ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה
וְכֵן אָמַר חֲבַקּוּק הַנָּבִיא: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד), כִּי מִצַּד הַטֶּבַע מְצִיאוּת הַחַיִּים הִיא קְבוּעָה בִּידִיעָה בָּאָדָם שֶׁהוּא חַי, וּבִהְיוֹת מְצִיאוּת הַחַיִּים עִנְיָן נֶאֶהָב בַּלֵּב וּמִתְקַבֵּל מְאֹד, עַל-כֵּן מֻנָּח תָּמִיד בְּלֵב כָּל אָדָם הַצִּיּוּר שֶׁל הַאֲמָנַת הַחַיִּים*, וְהַצַּדִּיק אֱמוּנָתוֹ כָּל כָּךְ דְּבוּקָה בִּלְבָבוֹ וּמֻשְׁוָה* עִם כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁתָּמִיד הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּפֹעַל בַּלֵּב וּמְשַׁמֶּשֶׁת* עִם כָּל פְּעֻלּוֹתָיו, בְּאֵין הִתְנַגְּדוּת כְּלָל, וְלֹא עִכּוּב לְשׁוּם פְּעֻלָּה וּמַחְשָׁבָה.
כְּמוֹ שֶׁהֶרְגֵּשׁ הַחַיִּים*, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִיד בְּפֹעַל בַּלֵּב אֵינוֹ מְעַכֵּב שׁוּם פְּעֻלָּה וּמַחְשָׁבָה, לְפִי שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת שֶׁאֵיזוֹ יְדִיעָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ תְּעַכֵּב עַל אַחֶרֶת הִיא רַק כְּשֶׁאוֹתָהּ הַיְדִיעָה גּוֹרֶמֶת קְצָת טִרְדָּה לַנֶּפֶשׁ, אֲבָל מַה שֶּׁדָּבוּק כָּל כָּךְ בַּנֶּפֶשׁ עַד שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ רַק נֹעַם שָׁלֵם וּמְקֻבָּל מִכָּל צַד, בְּלֹא שׁוּם הִתְנַגְּדוּת כְּלָל, הֲרֵי אֵינוֹ מַטְרִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּלָל, אֶלָּא הוּא עִקַּר מְנוּחָתָהּ וְאַךְ עַל יָדוֹ תּוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ לַעֲבֹד וּלְהַשְׂכִּיל.
וְזֹאת הִיא מַעֲלַת הַקְּדוֹשִׁים, הָעוֹסְקִים בְּכָל דַּרְכֵי הָעוֹלָם וּדְבֵקִים בְּחַיֵּי אֱמוּנָתָם.
(עולת ראיה א עמ' שלז-שלח)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
17 - אמונה חלק ב'
18 - אמונה חלק ג'
19 - אמונה חלק ד'
טען עוד
גֶּדֶר – הגדרת. בִּכְלָלָהּ – באופן כללי. בְּקִרְבּוֹ – של האדם. הַיְדִיעָה – ההכרה שבשכל. שֶׁיִּסְתַּעֵר – תתעורר התנגדות. הַאֲמָנַת הַחַיִּים – האדם הבריא מאמין בחייו. וּמֻשְׁוָה – מתאימה. וּמְשַׁמֶּשֶׁת – כל פעולות הצדיק מושפעות מן האמונה. הֶרְגֵּשׁ הַחַיִּים – הרצון לחיות.
ביאורים
כיצד תדע האם אתה מאמין? אם אתה שלם עם זה. האמונה היא לא סך ידיעות ומחשבות שהאדם צריך לצבור, אלא שלוות הנפש. כשמציאות ה' היא לא נושא לדיון מבחינתך, כשאין לך התלבטות האם החיים שלך קשורים לה' או לא, סימן שאתה מאמין. האמונה היא לא הוכחות ומהלכים הגיוניים, אלא תחושה עמוקה המשרה הרגשה טובה.
