בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הלכה יומית
לחץ להקדשת שיעור זה

לחמניות חלביות

undefined

בית מדרש ג. אסף

תשע"ד
2 דק' קריאה
עיקרי ההלכות
א. מאכל חריף שבושל - בטלה חריפותו.
ב. יש סוברים שהכלל האמור לעיל אינו נכון בכל החריפים, לכן מן הראוי (אך לא חובה) לבדוק האם הבישול אכן הפיג את החריפות.
ג. אסור לאפות פת חלבית או בשרית, אלא אם כן מכינים ממנה מעט (שיגמר באותו יום או באותה סעודה) או שעושים סימן בגוף הפת (צורה שונה וכדומה) לפני האפייה.

א. מאכל חריף שבושל, לא נחשב יותר לחריף
מאכל חריף שהתבשל, בטלה חריפותו. לכן אם טיגן בצל במחבת פרווה, ואחר כך חתכו (כשהוא צונן) בסכין חלבית, מותר לאוכלו עם בשר, לפי שהטיגון ביטל את חריפות הבצל ועתה הוא ככל שאר המאכלים לא מקבלים טעם על ידי חיתוך.
אך יש מאכלים חריפים שגם אחרי בישול נשארים חריפים (כגון פלפל חריף) ולכן בכל דבר מן הראוי לבדוק את המציאות האם הוא נשאר חריף אחרי הבישול או לא1.
מרן הגראי"ה קוק זי"ע מעלה ספק מעניין. מה יהיה הדין במקרה בו בישל מאכל חריף בסיר בשרי ואחר כך ערבו את אותו מאכל עם מאכל אחר שאינו חריף ואת התערובת שמו בכלי חלבי ושהתה שם 24 שעות.
השאלה היא מדוע בדבר חריף לא אומרים נותן טעם בר נותן טעם.
אפשר לומר "שמה שנבלע על ידי דבר חריף, אף על פי שהוא טעם הוא דומה ממש לכל פרטיו לבעין". מאידך אולי הסברה שאין 'נ''ט בר נ''ט' בחריף היא "שיש בכח החריפות להוליך הטעם שלא יקלש" אבל לא שהחריף נחשב לבעין.
למסקנה הגראי"ה זצ"ל מסתפק בדין ולא מכריע הכרעה ברורה2.

ב. האם מותר להכין לחמניות חלביות?
חז"ל גזרו שלא לאפות פת חלבית או בשרית. טעם הגזירה הוא, שמאחר ורגילים לאכול פת גם עם חלב וגם עם בשר, עלולים לטעות ולאכול את הפת החלבית עם בשר או להיפך. הגזירה חמורה כל כך, שאם עבר ואפה פת חלבית או בשרית, הפת אסורה באכילה.
אמנם ישנם שני אופנים בהם ניתן לאפות פת חלבית או בשרית:
א. לדעת רש"י התירו לאפות מעט פת שתגמר מיד בסעודה הסמוכה לאפייה (לשיטת השו"ע) או באותו יום (לשיטת רמ"א).
ב. לדעת הרי"ף התירו אם עושה שינוי בצורת הפת ובכך יש היכר שהיא חלבית או בשרית3.
שתי השיטות נפסקו להלכה. אלא שלתנאי של הרי"ף יש סייג והוא שאת השינוי יש לעשות לפני אפיית הפת, אם הפת כבר נאפתה לא מועיל לעשות בה סימן מאחר וכבר נאפתה באיסור4.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il