ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
מַה שֶּׁהִיא* בְּכָל הַמָּצוּי כֻּלּוֹ בְּצוּרָה אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, בְּצוּרָה כֹּחָנִית*, נִתְפַּתְּחָה* בָּאָדָם בְּצוּרָה מֻשְׂכֶּלֶת וְהֶרְגֵּשִׁית*.
אֵין הַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַמֻּחְלֶטֶת בֵּאלֹהִים חַיִּים, בְּאוֹר אֵין-סוֹף, דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת חִלּוּפוֹ* בְּטֶבַע הַהֲוָיָה. כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִחְיוֹת, לִהְיוֹת נִזּוֹנִים* וּמִתְגַּדְּלִים, כָּךְ מֻכְרָחִים אָנוּ לִהְיוֹת דְּבֵקִים בַּד'.
הַדְּבֵקוּת הַנִּתְבַּעַת מִמֶּנּוּ בְּכָל מְלֹא-נִשְׁמָתֵנוּ מֻכְרַחַת הִיא לִהְיוֹת הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּתַּחַת בָּנוּ, הוֹלֶכֶת וּמִתְעַמֶּקֶת בְּהֶרְגֵּשׁ, הוֹלֶכֶת וּמִתְחַוֶּרֶת בְּהַכָּרָה וּתְבוּנָה. בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא תוּכַל הָאֱנוֹשִׁיּוּת וְגַם כָּל הַהֲוָיָה לִחְיוֹת בְּלֹא הַזֶּרֶם שֶׁל תְּשׁוּקַת הַדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, הַחַי תָּמִיד בְּקִרְבָּהּ אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בְּאֹפֶן סָתוּם וְנֶעֱלָם.
הַיַּלְדוּת הָאֱנוֹשִׁית*, יְמֵי הַחֹשֶׁךְ* הָעָב וְהַמְגֻשָּׁם, הִנִּיחָה בָּעוֹלָם יְסוֹדוֹת-חַיִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁעִכְּבוּ אֶת הַדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית שֶׁלָּהּ מֵהִתְגַּלּוֹת בִּמְלֹא אוֹרָהּ. אֵין לְשַׁעֵר אֶת צַעֲרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הָעוֹלָמִית הַכְּלָלִית וְהַצַּעַר הַפְּנִימִי הַנִּשְׁמָתִי, שֶׁל כָּל חַי וְכָל אָדָם, עַל הַלַּחַץ* הָרוּחָנִי, עַל מְנִיעַת הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּקִרְבּוֹ, הַמֵּאִיר כָּל-כָּךְ, הַמְעַדֵּן כָּל-כָּךְ, הַמְחַיֶּה חַיֵּי רֹחַב, חַיֵּי נֶצַח, גֹּבַהּ וָעֹז. מֻכְרָחִים לוֹ הַחַיִּים הַלָּלוּ, הֵם עֶצֶם טִבְעוֹ וַהֲוָיָתוֹ, – וְהִנֵּה בָּאָה הַחֻלְשָׁה הָאֱנוֹשִׁית וַתַּעַשׂ אֱלִילִים אִלְּמִים, אֱלֹהוּת חָמְרִית גַּסָּה וְזוֹלֵלָה, מֻגְבֶּלֶת וַחֲסֵרָה, וַתִּסְתֹּם אֶת כָּל הַחֲרַכִּים*. הילדות האנושית עיכבה את הדבקות
