ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אמונה חלק ג'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה מבוא למשנת הראי"ה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ו' סיוון תשע"ד

אמונה חלק ג'

ו' סיוון תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה

גֶּדֶר* הָאֱמוּנָה בִּכְלָלָהּ* הוּא, שֶׁאֲמִתַּת הָעִנְיָן הַנּוֹדָע קְבוּעָה בְּקִרְבּוֹ*•, לֹא מִצַּד הַיְדִיעָה* לְבַדָּהּ כִּי אִם מִצַּד מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הַגְּמוּרָה כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּקַבָּלָה שְׁלֵמָה, מִבְּלִי שֶׁיִּסְתַּעֵר* בּוֹ מְאוּמָה נֶגֶד זֶה, וְלָכֵן חִיּוּבָהּ הַתְּמִידִי שֶׁל הָאֱמוּנָה בַּד' יִתְעַלֶּה הוּא, שֶׁיְּדִיעַת מְצִיאוּתוֹ יִתְעַלֶּה וּמַה שֶּׁרָאוּי שֶׁיִּתְיַחֵס לוֹ תִּתְכּוֹנֵן בְּקִרְבֵּנוּ בִּתְמִידִיּוּת, וְזֶה אִי-אֶפְשָׁר כִּי-אִם עַל יְדֵי הֲכָנַת הַלֵּב בְּטָהֳרָה וּבְיֹשֶׁר וּבַמַּעֲשִׂים הַמַּתְאִימִים. דבקות האמונה בלב
וְכֵן אָמַר חֲבַקּוּק הַנָּבִיא: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד), כִּי מִצַּד הַטֶּבַע מְצִיאוּת הַחַיִּים הִיא קְבוּעָה בִּידִיעָה בָּאָדָם שֶׁהוּא חַי, וּבִהְיוֹת מְצִיאוּת הַחַיִּים עִנְיָן נֶאֶהָב בַּלֵּב וּמִתְקַבֵּל מְאֹד, עַל-כֵּן מֻנָּח תָּמִיד בְּלֵב כָּל אָדָם הַצִּיּוּר שֶׁל הַאֲמָנַת הַחַיִּים*, וְהַצַּדִּיק אֱמוּנָתוֹ כָּל כָּךְ דְּבוּקָה בִּלְבָבוֹ וּמֻשְׁוָה* עִם כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁתָּמִיד הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּפֹעַל בַּלֵּב וּמְשַׁמֶּשֶׁת* עִם כָּל פְּעֻלּוֹתָיו, בְּאֵין הִתְנַגְּדוּת כְּלָל, וְלֹא עִכּוּב לְשׁוּם פְּעֻלָּה וּמַחְשָׁבָה.
כְּמוֹ שֶׁהֶרְגֵּשׁ הַחַיִּים*, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִיד בְּפֹעַל בַּלֵּב אֵינוֹ מְעַכֵּב שׁוּם פְּעֻלָּה וּמַחְשָׁבָה, לְפִי שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת שֶׁאֵיזוֹ יְדִיעָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ תְּעַכֵּב עַל אַחֶרֶת הִיא רַק כְּשֶׁאוֹתָהּ הַיְדִיעָה גּוֹרֶמֶת קְצָת טִרְדָּה לַנֶּפֶשׁ, אֲבָל מַה שֶּׁדָּבוּק כָּל כָּךְ בַּנֶּפֶשׁ עַד שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ רַק נֹעַם שָׁלֵם וּמְקֻבָּל מִכָּל צַד, בְּלֹא שׁוּם הִתְנַגְּדוּת כְּלָל, הֲרֵי אֵינוֹ מַטְרִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּלָל, אֶלָּא הוּא עִקַּר מְנוּחָתָהּ וְאַךְ עַל יָדוֹ תּוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ לַעֲבֹד וּלְהַשְׂכִּיל.
וְזֹאת הִיא מַעֲלַת הַקְּדוֹשִׁים, הָעוֹסְקִים בְּכָל דַּרְכֵי הָעוֹלָם וּדְבֵקִים בְּחַיֵּי אֱמוּנָתָם.
(עולת ראיה א עמ' שלז-שלח)
___________________________________

גֶּדֶר – הגדרת. בִּכְלָלָהּ – באופן כללי. בְּקִרְבּוֹ – של האדם. הַיְדִיעָה – ההכרה שבשכל. שֶׁיִּסְתַּעֵר – תתעורר התנגדות. הַאֲמָנַת הַחַיִּים – האדם הבריא מאמין בחייו. וּמֻשְׁוָה – מתאימה. וּמְשַׁמֶּשֶׁת – כל פעולות הצדיק מושפעות מן האמונה. הֶרְגֵּשׁ הַחַיִּים – הרצון לחיות.

