ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
י. הַחֻצְפָּה• דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא•* בָּאָה מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם הֻכְשַׁר כְּבָר עַד כְּדֵי לִתְבֹּעַ אֶת הַהֲבָנָה, אֵיךְ כָּל הַפְּרָטִים הֵם מְקֻשָּׁרִים עִם הַכְּלָל•, וְאֵין פְּרָט בִּלְתִּי מְקֻשָּׁר עִם הַגֹּדֶל הַכְּלָלִי יָכוֹל לְהָנִיחַ אֶת הַדַּעַת. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם עוֹסֵק בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה• בְּמִדָּה זוֹ, שֶׁתִּתְגַּדֵּל הַנְּשָׁמָה הָרוּחָנִית עַד כְּדֵי הַכָּרַת הַקִּשּׁוּר הָרָאוּי שֶׁל הַפְּרָטִים עִם הַכְּלָלִים הָרוּחָנִיִּים, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה, וְתִקּוּן הָעוֹלָם, הַבָּא אִתָּהּ וְעַל יָדָהּ, מוֹפִיעָה וְיוֹצְאָה אֶל הַפֹּעַל. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַהִתְרַשְּׁלוּת גָּרְמָה, שֶׁאוֹר תּוֹרָה פְּנִימִית, הַטָּעוּן רוֹמְמוּת וּקְדֻשָּׁה עַצְמִית, לֹא הוֹפִיעַ בָּעוֹלָם כָּרָאוּי, בָּאָה הַתְּבִיעָה• שֶׁל סִדּוּר חַיִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁהַפְּרָטִים יִהְיוּ מוּבָנִים בְּמוּבַן הַכְּלָל•, בִּזְמַן כָּזֶה, שֶׁהַגְּמָר שֶׁל גִּלּוּי הָאוֹר וּסְלִילַת הַדֶּרֶךְ לַהֲבָנָה זוֹ עֲדַיִן לֹא בָּא, וּמִזֶּה בָּאָה הַהֲרִיסָה הַנּוֹרָאָה. וְאָנוּ מֻכְרָחִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתְּרוּפָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא הוֹסָפַת כֹּחַ בַּכִּשְׁרוֹן הָרוּחָנִי•, עַד אֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהָבִין וּלְשַׁעֵר אֶת הַקִּשּׁוּר שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַדֵּעוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַתּוֹרִיִּים עִם הַכְּלָל הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן יִהְיֶה דָּבָר הַמּוּבָן וְהַמֻּצָּע• בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַל פִּי הַרְגָּשׁוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַשְּׁכִיחוֹת•, וְאָז יָשׁוּב כֹּחַ הַחַיִּים הָרוּחָנִים בְּמַעֲשֶׂה וּבְדֵעָה לְהוֹפִיעַ בָּעוֹלָם, וּתְשׁוּבָה כְּלָלִית תָּחֵל לָתֵת אֶת פִּרְיָהּ.
התחדשות התשובה
יא. אָמְנָם בְּמַעֲמַקֵּי הַחַיִּים• מִתְנוֹצֵץ בְּכָל רֶגַע אוֹר חָדָשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁאוֹר שׁוֹטֵף חָדָשׁ• הוֹלֵךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמְלוֹאֵיהֶם לְחַדְּשָׁם, וּלְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁל הָאוֹר וּמִלּוּי הַחָכְמָה וְהַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִתְמַלְּאוֹת הַנְּשָׁמוֹת בְּאוֹצְרוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים, וּפְרִי הַתַּרְבּוּת הַמּוּסָרִית וְהַמַּעֲשִׂית הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ וְצוֹמֵחַ מִתּוֹךְ שֶׁטֶף זֶה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
10 - לימוד שבועי באמונה טו- כא תמוז
11 - פרק ד' י'- י"א
12 - פרק ה' א'- ה'
