ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק ד' י'- י"א ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה אורות התשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ט"ו תמוז תשע"ג

פרק ד' י'- י"א

ט"ו תמוז תשע"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

חוצפתא דעקבתא דמשיחא
י. הַחֻצְפָּה• דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא•* בָּאָה מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם הֻכְשַׁר כְּבָר עַד כְּדֵי לִתְבֹּעַ אֶת הַהֲבָנָה, אֵיךְ כָּל הַפְּרָטִים הֵם מְקֻשָּׁרִים עִם הַכְּלָל•, וְאֵין פְּרָט בִּלְתִּי מְקֻשָּׁר עִם הַגֹּדֶל הַכְּלָלִי יָכוֹל לְהָנִיחַ אֶת הַדַּעַת. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם עוֹסֵק בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה• בְּמִדָּה זוֹ, שֶׁתִּתְגַּדֵּל הַנְּשָׁמָה הָרוּחָנִית עַד כְּדֵי הַכָּרַת הַקִּשּׁוּר הָרָאוּי שֶׁל הַפְּרָטִים עִם הַכְּלָלִים הָרוּחָנִיִּים, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה, וְתִקּוּן הָעוֹלָם, הַבָּא אִתָּהּ וְעַל יָדָהּ, מוֹפִיעָה וְיוֹצְאָה אֶל הַפֹּעַל. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַהִתְרַשְּׁלוּת גָּרְמָה, שֶׁאוֹר תּוֹרָה פְּנִימִית, הַטָּעוּן רוֹמְמוּת וּקְדֻשָּׁה עַצְמִית, לֹא הוֹפִיעַ בָּעוֹלָם כָּרָאוּי, בָּאָה הַתְּבִיעָה• שֶׁל סִדּוּר חַיִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁהַפְּרָטִים יִהְיוּ מוּבָנִים בְּמוּבַן הַכְּלָל•, בִּזְמַן כָּזֶה, שֶׁהַגְּמָר שֶׁל גִּלּוּי הָאוֹר וּסְלִילַת הַדֶּרֶךְ לַהֲבָנָה זוֹ עֲדַיִן לֹא בָּא, וּמִזֶּה בָּאָה הַהֲרִיסָה הַנּוֹרָאָה. וְאָנוּ מֻכְרָחִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתְּרוּפָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא הוֹסָפַת כֹּחַ בַּכִּשְׁרוֹן הָרוּחָנִי•, עַד אֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהָבִין וּלְשַׁעֵר אֶת הַקִּשּׁוּר שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַדֵּעוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַתּוֹרִיִּים עִם הַכְּלָל הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן יִהְיֶה דָּבָר הַמּוּבָן וְהַמֻּצָּע• בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַל פִּי הַרְגָּשׁוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַשְּׁכִיחוֹת•, וְאָז יָשׁוּב כֹּחַ הַחַיִּים הָרוּחָנִים בְּמַעֲשֶׂה וּבְדֵעָה לְהוֹפִיעַ בָּעוֹלָם, וּתְשׁוּבָה כְּלָלִית תָּחֵל לָתֵת אֶת פִּרְיָהּ.

התחדשות התשובה
יא. אָמְנָם בְּמַעֲמַקֵּי הַחַיִּים• מִתְנוֹצֵץ בְּכָל רֶגַע אוֹר חָדָשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁאוֹר שׁוֹטֵף חָדָשׁ• הוֹלֵךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמְלוֹאֵיהֶם לְחַדְּשָׁם, וּלְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁל הָאוֹר וּמִלּוּי הַחָכְמָה וְהַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִתְמַלְּאוֹת הַנְּשָׁמוֹת בְּאוֹצְרוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים, וּפְרִי הַתַּרְבּוּת הַמּוּסָרִית וְהַמַּעֲשִׂית הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ וְצוֹמֵחַ מִתּוֹךְ שֶׁטֶף זֶה.

