל החוט וניטלים איתו מצטרף, אך לא דן ביבש. ולעניין בית מחלק להיפך, שהכלי לא מצרף והבית כן.
דינים שונים של חיבור לטומאה ולא להזייה בבלי מה. • פ"ג ה"ב [כא.]
רבי שמעון בן לקיש אמר כך שנה רבי: צואה שתחת הכסא חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי שמעון בר כהנא: אבר מדולדל, צפורן מדודלת, וצואה שתחת הכסא, והידוק, קירויה וכרויה. רבי יוסי בי רבי בון אמר: אף כשות שליקטו חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה (כל זה הובא בגלל הדין של שני חצאי כזית).
בבבלי לא הביא את דינים אלו 1 .
בצק מחמיץ בארבעה מיל בבלי מו. • פ"ג ה"ב [כא.]
לא היה שם (בצק) אחר כיוצא בו שהחמיץ עד איכן (מתי הזמן שיחמיץ)? רבי יעקב בר אחא רבי עולא דקיסרין בשם רבי חנינה: עד כדי הילוך ארבעת מיל.
בבבלי השיעור הוא מיל אחד.
שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים בבלי מו.
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ח ה"ב [נח.], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקות נוספות האם עדיף לעבור בשוא"ת או בקו"ע בבלי מט: • פ"ג ה"ג [כב.]
הירושלמי כאן הובא גם בעירובין פ"י הי"ד [סה.], ועיין מה שכתבנו שם.
אליהו לא בא בשבת ויו"ט פ"ג ה"ו [כג:]
מובטחין אנו שאין אליהו בא לא בשבתות ולא בימים טובים.
בבבלי יג. הגירסא: כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח. וקרבן העדה הגיה שגם בירושלמי צריך לגרוס "לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים".
גדול השלום שהוקש לפסח ומילה בבלי מט. • פ"ג ה"ז [כג:]
אמר רבי יוסה בי רבי בון: בוא וראה מה גדול הוא השלום שהוקש (במשנה) לשני דברים שחייבין עליהן כרת - מילת בנו ושחיטת פסחו.
בבבלי לא הובא.
מילה ופסח - מי קודם פ"ג ה"ז [כג:]
מילת בנו ושחיטת פסחו מי קודם? אמר רבי פינחס: מן מה דכתיב המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו, הדא אמרה שמילת בנו קודמת לשחיטת פיסחו.
בבבלי לא הובא.
מה גדול - תלמוד או מעשה, מעשה בתלמיד שגמל חסד פ"ג ה"ז [כד.]
כך שנה רבי: המעשה קודם לתלמוד, נמנו בעליית בית ארוס בלוד: התלמוד קודם למעשה. רבי אבהו שלח לרבי חנינה בריה יזכי (שילמד תורה) בטיבריה. אתון ואמרון ליה: גמל הוא חסד. שלח ומר (ואמר) ליה: המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא? שכבר נמנו וגמרו בעליית בית ארום בלוד שהתלמוד קודם למעשה. רבנין דקיסרין אמרין: הדא דתימר (זה נאמר) בשיש שם מי שיעשה, אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם. דלמא (מעשה): רבי חייה רבי יסי רבי אימי ענון (התאחרו) למיתי גבי רבי אלעזר. אמר לון: אן הויתון (היכן הייתם)? אמרין ליה: גמל (גמלנו) חסד. אמר לון: ולא הוה תמן חורנין (אחרים שיעשו זאת)? אמרין ליה: מגור הוה (הוא היה גר ולא היו לו קרובים שיתעסקו בו).
בבבלי מעשה זה לא הובא. הדיון אם תלמוד גדול או מעשה גדול הובא בקידושין מ:, והחילוק בין מצוה שיכולה לעשות ע"י אחרים לאינה יכולה לעשות ע"י אחרים הובא במועד קטן ט.
גירסא הפוכה במחלוקת האם חוזרים בכזית או בכביצה בבלי מט: • פ"ג ה"ח [כד:]
עד כמה הן חוזרין, רבי מאיר אומר: זה וזה בכזית, רבי יהודה אומר: זה וזה כביצה וכו'. אית תניי תני ומחלף (יש גירסא שהדעות הפוכות). רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסי במתניתן אמר רבי יודן סימנא מן ההיא דברכות - עד כמה מזמנין עד כזית, רבי יהודה אומר עד כביצה (ולכן גם במשנתנו בפסחים הגירסא הנכונה היא שרבי מאיר אומר בכזית ורבי יהודה בכביצה).
בבבלי במשנה יש את הגירסא ההפוכה, שרבי מאיר אומר בכביצה ורבי יהודה אומר בכזית. ואכן הבבלי הקשה על סתירה מהמשנה בברכות שרבי מאיר אומר בכזית ורבי יהודה בכביצה. ובאחד התירוצים באמת תירץ שמוחלפת השיטה, ולא פירש האם מוחלפת בפסחים או בברכות. והיפה עיניים (בברכות שם) הוכיח מהירושלמי כאן שהמשנה בפסחים מוחלפת. אמנם תוס' (ברכות מט: ד"ה רבי) פירשו שהמשנה בברכות היא זו שמוחלפת 2 .
המעשה שפרחה רוחו וחזר - אינו בירושלמי בבלי נ. • פ"ג ה"ח [כד:]
בבבלי הביא מעשה ברב יוסף בריה דריב"ל שחלש ופרחה רוחו וחזר, ואמר "עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן" (וכן הובא בבבא בתרא י:). ובירושלמי מעשה זה ומימרות אלו לא הובאו 3 .
השם המפורש היה משתכח מהציבור בבלי נ.
הירושלמי דן בזה ביומא פ"ג ה"ז [יח:], ועיין מה שכתבנו שם.
האם מותר לפנות למקובלים?
בריאת העולם בפרשת לך לך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