וּמְצַיְּרִים* אָנוּ לָנוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה עֲנָקִית לְכָל מְלֹא שְׁאִיפוֹתֶיהָ, אֶת תְּשׁוּקָתָהּ הַכַּבִּירָה לְחֹפֶשׁ וְאוֹר, אֶת צַעֲרָהּ הֶחָזָק, אֶת מַכְאוֹבָהּ הַנִּמְרָץ עַל עֶלְבּוֹן הַתֵּבֵל, – נִשְׁמַת אַבְרָהָם, – אֵיךְ הִיא מִתְמַרְמֶרֶת בִּרְאוֹתָהּ אֶת הָאֹשֶׁר, אֶת הָאוֹר הַמּוּכָן* לַכֹּל, לְכָל הַחַי, לְכָל הַנְּשָׁמָה, הָרֹחַב הָאֱלֹהִי הַקּוֹרֵא לַהֲוָיָה: הֱיֵה אוֹר, הַקּוֹרֵא לְכָל פְּרָט: הִמָּלֵא אֹשֶׁר, גֹּדֶל, גֹּבַהּ וְנַחַת, טוּב וּגְבוּרָה, אַהֲבָה וּנְעִימוּת, וְהַבְּאֵרוֹת* נִסְתְּמוּ, "סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" (בראשית כו, טו), אֵיךְ מִתְפָּרֵץ הָאֲרִי* מֵהַסּוּגַר, אֵיךְ נוֹטֵל הוּא אֶת מַקְלוֹ בְּחָרוֹן, מְשַׁבֵּר אֶת הַצְּלָמִים, קוֹרֵא בְּכֹחַ לְאוֹרָה, לְאֵל אֶחָד אֵל עוֹלָם. נשמת אברהם
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
16 - אמונה חלק א'
17 - אמונה חלק ב'
18 - אמונה חלק ג'
טען עוד
(אורות, זרעונים, ערך התחיה)
___________________________________
מַה שֶּׁהִיא – המציאות כולה דבקה בה'. כֹּחָנִית – בכח (לעומת בפועל), בהכנה פנימית שאינה ניכרת בפועל. נִתְפַּתְּחָה – תשוקת הדבקות נתפתחה. מֻשְׂכֶּלֶת וְהֶרְגֵּשִׁית – בשכל וברגש. שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת חִלּוּפוֹ – לא ניתן לחיות באופן אחר, ללא דבקות בה'. נִזּוֹנִים – במזון גשמי. הַיַּלְדוּת הָאֱנוֹשִׁית – ראשית ההיסטוריה האנושית. יְמֵי הַחֹשֶׁךְ – האדם חי במחשבה פרימיטיבית. הַלַּחַץ – הצמצום שלא אפשר לאור הרוחני להאיר. הַחֲרַכִּים – של אור הנשמה. מְצַיְּרִים – במחשבה ודמיון. הַמּוּכָן – בפוטנציאל. הַבְּאֵרוֹת – הנביעה הפנימית מהנשמה. הָאֲרִי – נשמת אברהם. גּוֹרָלָהּ – התפקיד שנועד לה בתהליך ההיסטוריה העולמית.
ביאורים
במחשבה ראשונית, נראה שהאמונה בה' תלויה בבחירת האדם. כשם שהאדם לא מוכרח לעסוק במקצוע מסוים, או לגור במקום מסוים, כך הוא לא מוכרח להיות מאמין. בייחוד בדור שלנו, שבו רובו של עם ישראל נטש את דרך התורה והמצוות, ניכר בגלוי שהאמונה היא לא דבר המובן מאליו.
לעומת זאת, הרב קוק טוען, שהאמונה היא תחושה טבעית והכרחית, שאין אפשרות להימנע ממנה. אין לאדם בחירה אם לחיות, כי עצם הקיום שלו בעולם איננו תלוי בו. לאדם ישנן בחירות רבות בחיים (למשל, באיזה תוכן למלא את חייו), אבל החיים עצמם הם עובדה קיימת ('על כרחך אתה חי', [אבות ד, כב]). בדומה לכך, גם האמונה היא עניין קיומי. חיי האדם נובעים מהנשמה האלוהית שבו והם מבטאים את הקשר בינו לבין הבורא. זוהי האמונה בעצמה. אי אפשר לדבר על חיים בלי אמונה. זאת גם הסיבה שהאמונה קיימת בכל הנבראים בעולם, כי בכל מקום שבו יש חיים יש קשר ודבקות באלוהים, מקור החיים.
המשמעות של האמונה עבור כל מדרגות הבריאה שבעולם: הדומם, הצמחים ובעלי החיים, היא רק הקיום והחיים עצמם. הייחודיות של האמונה אצל האדם, היא שיש בה תוכן והשפעה, והיא יכולה להתבטא באופן ממשי. האדם יכול להעמיק בשכלו ולהבין את משמעות הקשר שבינו לבין הבורא, ואת ההשלכות שלו על חייו. האמונה אף מולידה רגשות אצל האדם, הוא יכול לירא מה' ולאהוב אותו.
