ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
הצטערו הילדים מאד, וחיפשו דרך לארח את ה'אושפיזין' הקדושים בסוכתם. לבסוף, תלו כיסא על דופן הסוכה, קישטוהו, וקיבלו בשמחה את פני האורח הנכבד.
והנה, הגיע הלילה השלישי של סוכות, לילו של יעקב אבינו. באותו הלילה מידי שנה, מתחדש המאבק הקדמון בין יעקב לשרו של עשיו – "ויאבק איש עימו עד עלות השחר". הלכו הילדים לישון בסוכה, והנה רוח סופה וסער נושבת בעוז, ומרעידה את הסוכה. מאבק איתנים ניטש בין כוחות הקדושה והטומאה, יעקב ועשיו. הכסא התלוי על דופן הסוכה, התנדנד, ועוד מעט קט ויפול.
קפצו הילדים ממשכבם, והחליטו לתמוך באורח בכל כוחם. לקחו את כריותיהם ושמיכותיהם, וערמו אותם בערימה גדולה, שהגיעה עד לכסא ותמכה בו. ואכן הכסא עמד בגבורה בפני משבי הרוח, ולא נפל ארצה.
עם שחר, שככו הרוחות, גברה ידו של יעקב ויצא כמנצח. והנה פלא – קול שירה עריבה התפשט מכיוון הכסא לחלל הסוכה. יעקב אבינו בכבודו ובעצמו בא לסוכתם של תומכיו הקטנים.
סיפור נאה, המבטא נקודה עמוקה בחג הסוכות. הטור כתב, שסוכות הוא כנגד יעקב. שלושה רגלים הם כנגד שלושת האבות – פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב. ורמז יש בדבר – לאחר המאבק עם עשיו נאמר :"ויעקב נסע סוכותה".
עומקים נוספים מגלים בעניין הרעיא מהימנא (שאומרים לפני התקיעות) וילקוט תהילים (טז, יא) המדברים על כך שבימי ראש השנה ויום הכיפורים ניטש מאבק בין יעקב ועשיו, ישראל ואומות העולם על כוחות החיים של השנה החדשה, וכביכול לא ברור מי ניצח עד אשר ישראל בונים בסוכות בית לה' אצלם – ככתוב "וילך עשיו לדרכו.. ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית...". וגם הלולב הוא כשרביט (בימינו – 'גביע') המסמל את הנצחון בסוף התחרות.
ויש לשאול – מדוע דווקא בסוכות מתברר שאנו המנצחים?
התשובה נעוצה בדרכי עבודת ה' השונות של הימים הנוראים וסוכות. בימים הנוראים, עבודת ה' שלנו היא ב'רוחניות', בצדדים הרוחניים של העולם, ועבודת ה' הזו תמיד הייתה בחלקו של יעקב. מאז ומעולם, יעקב היה איש תם יושב אוהלים ועשיו איש שדה.
החידוש הגדול הוא בכך שיעקב נאבק ומקבל גם את השפע החומרי של חיי העולם הזה, את – ידי עשיו וברכת 'שמני הארץ'. זו עבודת חג הסוכות. בסוכות יהודי חי את כל חייו בסוכה – אוכל, שותה ישן, וכל פעולותיו הגשמיות הן מצווה. על כך מתנהל מאבק כל הלילה הארוך של הגלות, אך בסופו עת מפציע שחר הגאולה, מתברר שיש לנו גם חיי עולם הבא וגם חיי עולם הזה. שפע גשמי ורוחני עד בלי די, במהרה בימינו.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
