ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אמר ר' יהודה צבי: רק עתה מבין אני את טעם האמרה "איניש באיניש פגע, טורא בטורא לא פגע", כלומר אדם באדם פוגע, הר בהר לא פוגע: אם האחד חושב את עצמו לאיש פשוט וכן השני, יכולים הם להיפגש יחד. אבל אם האחד חושב את עצמו להר גבוה וכן השני, אין הם יכולים להיפגש.
סיפורנו הוא סיפור המפגש באמצע הדרך. עיקרון זה של הפגישה באמצע הדרך מוכר לנו ממפגש האחים שבין משה ואהרן; משה נמצא במדבר ואהרן יוצא לקראתו, והם נפגשים באמצע הדרך. הפגישה באמצע הדרך מוכרת לנו משיטת התיווך של אהרן הכהן, שהיה מרבה שלום בין ישראל, וכשהיה רואה ששנים אינם מדברים זה עם זה מחמת ריב שהיה ביניהם, היה הולך אצל זה והיה אומר לו שפלוני מצטער עד מאד על שנתקוטט עמו, וכך היה עושה גם לשני. סופו של דבר שהיו מתרצים זה לזה והיו הולכים זה אצל זה והיו נפגשים באמצע הדרך.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
5 - הספר שבידי השד
6 - ענווה של פגישה
7 - עבודת ה' בלהט
טען עוד
הפגישה באמצע הדרך מסמלת את ההליכה של אדם לקראת אדם אחר, לא רק במשמעות הגיאוגרפית אלא גם במשמעות הנפשית-רוחנית. הפגישה באמצע הדרך מסמלת ויתור על עקרונות ועל כבוד לטובת התקרבות לזולת.
הסיפור שלנו מדבר על מצב בו שני צדיקים רכובים במרכבותיהם. הנסיעה במרכבה משרה אצלנו אווירה של חשיבות: כל אחד ספון במרכבתו, ונראה כי כל אחד מתבצר במעמדו, בתפקידו, בגדולתו. אולם מתברר שברגע שנודע להם שהצדיק השני בא לעומתם, הם יורדים מן המרכבה.
הירידה מן המרכבה מסמלת ויתור על המעמד, נכונות ללכת ברגל, נכונות לקבל את גדולתו של
האחר, הבא לעומת ההולך כשהוא רכוב במרכבתו. אולם מתברר כי גם האחר ירד מן המרכבה, וכך מוצאים הם זה את זה באמצע הדרך, כשכל אחד מהם מתנהל ברגל, מתוך נכונות לקבל באהבה את רעהו.
בשעת הפגישה, שהיא בעצם שיאו של תהליך ההתקרבות והוויתור בין השניים, מזכיר ר' יהודה צבי את האמרה "איניש באיניש פגע, טורא בטורא לא פגע". המשמעות הפשוטה של אמרה זו היא שטבעו של עולם הוא שאדם עשוי לפגוע באדם אחר, בעוד הר לעולם לא יוכל לפגוע בהר אחר.
הסיבה לכך היא פשוטה: האדם הוא נייד; הוא יכול להגיע לאדם אחר, ומתוך כך גם לפגוע בו.
זאת ועוד, האפשרות של אדם לנוע מביאה אותו לכך שהוא מסוגל לדרוך בדיוק על אותה נקודה בה עומד חברו, ומתוך כך מתעוררת שאלת המעמד והכבוד. היכולת של אדם לעמוד במקומו של אדם אחר הינה הסיבה לרבים מהסכסוכים שבין בני האדם, המרגישים מאוימים על-ידי העומדים בקרבתם ומאיימים על מעמדם. הר בהר אינו יכול לפגוע, משום שהר אחד אינו יכול לנוע ולעמוד במקומו של הר אחר. ההר לעולם לא מאיים על הר אחר, אף אם הוא גבוה ממנו או יפה ממנו.
ר' יהודה צבי הופך את המשמעות של האמרה הזו, אולם יחד עם זאת משמר את הרעיון שלה. אם האדם הוא אדם, אם הוא אנושי אם הוא מסוגל להכניע את עצמו בפני הזולת, הרי שיש לו סיכוי להיפגש עם האדם האחר. אולם אם האדם הוא הר, כלומר מתייחס אל עצמו כאל הר נישא, בעל מעמד שאין לו נגיעה ושייכות לבני האדם האחרים, הרי שלעולם לא יוכל לפגוש ולהתקשר באחווה עם אדם אחר.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
