ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אני פונה אליכם מכיון שכששטפתי רצפה חשבתי לעצמי, האם מותר לי לשפוך את המים דרך המרפסת לחצר, הרי בחצר יש צמחים ואסור להשקותם בשמיטה?
תשובה
מותר לשטוף רצפות ולשפוך את מימיהם החוצה, גם אם הם נשפכים על צמחים ועצים 1 .
שו"ת "במראה הבזק" (607)
מתוך העלון חמדת ימים
173 - חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
174 - סעודת שבע ברכות וברית מילה משותפת בשבת
175 - אכילת ירקות עלים ללא בדיקה
טען עוד
א. השקיה היא מלאכה דרבנן, ויש הסוברים שבגלל אופי המלאכה, שלא נועדה לשם צימוח, אלא לשם קיום העץ, מותר להשקות כרגיל כמו שאר השנים, או להוסיף השקיה על מה שהצמח חייב (ראה פירוש הברטנורא למשנה שביעית פרק ב, משנה י; שמירת שבת כהלכתה (חלק ב, פרק סז הערה סג); חוות בנימין לרב שאול ישראלי חלק ג סימן צח (עמוד 12) שמתירים להוסיף השקיה לצמח).
ב. גם אם השקיה נאסרה, התורה לא אסרה שום מלאכה בשביעית כאשר לאדם לא אכפת מתיקון המלאכה והשבחת הקרקע, כיון שכל איסורי שביעית הם כשאדם מכוון לתועלת הקרקע (משפטי ארץ פרק ד עמוד 54 בשם החזון איש שביעית יט, יד עמוד 282 וכן סימן יח סוף סעיף ו עמוד 278 ובמשנת יוסף שבאות ג דן בדבריו באריכות).
ג. כיון שהאדם אינו מתכוון למלאכת ההשקיה, אלא לשטוף את ביתו ולסלק את המים ממנו, אזי גם אם השקיה נאסרה בשביעית, מותר להוציא את המים כאשר אין כוונתו להשקיה. ואף על פי שמדובר ב'פסיק רישיה', כי וודאי שהוא ישקה את הצמחים על ידי הוצאת המים, 'פסיק רישיה' מותר באיסור דרבנן (השקיה, ושמיטה בזמן הזה גם היא דרבנן לרוב הפוסקים). ראה שו"ת משנת יוסף (חלק א, סימן סג) שהאריך מאוד בשאלה זו, והביא סברות נוספות להקל, ודבריו הובאו גם בילקוט יוסף (שביעית, יב, ז)).
אמנם, מספר פוסקים החמירו בכך: שבט הלוי (תורת הלוי עמוד קכד) כתב שיש להחמיר שלא לשפוך את המים ממש על הצמחים, אלא בצד הצמחים. והרב חיים קנייבסקי (דרך אמונה, שמיטה א, ב ציון יח) מביא את דברי הרב אלישיב שיש לאסור בכל מקרה כשיש צמחים במקום שאליו הוא שופך את מי השטיפה, אלא אם כן יש במים חומרי ניקוי, וכך המים אינם מועילים לצמחים.
אך למעשה, מכיוון שטעם המתירים מסתבר, יש להקל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