החיים הם דבר המובן מאליו עבור כל אדם. המחשבה על כך שהאדם חי, ויש בו כוחות ויכולות שנתונים למרותו, משמחת את האדם ומסבה לו עונג. לאדם יש עיסוקים ועניינים רבים בחייו שעלולים להתנגש ולסתור זה את זה. הוא רוצה לעסוק בעבודת כפיים, אבל גם להעמיק בלימוד עיוני. הוא רוצה לפרנס את משפחתו, אבל גם לגמול חסד לזולת. הוא נדרש להתלבט ולהכריע בין ערכים ותחומי עניין שונים. אבל החיים עצמם הם לא עוד נושא או תחום שצריך לתת עליו את הדעת. החיים הם הבסיס, שעל גביו מתנהלים כל העיסוקים של האדם. החיים לא יכולים להפריע או למנוע מהאדם לממש את רצונו באפיק מסוים, כי החיים הם האדם עצמו.
גם האמונה, כמו החיים, היא לא עוד נושא. האמונה היא התשתית שמעניקה לאדם את יכולת הקיום והעשייה בעולם. אם האמונה גורמת לאדם צער ומכבידה עליו, סימן שזו עדיין לא אמונה אמיתית. הידיעה על מציאות ה' ועל המחויבות לשמירת תורה ומצוות, עלולה בודאי לגרום לאדם תחושת מחנק ומעמסה. כל זמן שהידיעה הזו לא התמזגה עם החיים שלו, היא תעמוד בסתירה להם. רק כשהידיעה הזו תחדור אל תוכו, ותעניק לו חיות ובטחון, היא תהפוך לאמונה.
כיצד הופכים את הידיעה, לאמונה? על ידי תיקון המידות. כשהאדם מתנהג בדרך הישר, ומטהר את האישיות שלו, הוא מסיר את כל המחסומים בינו לבין הנשמה שלו.
הרחבות
•לימוד האמונה
שֶׁאֲמִתַּת הָעִנְיָן הַנּוֹדָע קְבוּעָה בְּקִרְבּוֹ. הרב קוק מלמד אותנו כי לימוד האמונה אינו רק בירור שכלי של אמיתות מסויימות, אלא הוא לימוד שמתיישב בנפש האדם. הרב צבי יהודה קוק בהערה [עולת ראיה עמ' תעה] מפנה לדברי הרמב"ם : "דע, המעיין בספרי זה, שהאמונה אינה העניין הנאמר בפה אלא העניין המצטייר בנפש כאשר מקבלים- כאמת שהוא כך כפי שהצטייר" [מורה נבוכים ח"א, נ].
כיצד ניישם דברים אלו? בפסקה שלנו הרב מתנה את הדברים בישרות הלב וטהרתו. אולם כהדרכה מעשית מברר הרב שלזה יש צורך בשילוב של תורה ותפילה. לימוד האמונה דורש עיון והעמקה שכלית כפי שכותב הרב קוק : "... ודאי רק יראת ד' לבדה היא חכמה... כל הידיעות שבעולם... אינן כי אם ידיעה, אלא שיפול בהן קושי בהשגת ידיעתן עד שנצטרך להשתמש גם בהן בכח החכמה, שמעיקרו לא נברא באדם כי אם לצורך היראה (לימוד יראת ה' – אמונה) לבדה." [מוסר אביך א, ב] אולם אחרי הבירור השכלי ישנה עבודה נוספת של הזדהות והפנמה של האדם עם התכנים אותם השיג בשכלו. עבודה זו היא עבודת התפילה: "התפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה, כל החכמה וכל ההופעה, בתכונה טבעית, ומעמד נפשי קבוע, והיא חיי השעה, כלומר, שמחיה את השעה, להיות עומדת ישר מול יניקת שפע חיי עולם." [עולת ראיה עמ' יט] כלומר: את המעמד הנפשי של האדם ממלאת התפילה בתוכן – אמונה.
שאלות לדיון
האם אתה מרגיש שיש בך משהו שמתנגד לאמונה? מדוע?
מתי אתה מרגיש שהאמונה יוצרת בך מרגוע?
לעילוי נשמת מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה

אנחנו קודש למענך

איך לקשור את הסכך?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

מה המשמעות הנחת תפילין?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















