ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ברגשות מעורבים אנו מקבלים את היום. הנה הגענו ב"ה לחוג פעם שלישית את יום העצמאות. הייתה זו שנה נוספת של התרחבות והתנחלות. נעשה כבר כמעט כטבע, עד אשר חדלנו מהתפלא על אותם הדברים שעוד לפני תקופה קצרה לא חלמנו עליהם. הן לא רחוק כל כך הזמן בו כל יהודי עולה היה בעינינו כמוצא שלל רב. הן לא רחוק הזמן, בו הייתה הארץ סגורה ומסוגרת, נתונה תחת המגף של הקלגס הבריטי. חייליו שלטו כאן, משטרו היה הקובע, ורוב רובה של הארץ מאוכלס עם גוי זר עוין, אשר בכל עת מצוא היה מחפש לפרוע פרעות בישראל. והנה זכינו לשערים פתוחים ולגלויות נקבצות. גלויות של אלפים שנות נדוד ושעבוד מתחסלות - "מושיבי עקרת הבית" (תהלים קי"ג ט'). "רני עקרה לא ילדה" (ישעיה נ"ד א'). "מי ילד לך את אלה ואלה מי גדל?" (שם מ"ט כ"א).
ומאידך, אנו מלאים רגשות ייאוש על המצב הרוחני המתרחש בארץ, כשאנו רואים שגלויות אשר אלפים בשנים שמרו על ייחודם ועל אמונתם, והנה כאן הם הולכים ומתמעכים ומטשטשים את דמותם המקורית, וילדיהם נלקחים לעקר ולעבודה זרה.
זאת נשיב אל לבנו על כן נוחיל. כדברי רבי עקיבא לחבריו - כל עוד לא ראינו כשנתקיימה ובאה היה לנו לדאוג, אבל משנתקיימה הנבואה בחציה ודאי תקויים גם בחלקה השני ( ע"פ מכות כ"ד ב').
"ושב ה' אלקיך שבותך ורחמך..." (דברים ל' ג'). וזה אנו יכולים לראות בעליל כי "מאת ה' הייתה זאת", כי על כן "נפלאות היא בעינינו". הרי כל כך נפלאים היו הדברים וכל כך לא יאומנו. מי מלל ומי פלל כי נזכה לזאת, ודווקא בתקופתנו. אנחנו אשר ראינו עני, אנחנו אשר עלינו עברה כוס קובעת התרעלה, אנו אשר ראינו גלויות ישראל בחרבנן השלם, אנו אשר בדורנו הוכרזה עלינו כליה ע"י צר צורר אשר אמצעים היו בידו. אנו אשר ראינו כיצד נחל מפלה בשערי הארץ הזאת, אנו אשר גם ראינו את אנשי בריתנו במלחמה והם הפכו לנו עורף והתקלסו בנו, ואנו אשר גם ראינו כיצד הרעה נהפכה לטובה, וכיצד רשעות אותו שר במדינת בריטניה ועקשנותו וקשיחותו ולעגו ואכזריותו, כיצד מזה גופא צמחה הישועה, אנחנו ודאי יכולים להגיד: "מאת ה' הייתה זאת". אנחנו רואים זאת בעליל. ודאי וודאי שזה היום ג"כ עשה ה', שנתקיים בנו: "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ואם כך הדבר, ודאי יקויים גם "ושב" במובנו השני - "'והשיב' לא נאמר אלא 'ושב'", שכביכול הקב"ה אף הוא יחזור ויחזיר את שכינתו בארץ זו (ע"פ מגילה כ"ט א').
ודאי עוד תפקחנה עיניים עורות, ויכירו את המשגה אשר עשו, ושבו כולם אל אלקי יעקב. ואשר על כן נגילה ונשמחה בו. לא תעכיר את שמחת היום הזכרת הנקודות המעציבות, ובשמחה זאת נשאב עוז ומרץ להוסיף בבנין, להרחיב גבולותינו, לחזק עצמנו ביראת ה' טהורה, לשמור על טוהר מחננו. נשמש לדוגמא במסירות למדינה ולקודשי ישראל כאחד. וזכות הנעקדים בכל הדורות, זכות קדושי ישראל אשר נשאו עיניהם לימים הללו ולא זכו, תעמוד לנו למצוא את הדרך הנכונה ללבות אחים מתנכרים - "'והשיב' לא נאמר כי אם 'ושב וקבץ'".
בהרימנו את נס העצמאות ביום זה, נתעמק יותר במושג העצמאות במובנו הישראלי המקורי - "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (כלה פ"ח מ"א). עצמאות ישראל אף פעם לא נלקחה מאתו. גם בזמן ששרפו את הארץ, גם בזמן שהגלונו וטבעו מטבעות יהודה הנכנעת והמנוצחת, אנו לא השלמנו אף פעם עם זה. אנחנו המשכנו את קיומנו העצמאי, גם בזמן שברית המילה היתה נענשת במות, גם בזמן ששמירת שבת הייתה משתלמת בצליבה. אבותינו לא הפסיקו מלשמור על דברים אלה, והם שהיוו את אותות העצמאות. ואם זכינו לעצמאות מדינית, רק הודות לזה זכינו, כי אף פעם לא נכנענו, כי אף פעם לא נתייאשנו, כי תמיד היינו עצמאיים, כי תמיד שמרנו על קומתנו הרוחנית שלא תתכופף, כי תמיד היינו בני חורין.
וזאת עלינו לשנן לעצמנו ביתר תוקף, כי רק אז יש ערך לעצמאות מדינית, אם היא מלוה עם עצמאות הרוח. כי לא נקנה את חירות הגוף במחיר אבדן חרתנו האמיתית, כי לא נוותר על אותו הכוח אשר שמר עלינו כל הימים, אשר אתו הלכנו ואשר הוא שהחזירנו. "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ' כ"ו).
ליחידים מועטים אשר זכו כי שם ה' יקרא עליהם, אשר זכו להימצא ליד קודש הקדשים - ידעו להעריך את התפקיד המוטל עליהם, ידעו לשמוח ולהתחזק בימים הגדולים והקדושים אשר אנו חיים בהם.
"אל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט' א'), לשמח אל הגיל, לראות את המטרה בגיל, לראות את המטרה בשמחה, זו אינה מדה יהודית. זוהי מדת הגויים, זוהי המידה אשר הופכת את השמחה להוללות, את הגיל לפריצות, זו השמחה אשר גונזת בתוכה את הרס החורבן, זהו שיא העלייה אשר גונז בתוכו את הירידה. "עבדו את ה' בשמחה". תהא השמחה מקור לשאוב כוח, לשאת ברמה את שם ה' להתרענן במילוי התפקידים הגדולים.

איך עושים קידוש?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















