ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
האם מותר לקחת גרעינים של פרי, או חלקים אחרים של הצמח, ולהניחם בכלי עם מים על מנת שיצמיחו שורשים. לאחר מכן ברצוני לשתול אותם באדמה, בעציץ בתוך הבית.
תשובה:
א. מותר להנביט זרעים בשנת השמיטה על ידי הנחתם במים 1 . ובוודאי במקרה שבו ההנבטה נעשית בבית 2 .
ב. לאחר ההנבטה מותר לזורעם בעציץ שאינו נקוב 3 המונח בבית 4 .
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
199 - זמן תפילה לכתחילה
200 - הנבטה במים ושתילה בעציץ בבית
201 - העברת עציצים בשמיטה בעת מעבר דירה
טען עוד
^ 1. הירושלמי (שביעית ד, ד) מביא ברייתא שכותבת לגבי זרעים: "ושורין אותן בשביעית למוצאי שביעית". וכן פסק הרמב"ם (שמיטה א, ו) באחרונים (מעשה רקח, ומרכבת המשנה, ושו"ת הר צבי א, רח) דנו רבות על היחס בין שביעית לשבת בעניין זה, שבשבת הדבר אסור, וכאן מותר משום שאין זו עבודה בקרקע, אף שהיא תולדה דזורע. הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (ספר השמיטה עמוד צח) אף דן שתהיה מותרת זריעה במים לגמרי. ובשו"ת אז נדברו (הרב זילבר) דן בכך באריכות, ומביא מחלוקת בין מהרי"ל דיסקין, לבין נחפה בכסף, ומסיק שמותר לכתחילה להנביט בשמיטה, וכן להנביט גרעין אבוקדו בשמיטה, ובעניין זה עיין בספר משפטי ארץ (תשנ"ג) פרק ז הערה אות יז והערה 48 שאסר להצמיח גרעין אבוקדו במים, ונסמך על ההר צבי (זרעים ב, סימן לא אות ה - ו) אך מההר צבי שהבאנו לעיל נראה להדיא שאם אינו זורע במים, אלא רק מנביט את הגרעין, ולאחר מכן זורע אותו במקום אחר, הרי שאין כאן איסור של הנבטה גם לשיטתו, לכן אין מקום לאסור בזה כלל גם מחוץ לבית, ובתוך הבית כמובן שמותר כפי שכתבנו לקמן שיש להתיר גם זריעה.
^ 2. כדלקמן הערות 3-4.
^ 3. מנחת שלמה (א, מא, אות ד) מביא שיש שסברו לאסור עציץ נקוב, ודן בכך בהרחבה, אך אינו מקל למעשה, ומכל מקום כפי שכתבנו בהמשך, בזורע בבית יש להקל.
^ 4. עיין בשו"ת במראה הבזק חלק ה סימן קכד והערות 6-7 שם מביאים שניתן להקל ולזרוע בבית, וכן עיין באור לציון (שביעית עמוד כז, בהערה שם) שמתיר גם הוא לזרוע בעציץ המונח בבית. ובהרחבה רבה כתב בזה הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ד, רנח) והעלה להתיר אפילו במצעים מנותקים, והקל גם בבית, והביא שם מהרב זוננפלד, שזו היתה גם דעת המהרי"ל דיסקין, ואף שכתב שאסור, דיבר רק על גגות וחצרות, אבל בבית מותר לזרוע בעציץ שאינו נקוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