לאדם אמנם אין בחירה האם להאמין, אבל יש לו בחירה כיצד לפרש ולתרגם את האמונה לדרך חיים. האמונה מסוגלת לרומם את האדם לתשוקה רוחנית, לשאיפה להידמות לבוראו. בכח האמונה האדם מתעלה על היצרים הטבעיים שלו, ומנהל את כוחות הגוף בהתאמה למטרה שאותה הוא מציב לעצמו. האמונה יכולה להעניק לאדם תענוג אצילי, כשהוא הוגה ברעיונות ותובנות על ההתגלות של ה' בעולם, ומרגיש תשוקה עזה להתקרב אליו.
אולם, בדורות עברו, החליטה האנושות ליישם את האמונה דרך עבודת האלילים. האלילות רותמת את האמונה כדי להעצים את כוחות הגוף ויצריו, ולהעניק הכשר מוסרי להפקרות ומתירנות. לפי האלילות, הקשר בין האדם לבורא לא אמור לפתח את חיי הרוח שלו, אלא נועד רק להפיק תועלת גשמית מהאל, כמו ירידת גשם, פרנסה ובריאות. האלילות השפילה את האמונה, והשתמשה בה כדי להכשיר את הצדדים האפלים של האנושות.
אברהם אבינו הכיר בעוצמה הרוחנית הגנוזה באמונה, שהאלילות מונעת ממנה לצאת אל הפועל. מתוך השתוקקות ורצון עז לקרבת אלוהים, אברהם ניפץ את הפסילים, והסיר את המחסום שהציבה האלילות על רוח האדם. אברהם אבינו סלל את הדרך לאנושות כולה לגלות אמונה אמיתית שיש בה טהרה ומוסר. הפעולה של אברהם אבינו נעשתה ברבות הימים לטבע הלאומי של עם ישראל.
הרחבות
•טבעיות האמונה
הַדְּבֵקוּת בַּד' הִיא הַתְּשׁוּקָה הַיּוֹתֵר טִבְעִית לָאָדָם. הרב קוק מברר במקום אחר כי את טבעיותה של האמונה באדם ניתן לראות בילד: "הטבעיות הטהורה של נשמת האדם יכולים אנו להכיר בהבחנה עמוקה וחודרת בקטנותו של אדם, בתקופת הילדות, בעוד לא נזדהמה נשמתו בזוהמת 'השאור שבעיסה' שבמהומת החיים. בהבחנה מבררת רואים אנו, כמה נוח הוא לאדם בילדותו לקבל רגש אלוהי וכמה הוא מוכשר להיות מושפע לחבת קדושה ויראת שמים, תיכף משבא לכלל דעה כל שהיא. על כן באו גם טובי החושבים של הפדגוגיה (תורת החינוך) לידי הכרה, שהחנוך הדתי הטהור, המואר בשכל טוב ומרופד ברגשות עדינים, הוא החנוך היותר טבעי להאדם בילדותו." [מאמרי הראיה א, קרבת אלוהים]
פסיכולוגים רבים ניסו לברר מהו הכח המניע את האדם, יש שאמרו: החברה, ואחרים אמרו: יצריו של האדם. הרב קוק מלמד אותנו מתוך הכרתו את טבעיות האמונה באדם כי:"השאיפה לקרבת אלוהים ברום עֻזה רק היא הנה היסוד המרכזי לכל הנטיות, התשוקות והשאיפות של הנפש האנושית כולה; הן כולן נובעות ממנה ושבות אליה." [שם]
שאלות לדיון
"כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִחְיוֹת, לִהְיוֹת נִזּוֹנִים וּמִתְגַּדְּלִים, כָּךְ מֻכְרָחִים אָנוּ לִהְיוֹת דְּבֵקִים בַּד'". האם אתה מרגיש כך תמיד? מדוע?
אם הדבקות בה' היא כל כך טבעית, כיצד ייתכן שהילדות האנושית עיכבה אותה? הרי הילדות אמורה להיות המציאות הכי טבעית!
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכלוך הקדוש
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