כל חידושי העולם מהתשובה

וְנִמְצָא אוֹר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְחִדּוּשׁוֹ לְכָל צוּרוֹתָיו בְּכָל זְמַן וְעִדָּן בִּתְשׁוּבָה הוּא תָּלוּי•, וְקַל וָחֹמֶר• אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וִישׁוּעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, תְּחִיַּת הָאֻמָּה וְהָאָרֶץ, הַשָּׂפָה וְהַסִּפְרוּת, שֶׁהַכֹּל מִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה יוֹצֵא, וּמִמַּעֲמַקִּים אֶל מְרוֹמֵי הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה יוּבָאוּ. כל חידושי העולם מהתשובה

___________________________
הַחֻצְפָּה - כלפי התורה ולומדיה. דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא - שבתקופה הסמוכה לביאת המשיח. אֵיךְ כָּל הַפְּרָטִים הֵם מְקֻשָּׁרִים עִם הַכְּלָל - איך הפרטים שהם המצוות המעשיות מקושרות עם המגמה והשאיפה לתיקון עולם במלכות שדי. בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה - פנימיות התורה. בָּאָה הַתְּבִיעָה - הוכשר הדור ונולדה דרישה. שֶׁהַפְּרָטִים יִהְיוּ מוּבָנִים בְּמוּבַן הַכְּלָל - בהבנה פנימית ועמוקה המתאימה לשאיפות הגדולות. הוֹסָפַת כֹּחַ בַּכִּשְׁרוֹן הָרוּחָנִי - חיזוק הרוח על ידי לימוד של פנימיות התורה. הַמּוּבָן וְהַמֻּצָּע וכו' - מוסבר בצורה ברורה ובהירה. הַנְּפָשׁוֹת הַשְּׁכִיחוֹת - רוב הציבור. בְּמַעֲמַקֵּי הַחַיִּים - בפנימיות העולם. שֶׁאוֹר שׁוֹטֵף חָדָשׁ - אור של חיים לעולם. בִּתְשׁוּבָה הוּא תָּלוּי - בהשפעה של אור התשובה העליון. וְקַל וָחֹמֶר וכו' - ישועת ישראל איננה עניין של הצלחה חומרית בלבד, אלא היא תחייה רוחנית-פנימית, ואם כן, ודאי היא תלויה בתשובה.

ביאורים
חז"ל מתארים, שבתקופת הגאולה, 'עקבתא דמשיחא', תתרבה החוצפה. החוצפה היא מרידה במוסכמות, סירוב לקבל עול ומרות מגורם חיצוני שמכתיב לאנשים כיצד עליהם להתנהג. את החוצפה הזו מזהה הרב קוק עם תופעת הכפירה שהתחדשה בסמיכות לתהליך הגאולה, והתחזקה עם הזמן. למרות הנזקים הרוחניים העצומים שהיא חוללה לעם ישראל בניכור למסורת ולקיום המצוות, מבחין הרב קוק במקורות הנסתרים, מתחת לפני השטח, שממנה היא יונקת, והוא רואה בהם בשורה חיובית. יש בחוצפה היכולת 'לשחרר סתימות' שמהן סובלת היהדות במשך שנים ולחלץ אותה ממסגרת צרה של דת לתרבות שמקיפה את מכלול החיים. בפסקה הקודמת תיאר הרב את המיאוס שחשה הכפירה כלפי עבודת ה' שמבוססת על רחשי כבוד בעלמא, מתוך שאיפה לעבודת ה' שמבוססת על חיבור למקור החיים. כאן מתאר הרב נקודה שונה. לא ביחס למניעים של עבודת ה', אלא ביחס לפן המעשי שלה. גם מי שמוכן להזדהות עם הערכים הכלליים של התורה באמונה בבורא עולם ובהשגחה ובשאיפה לחיי צדק ומוסר, מוצא קושי רב כשהוא פוגש את עולם ההלכה. הוא מוצא אוסף של דרישות פרטניות, שנראות כדקדוקי עניות וטרחנות יתרה, ושאין ביניהן ובין המגמה הכללית שום קשר הנראה לעין. הכפירה לא הייתה מסוגלת לקבל על עצמה אורח חיים מעשי מפורט כל כך, תוך אמונה עיוורת שהכול נובע מאיזשהו רעיון צודק כשלעצמו. השניוּת הזו לא התיישבה על לבה, ולכן היא בחרה להסיר מעליה את יראת השמים ולחפש מענה אחֵר לשאיפות הערכיות שהיא חפצה בהם. היא מצאה זאת בתנועה הציונית ובתרבות המודרנית, ברצון לכונן 'עם חדש' על ברכי הצדק והמוסר החברתי. את הביקורת מפנה הרב כלפי פנים, לעולם התורה ולתלמידי החכמים, שלא הכשירו את עצמם מבעוד מועד כדי לספק את הדרישות הרוחניות החדשות של הדור. ההסברה שמחברת ומקשרת בין הערכים הכלליים של התורה ובין המעשים המפורטים שהיא מחייבת, נובעת מהשקפה פנימית ותובנות עומק המצויות בתורת הנסתר. העיסוק המרבי של לומדי התורה היה בתחום הנגלה, שמגלה את הים העצום של פרטי הפרטים הפרושים לאורך התורה. אולם הייתה הזנחה מתמשכת של עיסוק ברזי תורה שחושפים את המבנה הפנימי של התורה ואת הקשר ההגיוני והטבעי שבין חלקיה השונים. תורת הנסתר מעניקה ללומד את היכולת לראות את התורה כמקשה אחת, שבה כל הפרטים קשורים זה לזה בקשר אורגני, כאיברים רבים של גוף אחד. לכן, התרופה הנדרשת כדי להבריא את הדור היא עיסוק אינטנסיבי ומעמיק בתחום הרוחני הנסתר של התורה, כדי שיצליח לתת מענה הגון ומספק לתביעה של חיבור הפרטים והכלל. כך נוכל לחבר את התנועה הציונית ואת התופעות השליליות שמלוות אותה, אל שורשה. מהתשובה היא באה, ואל התשובה היא תשוב. כך יזכו גם שומרי התורה והמצוות לתשובה עליונה, שתרומם את הדבקות שלהם בחיי האמונה.

