ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
הצטערו הילדים מאד, וחיפשו דרך לארח את ה'אושפיזין' הקדושים בסוכתם. לבסוף, תלו כיסא על דופן הסוכה, קישטוהו, וקיבלו בשמחה את פני האורח הנכבד.
והנה, הגיע הלילה השלישי של סוכות, לילו של יעקב אבינו. באותו הלילה מידי שנה, מתחדש המאבק הקדמון בין יעקב לשרו של עשיו – "ויאבק איש עימו עד עלות השחר". הלכו הילדים לישון בסוכה, והנה רוח סופה וסער נושבת בעוז, ומרעידה את הסוכה. מאבק איתנים ניטש בין כוחות הקדושה והטומאה, יעקב ועשיו. הכסא התלוי על דופן הסוכה, התנדנד, ועוד מעט קט ויפול.
קפצו הילדים ממשכבם, והחליטו לתמוך באורח בכל כוחם. לקחו את כריותיהם ושמיכותיהם, וערמו אותם בערימה גדולה, שהגיעה עד לכסא ותמכה בו. ואכן הכסא עמד בגבורה בפני משבי הרוח, ולא נפל ארצה.
עם שחר, שככו הרוחות, גברה ידו של יעקב ויצא כמנצח. והנה פלא – קול שירה עריבה התפשט מכיוון הכסא לחלל הסוכה. יעקב אבינו בכבודו ובעצמו בא לסוכתם של תומכיו הקטנים.
סיפור נאה, המבטא נקודה עמוקה בחג הסוכות. הטור כתב, שסוכות הוא כנגד יעקב. שלושה רגלים הם כנגד שלושת האבות – פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב. ורמז יש בדבר – לאחר המאבק עם עשיו נאמר :"ויעקב נסע סוכותה".
עומקים נוספים מגלים בעניין הרעיא מהימנא (שאומרים לפני התקיעות) וילקוט תהילים (טז, יא) המדברים על כך שבימי ראש השנה ויום הכיפורים ניטש מאבק בין יעקב ועשיו, ישראל ואומות העולם על כוחות החיים של השנה החדשה, וכביכול לא ברור מי ניצח עד אשר ישראל בונים בסוכות בית לה' אצלם – ככתוב "וילך עשיו לדרכו.. ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית...". וגם הלולב הוא כשרביט (בימינו – 'גביע') המסמל את הנצחון בסוף התחרות.
ויש לשאול – מדוע דווקא בסוכות מתברר שאנו המנצחים?
התשובה נעוצה בדרכי עבודת ה' השונות של הימים הנוראים וסוכות. בימים הנוראים, עבודת ה' שלנו היא ב'רוחניות', בצדדים הרוחניים של העולם, ועבודת ה' הזו תמיד הייתה בחלקו של יעקב. מאז ומעולם, יעקב היה איש תם יושב אוהלים ועשיו איש שדה.
החידוש הגדול הוא בכך שיעקב נאבק ומקבל גם את השפע החומרי של חיי העולם הזה, את – ידי עשיו וברכת 'שמני הארץ'. זו עבודת חג הסוכות. בסוכות יהודי חי את כל חייו בסוכה – אוכל, שותה ישן, וכל פעולותיו הגשמיות הן מצווה. על כך מתנהל מאבק כל הלילה הארוך של הגלות, אך בסופו עת מפציע שחר הגאולה, מתברר שיש לנו גם חיי עולם הבא וגם חיי עולם הזה. שפע גשמי ורוחני עד בלי די, במהרה בימינו.

עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















