ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. מאכל חריף שבושל - בטלה חריפותו.
ב. יש סוברים שהכלל האמור לעיל אינו נכון בכל החריפים, לכן מן הראוי (אך לא חובה) לבדוק האם הבישול אכן הפיג את החריפות.
ג. אסור לאפות פת חלבית או בשרית, אלא אם כן מכינים ממנה מעט (שיגמר באותו יום או באותה סעודה) או שעושים סימן בגוף הפת (צורה שונה וכדומה) לפני האפייה.
א. מאכל חריף שבושל, לא נחשב יותר לחריף
מאכל חריף שהתבשל, בטלה חריפותו. לכן אם טיגן בצל במחבת פרווה, ואחר כך חתכו (כשהוא צונן) בסכין חלבית, מותר לאוכלו עם בשר, לפי שהטיגון ביטל את חריפות הבצל ועתה הוא ככל שאר המאכלים לא מקבלים טעם על ידי חיתוך.
אך יש מאכלים חריפים שגם אחרי בישול נשארים חריפים (כגון פלפל חריף) ולכן בכל דבר מן הראוי לבדוק את המציאות האם הוא נשאר חריף אחרי הבישול או לא1.
מרן הגראי"ה קוק זי"ע מעלה ספק מעניין. מה יהיה הדין במקרה בו בישל מאכל חריף בסיר בשרי ואחר כך ערבו את אותו מאכל עם מאכל אחר שאינו חריף ואת התערובת שמו בכלי חלבי ושהתה שם 24 שעות.
השאלה היא מדוע בדבר חריף לא אומרים נותן טעם בר נותן טעם.
אפשר לומר "שמה שנבלע על ידי דבר חריף, אף על פי שהוא טעם הוא דומה ממש לכל פרטיו לבעין". מאידך אולי הסברה שאין 'נ''ט בר נ''ט' בחריף היא "שיש בכח החריפות להוליך הטעם שלא יקלש" אבל לא שהחריף נחשב לבעין.
למסקנה הגראי"ה זצ"ל מסתפק בדין ולא מכריע הכרעה ברורה2.
ב. האם מותר להכין לחמניות חלביות?
חז"ל גזרו שלא לאפות פת חלבית או בשרית. טעם הגזירה הוא, שמאחר ורגילים לאכול פת גם עם חלב וגם עם בשר, עלולים לטעות ולאכול את הפת החלבית עם בשר או להיפך. הגזירה חמורה כל כך, שאם עבר ואפה פת חלבית או בשרית, הפת אסורה באכילה.
אמנם ישנם שני אופנים בהם ניתן לאפות פת חלבית או בשרית:
א. לדעת רש"י התירו לאפות מעט פת שתגמר מיד בסעודה הסמוכה לאפייה (לשיטת השו"ע) או באותו יום (לשיטת רמ"א).
ב. לדעת הרי"ף התירו אם עושה שינוי בצורת הפת ובכך יש היכר שהיא חלבית או בשרית3.
שתי השיטות נפסקו להלכה. אלא שלתנאי של הרי"ף יש סייג והוא שאת השינוי יש לעשות לפני אפיית הפת, אם הפת כבר נאפתה לא מועיל לעשות בה סימן מאחר וכבר נאפתה באיסור4.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
