ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
הנגר הזה, מתחילה לא נעם לו כל העסק הזה, ולא הרהיב עוז בנפשו לסרב לפקודת ר' יוסילי. הוא עשה את המטה בשפלות ובהכנעה ובשברון לב גדול, ביידעו מיהו הקדוש שישכב עליה. לאחר ימים בא החוזה מלובלין, ור' יוסילי יצא לקראתו ובקשו שיתאכסן אצלו. החוזה נענה, ור' יוסילי הוביל אותו לחדר שבו הוצבה המיטה שהוכנה במיוחד עבורו.
ברגע ששכב החוזה על המיטה החל לצעוק: "אוי דקירות, אוי דקירות". רצה ר' יוסילי להציע לחוזה שישן על מיטתו שלו, אבל ירא לעשות כך, שמא גם שם יחוש החוזה בדקירות. לבסוף הציע לו לעבור לישון במיטתו שלו. החוזה נענה ושם נרדם מיד. כשקם מן השינה אמר החוזה: החייתני בכל האיברים שלי. תמה ר' יוסילי ושאל את החוזה: "חידוש לי על רבנו, שאמר על המיטה החדשה שדוקרת לו; הלא איש ירא שמים עשאה לכתחילה בשביל רבנו?"
השיב לו הרבי: "חס וחלילה! המיטה כשרה היא, אלא שנודף ממנה ריח של מרה שחורה, מחמת שנעשתה בין המצרים, בתשעת הימים, והנגר היה ירא שמים והיה מתעצב על חורבן בית המקדש בשעת עשייתה".
בהשקפה ראשונה נראה כי מטרתו של הסיפור היא להציג בפנינו את גדולתו של החוזה מלובלין, שהיה יכול לחוש בשוכבו על מיטה מיהו הנגר ומה היו כוונותיו בשעת עשייתה. אנו ניקח את הדברים לכיוון נוסף.
הנגר לא שש אל המלאכה הזו מלכתחילה. הוא מרגיש מאוים, כאילו מחשבותיו עלולות להיחשף אם יישן החוזה על המיטה. בלית ברירה איננו מסרב לבקשתו של ר' יוסילי וניגש למלאכה. הוא עושה את המטה בהכנעה, בשפלות ובשברון לב.
לכאורה, לפנינו כוונות גדולות ועצומות של יהודי ירא שמים. אולם נראה כי לא אלו הכוונות הנצרכות בשעת בנייה ויצירה של דבר חדש. האומן צריך להיות מלא בחדוות יצירה ובתחושת התחדשות. אומן הניגש למלאכתו מתוך שברון לב לא יעשה את מלאכתו בלב שלם. היצירה והבניין דורשים לב שמח, והנגר איננו שמח בעשייתו.
הרבי חש בדבר. השינה נועדה לתת לאדם מעט שלוות נפש, התרגעות והתכוננות לעשייה מחודשת. החוזה חש כי המשכב שהכין עבורו הנגר אינו מיטה של חיות אלא מיטה של עצבות, חששות, שברון לב. ממיטה כזו אי אפשר לקום רעננים לעבודת יצירה מתחדשת.
כאן קושר החוזה את רגשותיו של הנגר בשעה שהכין את המיטה לימי בין המצרים. הנגר הוא אמנם ירא שמים, אלא שהמיטה הוכנה בימי בין המצרים ומשום כך ריח של מרה שחורה נודף ממנה. טיב רגשותיו של הנגר בשעת עשיית המיטה ידועים לנו: הוא חשש מפני דעתו של החוזה ומשום כך בנה אותה בלב נשבר. אבל החוזה קושר את הרגשות האלו ברגשות העצבות של ימי בין המצרים.
דרכם של בני אדם שהם מתייחסים אל ימי בין המצרים כימים של עצבות, ימים שבהם אין המזל משחק לישראל. אמת נכון הדבר כי מצווים אנו להתאבל, אבל יש צורך לדאוג לכך שהעצבות והאבל לא יביאו לידי דיכוי כוחות היצירה שלנו. בעיצומם של ימי בין המצרים עלינו לחשוב על כך שימים של בניין ותיקון עומדים לפתחנו. הנגר יבוא בפטישו, והנפח בקורנסו, והסייד במברשתו, וכולם יתכוונו לעולם של בניין ושל יצירה מתחדשת.
כאן מתבררת נקודת הביקורת של החוזה כלפי מי שעשה את המיטה: שברון הלב מידה טובה הוא, אולם אל לו לדכא את כוח היצירה שבאדם. את כוחותיו הרעננים ישאב האדם מתוך אמונה אמיתית באפשרות לתקן, לבנות וליצור.
זאת ועוד, פעמים רבות בדברי חז"ל נמשלת הגלות לשינה. הסמיכו חכמים את הדברים לפסוק בשיר השירים: "אני ישנה ולבי ער". החוזה הולך לישון. הנגר מציע לו ערש של מרה שחורה ושברון לב. הגלות יכולה להוביל את האדם לידי עצבות שיש עמה יאוש, אבדן אמונה בסיכוי לתיקון מחודש. החוזה איננו מוכן לישון על מיטה שכזו.
יש להתמרד כנגד הממד המייאש של הגלות. גם אם גזירה של שינה וגלות נגזרה על האדם, יש לעבור אותה מתוך אמונה בסיכוי לתקן ובסיכוי לצאת מן הגלות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שופר
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
