ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אני פונה אליכם מכיון שכששטפתי רצפה חשבתי לעצמי, האם מותר לי לשפוך את המים דרך המרפסת לחצר, הרי בחצר יש צמחים ואסור להשקותם בשמיטה?
תשובה
מותר לשטוף רצפות ולשפוך את מימיהם החוצה, גם אם הם נשפכים על צמחים ועצים 1 .
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
183 - אפיית לחם פרווה
184 - מים משטיפת רצפה
185 - האם להפקיר חלקי בגינה ברכוש המשותף?
טען עוד
א. השקיה היא מלאכה דרבנן, ויש הסוברים שבגלל אופי המלאכה, שלא נועדה לשם צימוח, אלא לשם קיום העץ, מותר להשקות כרגיל כמו שאר השנים, או להוסיף השקיה על מה שהצמח חייב (ראה פירוש הברטנורא למשנה שביעית פרק ב, משנה י; שמירת שבת כהלכתה (חלק ב, פרק סז הערה סג); חוות בנימין לרב שאול ישראלי חלק ג סימן צח (עמוד 12) שמתירים להוסיף השקיה לצמח).
ב. גם אם השקיה נאסרה, התורה לא אסרה שום מלאכה בשביעית כאשר לאדם לא אכפת מתיקון המלאכה והשבחת הקרקע, כיון שכל איסורי שביעית הם כשאדם מכוון לתועלת הקרקע (משפטי ארץ פרק ד עמוד 54 בשם החזון איש שביעית יט, יד עמוד 282 וכן סימן יח סוף סעיף ו עמוד 278 ובמשנת יוסף שבאות ג דן בדבריו באריכות).
ג. כיון שהאדם אינו מתכוון למלאכת ההשקיה, אלא לשטוף את ביתו ולסלק את המים ממנו, אזי גם אם השקיה נאסרה בשביעית, מותר להוציא את המים כאשר אין כוונתו להשקיה. ואף על פי שמדובר ב'פסיק רישיה', כי וודאי שהוא ישקה את הצמחים על ידי הוצאת המים, 'פסיק רישיה' מותר באיסור דרבנן (השקיה, ושמיטה בזמן הזה גם היא דרבנן לרוב הפוסקים). ראה שו"ת משנת יוסף (חלק א, סימן סג) שהאריך מאוד בשאלה זו, והביא סברות נוספות להקל, ודבריו הובאו גם בילקוט יוסף (שביעית, יב, ז)).
אמנם, מספר פוסקים החמירו בכך: שבט הלוי (תורת הלוי עמוד קכד) כתב שיש להחמיר שלא לשפוך את המים ממש על הצמחים, אלא בצד הצמחים. והרב חיים קנייבסקי (דרך אמונה, שמיטה א, ב ציון יח) מביא את דברי הרב אלישיב שיש לאסור בכל מקרה כשיש צמחים במקום שאליו הוא שופך את מי השטיפה, אלא אם כן יש במים חומרי ניקוי, וכך המים אינם מועילים לצמחים.
אך למעשה, מכיוון שטעם המתירים מסתבר, יש להקל.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך עושים קידוש?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
