ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשמתבוננים במצוות מחיית "עמלק" עולות מספר שאלות:
1. מה חטאו עמלק שצריך להשמיד את כולם, יותר מכל עם אחר? עד כדי כך שנכתב בספר שמואל, בציווי לשאול: "וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר". וכן נפסק להלכה ברמב"ם 1 : "מצות עשה לאבד זכר עמלק, שנאמר: "תמחה את זכר עמלק", ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, שנאמר: "זכור את אשר עשה לך עמלק"
2. מדוע יש מצווה להשמיד את עמלק דוקא אחר שעמ"י נח מהריגת כל אוייביו? כפי שכתוב בפסוק: "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויבך מסביב... תמחה את זכר עמלק".
3. איך ניתן לקיים את המצווה הזאת היום אם אנחנו לא יודעים מי זה עמלק?
4. ומדוע דווקא את המצווה הזאת מכל המצוות צריך לזכור? למה לא צריך לדוגמה לזכור את בניין המקדש? למה לא צריך לזכור את קרבן פסח?
- ונראה להסביר ש"עמלק" זה ההיפך מעמ"י. ה"סטרא אחרא". הוא בא לתת את המסר ההפוך מעמ"י.
- עמ"י בא לבשר לעולם את בשורת האמונה , ואילו עמלק מחליש את האמונה, שורש הכפירה .
- רש"י כותב על הפסוק: "אשר קרך בדרך" - אלשון מקרה " כל נס שאתה מספר לו, כל השגחה פרטית בא עמלק, ואומר לך זה היה במקרה.
- עמלק - בגימטריה זה " ספק " אולי יש אלוקים אולי אין, זה ממש כפירה.
- המקום הראשון שעמלק מוזכר כעם 2 : "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן: וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: ... וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: ... וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר":
- המן מפיל גורלות כי הוא טוען שאין השגחה, הכל סתמי. אך הוא לא יודע שהגורל זה דבר קדוש, גם כה"ג ביום כיפורים מפיל גורלות, וה' מכוון את כל הגורלות.
- ממשיך רש"י וכותב: "בדבר אחר לשון קרי וטומאה", עמלק מטמא את עמ"י מהקדושה שלו.
- פירוש שלישי: "לשון קור ... צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים ", עמלק מקרר את עמ"י מההתלהבות של הקדושה והאמונה.
- עמלק בחילוף אותיות – " לעקם ", "לעמק", " מעקל ". " עם קל ". " קם על ".
- המדרש כותב גם שעמלק – על לק. עם שבא ללקק דמם של עמ"י 3 : "עמלק - עם לק, אומה שבאת ללוק דמן של ישראל ככלב. ר' לוי בשם ר' שמעה בן חלופתא למה היה עמלק דומה? לזבוב שהוא להוט אחר המכה, כך היה עמלק להוט אחר ישראל ככלב. תני בשם ר' נתן: ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא לעשות מלחמה עם ישראל ברפידים".
- וכן כתוב בפרשה שנקרא מחר 4 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים ":
- התיקון של "קרך" המקריות, זה "ליהודים הייתה... ויקר ". כפי שהגמרא אומרת 5 : "אלו תפילין של ראש, שכתוב עליהם "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", זו הגאווה היהודית, שמאמינים בה' ולא מתביישים בו.
- כותב השפת אמת 6 : "קיום מצוה זו לשנוא אותו בתכלית השנאה תליא ברוב אהבה ודביקות בני ישראל בעבודת הבורא יתברך. כי כפי שרוב התלהבות לסטרא דקדושה, כן שונאים לסטרא אחרא".
- השורש של עמלק בא מגילוי עריות 7 : אביו של עמלק היה אלפז שבא על בתו שקראו לה תמנע. כל היסוד שלו רקוב, ומגיע לגילוי עריות.
- ומבאר הרבי מלויובוויטש 8 :
עמלק הוא גם כן מצאצאי אברהם ויצחק, ואף הוא מסכים על לימוד התורה, אבל לא להנהגת יעקב אבינו, יעקב היה "איש תם יושב אוהלים". עמלק מסכים להתנהגות של "יושב אהלים", ישיבה בבתי כנסת ומדרש והתעסקות בתורה, אך אין הוא יכול להרשות התנהגות של "איש תם", תמימות, קיום המצוות מבלי לשאול קודם אודות, מה מדובר, ומה ידרשו ממנו, אלא הקדמת "נעשה" ל"נשמע". הוא מסכים עם הסדר של עשו: "איש יודע ציד"... הוא הולך בסדר של "נשמע ונעשה", ראשית אשמע ואבין ורק לאחר מכן אוכל להעריך האם ניתן לבצע או לו.
- כיצד היום מוחים את עמלק? מבאר הקדושת לוי ל- ר' לוי יצחק מברדיטשוב 9
כל איש מישראל צריך למחות חלק רע, המכונה בשם עמלק אשר טמון בליבו, דכל זמן דזרע עמלק נמצא בעולם, אז כיוון דאדם גם כן הוא עולם קטן, אז יש מציאות לעמלק- לכוח הרע בכל אדם, אשר מתעורר בכל פעם להחטיא את האדם, ועל זה בא הזכירה בתורה. והנה כוח של זרע ישראל אינו אלא בפה: "הקול כל יעקב" בתורה ובתפילה. כשאדם יש לו כוח זה, ובוער תמיד ליבו להשם יתברך, אז אין שום רע יכול לשלוט בו.
- סיכום :
o גם אם יש עמלקי שבפועל לא נראה הטומאה שנמצאת בתוכו, שורשו בטומאה. כפי שאנו עמ"י שורשנו בטהרה.
o אנו מצווים להסיר מאתנו גם היום את כל יסודות הטומאה שתוכנו, וכל יסודות הכפירה.
o היום איננו יכולים לקיים את המצווה הזאת בפועל, כי ה' רואה שעוד לא סיימנו את כל התיקונים שצריכים לעשות עד הגאולה, אך יום אחד יגיע, וגם נהיה מסוגלים ונבין כיצד שייך למחות את אנשים בפועל.
- מתוך תפילה גדולה לה' יתברך שיזכנו להשמיד ולמחות את זרע עמלק בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