הרחבות
*הסיבות החיוביות לחוצפה בימי המשיח
הַחֻצְפָּה דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. הרב קוק לא רואה בחוצפה המתבטאת בכפירה שבזמן עקבות המשיח דבר שלילי בלבד, אלא מביא גם תפקידים חיוביים שיש לה. וכן כתב במקום אחר "החוצפה של עקבתא דמשיחא היא מיעוט אור לשם תיקון העולם, ואינה דומה כלל למאורעות של עברינות אחרים שהם היו לקותות (מלשון ליקוי) גמורה דרך הריסה" [אורות התחיה, לט].
א. יצירת בירור אמוני עמוק יותר: בזמן תחייתה הלאומית של עם ישראל, בניין האומה צריך להיבנות מתוך אמונה מבוססת ויציבה. "זאת היא הסיבה שכח שלילי גדול מתעורר בעקבא דמשיחא בחוצפה סגיאה. ושלילה זאת תבער את כל מה שהוא חלוש... במושגים האלקיים (יסודות רוחניים שאינם מבוררים)... מכל מקום סוף סוף שהכל יצמח בטהרה וגבורה בקדושה עליונה..." [אורות התחיה, נא]. היינו, כפירה תגרום לבירור אמוני שיביא לכך שהאמונה הרדודה תוחלף באמונה עמוקה, אמיתית ומבוררת.
ב. חיזוק חומרי: התקדמות הטכנולוגיה, התעשיה והבניה מביאים ברכה לעולם. אולם, עקב העסק בעניינים רוחניים פוחת העיסוק בבניין הצד החומרי בעולם. על כן, "באים בשביל כך אנשים מקניאים (מלשון קנאות) להרעיונות המעשיים ותולדותיהם, ומשיבים את כֹחם בעולם ע"י דחיפה של הרעיונות הנאצלים (הרוחניים), לאחור". [שמונה קבצים, קובץ א, תסו].
ג. בניין האומה והארץ: חלק מבניין האומה בצורה השלמה שלה הוא חומרי. כל עם זקוק למערכת שלטון, חקלאות, תעשיה וכו'. וכן כותב הרב קוק: "כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים... כל הקניינים החֹמרִיים הנדרשים לאומה... [מאמרי ראיה, 96].
אולם, לאחר שיסיימו כוחות החוצפה את תפקידם, בניין העולם והאומה ימשיך בצורה שלֵמה יותר מתוך דרכה של תורה.

שאלות לדיון
א. מדוע הדרישה להבין איך כל פרט מתקשר על הכלל, מוכרחת לבוא על ידי החוצפה?
ב. מהן נזקיה של אותה החוצפה?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il