ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
הצטערו הילדים מאד, וחיפשו דרך לארח את ה'אושפיזין' הקדושים בסוכתם. לבסוף, תלו כיסא על דופן הסוכה, קישטוהו, וקיבלו בשמחה את פני האורח הנכבד.
והנה, הגיע הלילה השלישי של סוכות, לילו של יעקב אבינו. באותו הלילה מידי שנה, מתחדש המאבק הקדמון בין יעקב לשרו של עשיו – "ויאבק איש עימו עד עלות השחר". הלכו הילדים לישון בסוכה, והנה רוח סופה וסער נושבת בעוז, ומרעידה את הסוכה. מאבק איתנים ניטש בין כוחות הקדושה והטומאה, יעקב ועשיו. הכסא התלוי על דופן הסוכה, התנדנד, ועוד מעט קט ויפול.
קפצו הילדים ממשכבם, והחליטו לתמוך באורח בכל כוחם. לקחו את כריותיהם ושמיכותיהם, וערמו אותם בערימה גדולה, שהגיעה עד לכסא ותמכה בו. ואכן הכסא עמד בגבורה בפני משבי הרוח, ולא נפל ארצה.
עם שחר, שככו הרוחות, גברה ידו של יעקב ויצא כמנצח. והנה פלא – קול שירה עריבה התפשט מכיוון הכסא לחלל הסוכה. יעקב אבינו בכבודו ובעצמו בא לסוכתם של תומכיו הקטנים.
סיפור נאה, המבטא נקודה עמוקה בחג הסוכות. הטור כתב, שסוכות הוא כנגד יעקב. שלושה רגלים הם כנגד שלושת האבות – פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב. ורמז יש בדבר – לאחר המאבק עם עשיו נאמר :"ויעקב נסע סוכותה".
עומקים נוספים מגלים בעניין הרעיא מהימנא (שאומרים לפני התקיעות) וילקוט תהילים (טז, יא) המדברים על כך שבימי ראש השנה ויום הכיפורים ניטש מאבק בין יעקב ועשיו, ישראל ואומות העולם על כוחות החיים של השנה החדשה, וכביכול לא ברור מי ניצח עד אשר ישראל בונים בסוכות בית לה' אצלם – ככתוב "וילך עשיו לדרכו.. ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית...". וגם הלולב הוא כשרביט (בימינו – 'גביע') המסמל את הנצחון בסוף התחרות.
ויש לשאול – מדוע דווקא בסוכות מתברר שאנו המנצחים?
התשובה נעוצה בדרכי עבודת ה' השונות של הימים הנוראים וסוכות. בימים הנוראים, עבודת ה' שלנו היא ב'רוחניות', בצדדים הרוחניים של העולם, ועבודת ה' הזו תמיד הייתה בחלקו של יעקב. מאז ומעולם, יעקב היה איש תם יושב אוהלים ועשיו איש שדה.
החידוש הגדול הוא בכך שיעקב נאבק ומקבל גם את השפע החומרי של חיי העולם הזה, את – ידי עשיו וברכת 'שמני הארץ'. זו עבודת חג הסוכות. בסוכות יהודי חי את כל חייו בסוכה – אוכל, שותה ישן, וכל פעולותיו הגשמיות הן מצווה. על כך מתנהל מאבק כל הלילה הארוך של הגלות, אך בסופו עת מפציע שחר הגאולה, מתברר שיש לנו גם חיי עולם הבא וגם חיי עולם הזה. שפע גשמי ורוחני עד בלי די, במהרה בימינו.
עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
למה ללמוד גמרא?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
פריחת הגאולה!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