טען עוד
וְנִמְצָא אוֹר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְחִדּוּשׁוֹ לְכָל צוּרוֹתָיו בְּכָל זְמַן וְעִדָּן בִּתְשׁוּבָה הוּא תָּלוּי•, וְקַל וָחֹמֶר• אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וִישׁוּעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, תְּחִיַּת הָאֻמָּה וְהָאָרֶץ, הַשָּׂפָה וְהַסִּפְרוּת, שֶׁהַכֹּל מִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה יוֹצֵא, וּמִמַּעֲמַקִּים אֶל מְרוֹמֵי הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה יוּבָאוּ. כל חידושי העולם מהתשובה
___________________________
הַחֻצְפָּה - כלפי התורה ולומדיה. דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא - שבתקופה הסמוכה לביאת המשיח. אֵיךְ כָּל הַפְּרָטִים הֵם מְקֻשָּׁרִים עִם הַכְּלָל - איך הפרטים שהם המצוות המעשיות מקושרות עם המגמה והשאיפה לתיקון עולם במלכות שדי. בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה - פנימיות התורה. בָּאָה הַתְּבִיעָה - הוכשר הדור ונולדה דרישה. שֶׁהַפְּרָטִים יִהְיוּ מוּבָנִים בְּמוּבַן הַכְּלָל - בהבנה פנימית ועמוקה המתאימה לשאיפות הגדולות. הוֹסָפַת כֹּחַ בַּכִּשְׁרוֹן הָרוּחָנִי - חיזוק הרוח על ידי לימוד של פנימיות התורה. הַמּוּבָן וְהַמֻּצָּע וכו' - מוסבר בצורה ברורה ובהירה. הַנְּפָשׁוֹת הַשְּׁכִיחוֹת - רוב הציבור. בְּמַעֲמַקֵּי הַחַיִּים - בפנימיות העולם. שֶׁאוֹר שׁוֹטֵף חָדָשׁ - אור של חיים לעולם. בִּתְשׁוּבָה הוּא תָּלוּי - בהשפעה של אור התשובה העליון. וְקַל וָחֹמֶר וכו' - ישועת ישראל איננה עניין של הצלחה חומרית בלבד, אלא היא תחייה רוחנית-פנימית, ואם כן, ודאי היא תלויה בתשובה.
ביאורים
חז"ל מתארים, שבתקופת הגאולה, 'עקבתא דמשיחא', תתרבה החוצפה. החוצפה היא מרידה במוסכמות, סירוב לקבל עול ומרות מגורם חיצוני שמכתיב לאנשים כיצד עליהם להתנהג. את החוצפה הזו מזהה הרב קוק עם תופעת הכפירה שהתחדשה בסמיכות לתהליך הגאולה, והתחזקה עם הזמן. למרות הנזקים הרוחניים העצומים שהיא חוללה לעם ישראל בניכור למסורת ולקיום המצוות, מבחין הרב קוק במקורות הנסתרים, מתחת לפני השטח, שממנה היא יונקת, והוא רואה בהם בשורה חיובית. יש בחוצפה היכולת 'לשחרר סתימות' שמהן סובלת היהדות במשך שנים ולחלץ אותה ממסגרת צרה של דת לתרבות שמקיפה את מכלול החיים. בפסקה הקודמת תיאר הרב את המיאוס שחשה הכפירה כלפי עבודת ה' שמבוססת על רחשי כבוד בעלמא, מתוך שאיפה לעבודת ה' שמבוססת על חיבור למקור החיים. כאן מתאר הרב נקודה שונה. לא ביחס למניעים של עבודת ה', אלא ביחס לפן המעשי שלה. גם מי שמוכן להזדהות עם הערכים הכלליים של התורה באמונה בבורא עולם ובהשגחה ובשאיפה לחיי צדק ומוסר, מוצא קושי רב כשהוא פוגש את עולם ההלכה. הוא מוצא אוסף של דרישות פרטניות, שנראות כדקדוקי עניות וטרחנות יתרה, ושאין ביניהן ובין המגמה הכללית שום קשר הנראה לעין. הכפירה לא הייתה מסוגלת לקבל על עצמה אורח חיים מעשי מפורט כל כך, תוך אמונה עיוורת שהכול נובע מאיזשהו רעיון צודק כשלעצמו. השניוּת הזו לא התיישבה על לבה, ולכן היא בחרה להסיר מעליה את יראת השמים ולחפש מענה אחֵר לשאיפות הערכיות שהיא חפצה בהם. היא מצאה זאת בתנועה הציונית ובתרבות המודרנית, ברצון