ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יא. במשנה – יא: 9-)
פסול תעשה ולא מן העשוי
הקדמה -
"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים" (דברים טז)
1. צריך שיעשה את הסוכה (עיקרה – הסכך), ולא שתיעשה מעצמה, לכן אם חופר בערימת שחת – פסול.
2. צריך שעיקר העשייה יהיה זה שמכשיר אותה, ולא שתוכשר רק אחר כך, לכן למשל לא יעשה קודם את הסכך ורק אחר כך את הדפנות (נפרט לגבי זה בדף טז.).
הנושא שלנו– אם שם סכך מחובר, ואחר כך קצץ–
א. המחלוקת:
רב הונא – זו מחלוקת רב ושמואל –
שמואל – פסול, כי הנחת הסכך היא עיקר העשייה, והקציצה הכשירה רק אחר כך.
רב – כשר, כי "קציצתן זוהי עשייתן".
המקור של רב הונא שרב מכשיר –
כשם שבציצית –הכניס חוט אחד ארוך לציצית ואז פסק (חתך) – כשר ("פסיקתן זוהי עשייתן").
ב. לגבי משנתנו –במשנה כתוב שיכול לקצוץ וזה כשר,
לשמואל – צריך לנענע.
לרב –לא צריך לנענע.
ג. קשה על שמואל מדבריו בציצית –
בציצית אמר שאם הטיל חוט ארוך לשתי כנפיים – כשר.
לכאורה מדובר שהטיל וקשר[1] ואז פסק, וכשר.
תשובה– מדובר שפסק לפני שקשר,
והחידוש שלא צריך להכניס לכל כנף בפני עצמה.
(יא: 1+)
ד. קושיות על רב מברייתות –
- 1.לגבי סוכה –"תעשה ולא מן העשוי", מכאן שאם הניח סכך מחובר פסול, ומשמע שפסול גם אם אח"כ קצץ.
תשובה –אמנם קצץ אך לא לגמרי -
אז הסכך עצמו כשר, אבל לא נחשב עשייה גם לרב ולכן פסול (תוס').
- 2.תלה את הציצית ולא פסק – פסול.
לכאורה הכוונה שפסול לעולם – גם אם יפסוק.
דחייה – פסול רק עד שיפסוק.[2]
- 3.כנ"ל, רק שהפעם מפורש שפסול גם אחרי שפסק!
קשיא (אך עוד רגע הגמרא תנסה לומר שזו מחלוקת תנאים).
ה. לימא כתנאי –
אם ליקט את ענבי ההדס ביו"ט אחרי שאגד –
ר' שמעון בר יהוצדק – פסול
צירוף של 3 הנחות יסוד:
- 1.גם בלולב יש עשייה (לולב צריך אגד).
- 2.גם בלולב יש תעשה ולא מן העשוי (לומדים "מה מצינו" מסוכה).
- 3.קציצתן אינה עשייתן ולכן פסול (כמו שמואל).
רבנן – כשר.
על איזה מהנחות היסוד הם חולקים?
- 1.בהו"א– על הנחה 3, כלומר שסוברים כרב שקציצתן זוהי עשייתן.
דחייה, שניהם מסכימים לשמואל, וחולקים על אחת מההנחות האחרות:
- 2.אין דין של תעשה ולא מן העשוי (לא לומדים מסוכה).
- 3.אין "עשייה" (לולב לא צריך אגד).
אגב –
ו. המחלוקת האם לולב צריך אגד –
ר"י –צריך ("ולקחתם לכם" – "ולקחתם אגודת אזוב")
רבנן - אין חובה (לא קיבלו את הגז"ש הזו במסורת) אך יש מצווה לכתחילה מדין זה א-לי ואנוהו".

הלכות שטיפת כלים בשבת

עבודת ה' לחופש

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

למה באנו לעולם הזה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

איסור בשר וחלב

אנחנו קודש למענך

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
