ביאורים
כיצד תדע האם אתה מאמין? אם אתה שלם עם זה. האמונה היא לא סך ידיעות ומחשבות שהאדם צריך לצבור, אלא שלוות הנפש. כשמציאות ה' היא לא נושא לדיון מבחינתך, כשאין לך התלבטות האם החיים שלך קשורים לה' או לא, סימן שאתה מאמין. האמונה היא לא הוכחות ומהלכים הגיוניים, אלא תחושה עמוקה המשרה הרגשה טובה.
החיים הם דבר המובן מאליו עבור כל אדם. המחשבה על כך שהאדם חי, ויש בו כוחות ויכולות שנתונים למרותו, משמחת את האדם ומסבה לו עונג. לאדם יש עיסוקים ועניינים רבים בחייו שעלולים להתנגש ולסתור זה את זה. הוא רוצה לעסוק בעבודת כפיים, אבל גם להעמיק בלימוד עיוני. הוא רוצה לפרנס את משפחתו, אבל גם לגמול חסד לזולת. הוא נדרש להתלבט ולהכריע בין ערכים ותחומי עניין שונים. אבל החיים עצמם הם לא עוד נושא או תחום שצריך לתת עליו את הדעת. החיים הם הבסיס, שעל גביו מתנהלים כל העיסוקים של האדם. החיים לא יכולים להפריע או למנוע מהאדם לממש את רצונו באפיק מסוים, כי החיים הם האדם עצמו.
גם האמונה, כמו החיים, היא לא עוד נושא. האמונה היא התשתית שמעניקה לאדם את יכולת הקיום והעשייה בעולם. אם האמונה גורמת לאדם צער ומכבידה עליו, סימן שזו עדיין לא אמונה אמיתית. הידיעה על מציאות ה' ועל המחויבות לשמירת תורה ומצוות, עלולה בודאי לגרום לאדם תחושת מחנק ומעמסה. כל זמן שהידיעה הזו לא התמזגה עם החיים שלו, היא תעמוד בסתירה להם. רק כשהידיעה הזו תחדור אל תוכו, ותעניק לו חיות ובטחון, היא תהפוך לאמונה.
כיצד הופכים את הידיעה, לאמונה? על ידי תיקון המידות. כשהאדם מתנהג בדרך הישר, ומטהר את האישיות שלו, הוא מסיר את כל המחסומים בינו לבין הנשמה שלו.

הרחבות
•לימוד האמונה
שֶׁאֲמִתַּת הָעִנְיָן הַנּוֹדָע קְבוּעָה בְּקִרְבּוֹ. הרב קוק מלמד אותנו כי לימוד האמונה אינו רק בירור שכלי של אמיתות מסויימות, אלא הוא לימוד שמתיישב בנפש האדם. הרב צבי יהודה קוק בהערה [עולת ראיה עמ' תעה] מפנה לדברי הרמב"ם : "דע, המעיין בספרי זה, שהאמונה אינה העניין הנאמר בפה אלא העניין המצטייר בנפש כאשר מקבלים- כאמת שהוא כך כפי שהצטייר" [מורה נבוכים ח"א, נ].
כיצד ניישם דברים אלו? בפסקה שלנו הרב מתנה את הדברים בישרות הלב וטהרתו. אולם כהדרכה מעשית מברר הרב שלזה יש צורך בשילוב של תורה ותפילה. לימוד האמונה דורש עיון והעמקה שכלית כפי שכותב הרב קוק : "... ודאי רק יראת ד' לבדה היא חכמה... כל הידיעות שבעולם... אינן כי אם ידיעה, אלא שיפול בהן קושי בהשגת ידיעתן עד שנצטרך להשתמש גם בהן בכח החכמה, שמעיקרו לא נברא באדם כי אם לצורך היראה (לימוד יראת ה' – אמונה) לבדה." [מוסר אביך א, ב] אולם אחרי הבירור השכלי ישנה עבודה נוספת של הזדהות והפנמה של האדם עם התכנים אותם השיג בשכלו. עבודה זו היא עבודת התפילה: "התפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה, כל החכמה וכל ההופעה, בתכונה טבעית, ומעמד נפשי קבוע, והיא חיי השעה, כלומר, שמחיה את השעה, להיות עומדת ישר מול יניקת שפע חיי עולם." [עולת ראיה עמ' יט] כלומר: את המעמד הנפשי של האדם ממלאת התפילה בתוכן – אמונה.

שאלות לדיון
האם אתה מרגיש שיש בך משהו שמתנגד לאמונה? מדוע?
מתי אתה מרגיש שהאמונה יוצרת בך מרגוע?

לעילוי נשמת מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il