לכונן 'עם חדש' על ברכי הצדק והמוסר החברתי. את הביקורת מפנה הרב כלפי פנים, לעולם התורה ולתלמידי החכמים, שלא הכשירו את עצמם מבעוד מועד כדי לספק את הדרישות הרוחניות החדשות של הדור. ההסברה שמחברת ומקשרת בין הערכים הכלליים של התורה ובין המעשים המפורטים שהיא מחייבת, נובעת מהשקפה פנימית ותובנות עומק המצויות בתורת הנסתר. העיסוק המרבי של לומדי התורה היה בתחום הנגלה, שמגלה את הים העצום של פרטי הפרטים הפרושים לאורך התורה. אולם הייתה הזנחה מתמשכת של עיסוק ברזי תורה שחושפים את המבנה הפנימי של התורה ואת הקשר ההגיוני והטבעי שבין חלקיה השונים. תורת הנסתר מעניקה ללומד את היכולת לראות את התורה כמקשה אחת, שבה כל הפרטים קשורים זה לזה בקשר אורגני, כאיברים רבים של גוף אחד. לכן, התרופה הנדרשת כדי להבריא את הדור היא עיסוק אינטנסיבי ומעמיק בתחום הרוחני הנסתר של התורה, כדי שיצליח לתת מענה הגון ומספק לתביעה של חיבור הפרטים והכלל. כך נוכל לחבר את התנועה הציונית ואת התופעות השליליות שמלוות אותה, אל שורשה. מהתשובה היא באה, ואל התשובה היא תשוב. כך יזכו גם שומרי התורה והמצוות לתשובה עליונה, שתרומם את הדבקות שלהם בחיי האמונה.
הרחבות
*הסיבות החיוביות לחוצפה בימי המשיח
הַחֻצְפָּה דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. הרב קוק לא רואה בחוצפה המתבטאת בכפירה שבזמן עקבות המשיח דבר שלילי בלבד, אלא מביא גם תפקידים חיוביים שיש לה. וכן כתב במקום אחר "החוצפה של עקבתא דמשיחא היא מיעוט אור לשם תיקון העולם, ואינה דומה כלל למאורעות של עברינות אחרים שהם היו לקותות (מלשון ליקוי) גמורה דרך הריסה" [אורות התחיה, לט].
א. יצירת בירור אמוני עמוק יותר: בזמן תחייתה הלאומית של עם ישראל, בניין האומה צריך להיבנות מתוך אמונה מבוססת ויציבה. "זאת היא הסיבה שכח שלילי גדול מתעורר בעקבא דמשיחא בחוצפה סגיאה. ושלילה זאת תבער את כל מה שהוא חלוש... במושגים האלקיים (יסודות רוחניים שאינם מבוררים)... מכל מקום סוף סוף שהכל יצמח בטהרה וגבורה בקדושה עליונה..." [אורות התחיה, נא]. היינו, כפירה תגרום לבירור אמוני שיביא לכך שהאמונה הרדודה תוחלף באמונה עמוקה, אמיתית ומבוררת.
ב. חיזוק חומרי: התקדמות הטכנולוגיה, התעשיה והבניה מביאים ברכה לעולם. אולם, עקב העסק בעניינים רוחניים פוחת העיסוק בבניין הצד החומרי בעולם. על כן, "באים בשביל כך אנשים מקניאים (מלשון קנאות) להרעיונות המעשיים ותולדותיהם, ומשיבים את כֹחם בעולם ע"י דחיפה של הרעיונות הנאצלים (הרוחניים), לאחור". [שמונה קבצים, קובץ א, תסו].
ג. בניין האומה והארץ: חלק מבניין האומה בצורה השלמה שלה הוא חומרי. כל עם זקוק למערכת שלטון, חקלאות, תעשיה וכו'. וכן כותב הרב קוק: "כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים... כל הקניינים החֹמרִיים הנדרשים לאומה... [מאמרי ראיה, 96].
אולם, לאחר שיסיימו כוחות החוצפה את תפקידם, בניין העולם והאומה ימשיך בצורה שלֵמה יותר מתוך דרכה של תורה.
שאלות לדיון
א. מדוע הדרישה להבין איך כל פרט מתקשר על הכלל, מוכרחת לבוא על ידי החוצפה?
ב. מהן נזקיה של אותה החוצפה?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
ארבע כוסות ושלוש מצות
למה ללמוד גמרא?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
