ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
התשובה אמנם מורכבת מאוד, אבל ניתן לתמצת אותה במשפט אחד: עקרונות בוודאי צריך ללמוד מהתורה, אולם דרכי הביצוע תלויות במצב המציאותי הכולל. לפיכך, כדי להגשים את החזון צריך קודם כל שתלמידי חכמים יבררו היטב את העקרונות התורניים. ולצד אותם תלמידי חכמים יש צורך באנשים חכמים מאוד שמבינים את העקרונות התורניים ומאמינים בהם, ויחד עם זה מבינים את המצב המדיני והביטחוני על כל מרכיביו, כדי שיוכלו לבחון מהי הדרך להגשים את החזון. ומבין אותם אנשים חכמים צריכים לקום מנהיגים שמסוגלים להוביל את הרעיון המעשי אל הפועל.
בעת שהציבור עוסק בבחירת המנהיגים המעשיים, נשתדל אנחנו למלא את תפקידנו בבירור העקרונות שבלעדיהם אין אפשרות להגשים את החזון.
וזה היסוד הראשון שעלינו ללמוד מהתורה, שסוף מעשה במחשבה תחילה. התלמוד קודם למעשה. תחילה עלינו לדעת למה אנחנו שואפים. מפני שככל שהמטרה פחות בהירה כך קשה יותר להגשימה. זו הבעיה הבסיסית של המדיניות הישראלית: מצד אחד אומרים שהשאיפה היחידה כמעט היא לשקט, שלום ושלווה. ומצד שני, מתחת לפני השטח ומעבר להצהרות הרשמיות, רוחשת כמיהה לגאולה, לקיבוץ גלויות וליישוב הארץ, ובעת הצורך יהודים אף מוכנים למסור את נפשם למען הגשמת החזון הזה. אם תקשיבו היטב לדברי המנהיגים המרכזיים של מדינת ישראל, כמעט תמיד תמצאו את הסתירה הזו בדבריהם.
נתחיל בבירור העקרונות.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
465 - להדליק נרות ביחד
466 - ביטחון לאומי על פי התורה
467 - מדיניות רווחה נכונה וצודקת
טען עוד
היסוד של המדיניות הישראלית נעוץ בהבטחה שהבטיח ה' לאבותינו את הארץ ובמצוות התורה ליישב את הארץ. ללא ההבטחה והמצווה לא הייתה קמה התנועה הציונית ולא היינו מייסדים את מדינת ישראל.
דברי הרמב"ן - כיבוש והתיישבות
ראש המדברים במצוות יישוב הארץ הוא הרמב"ן, שאף זכה להיות נאה דורש ונאה מקיים, עלה לארץ והקים קהילה בירושלים. ועד היום בתי הכנסת הרמב"ן שבירושלים נקראים על שמו.
וכך כתב הרמב"ן (השמטות לספר המצוות, מצווה ד): "נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר (במדבר לג, נג-נד): והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ..." "והורשתם" פירושו לכבוש, שתהיה ריבונות ישראל על הארץ. "וישבתם" פירושו ליישב את הארץ, שלא תהיה שממה.
המצווה מחייבת את ישראל לכבוש את הארץ, "וזו היא שהחכמים קורין אותה (סוטה פ"ח מ"ו) מלחמת מצווה.... ולשון ספרי (שופטים יז יד) 'וירשתה וישבת בה' - בזכות שתירש (תכבוש) תשב..." ומדגיש הרמב"ן שלא נטעה לחשוב שמצוות כיבוש הארץ נאמרה לעולי מצרים בימי יהושע בן נון בלבד, אלא המצווה מחייבת את כל הדורות שלא להניח את הארץ "ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות... הרי נצטווינו בכיבוש בכל הדורות". ומכוח מצוות עשה זו חייב כל יחיד לשבת בארץ ישראל, "ואפילו בזמן גלות".
אמנם במשך דורות רבים היה עם ישראל במצב של אונס, שנבע מגלות הגוף והנפש, ולא יכולנו לקיים את המצווה הכללית, וממילא גם רוב היחידים התרשלו בקיומה. בחסדי ה', בדורות האחרונים החל ה' להצמיח את ישועתנו, מצבנו השתנה ואנו יכולים לקיים את המצווה כעם וכיחידים.
עוד צריך להוסיף שמצווה זו דוחה פיקוח נפש של יחידים, שכן נצטווינו לכבוש את הארץ, ולא התכוונה התורה שנסמוך על הנס, ומכיוון שבכל מלחמה ישנם הרוגים, הרי שמצוות כיבוש הארץ מחייבת אותנו לסכן נפשות עבורה (מנחת חינוך תכה תרד, משפט כהן עמ' שכז).
דעת הרמב"ם - התיישבות והגנה
אמנם הרמב"ם לא כתב בהלכותיו שמצווה על ישראל לכבוש את הארץ. ומשמע שלפי דעתו מצוות הכיבוש הוטלה על דור עולי מצרים, ונראה שגם על מלכי ישראל לדורותיהם. אמנם מצווה כללית ויסודית שכל יהודי יגור בארץ ושעם ישראל יקים בארץ את מדינתו. וזה שלא מנה הרמב"ם מצווה זו בתרי"ג המצוות, מפני שקבע בכללי המניין שלו שאין הוא מונה מצוות כלליות שמצוות אחרות תלויות בהן. ואכן במצוות יישוב הארץ תלויות מצוות רבות מאוד, ובכללן כל מצוות החקלאות התלויות בארץ, וכן מצוות הקמת בית המקדש, קידוש חודשים, לא תחנם, איסור הסגרת עבד שברח לארץ ישראל והזכרת הארץ בברכת המזון.
ואף על פי כן לדעת הרמב"ם, אם כבשו הגויים את ארץ ישראל והגלו את ישראל מתוכה, אין חובה לישראל ליזום מלחמה כדי לכבוש את הארץ בחזרה. אלא מצוות המלחמה שנזכרה בתורה חלה כיום רק לשם "עזרת ישראל מיד צר".
כלומר, לפי הרמב"ם כך היא התוכנית הריאלית ליישוב הארץ, שיעלו עוד ועוד יהודים להתיישב בארץ, וכך היישוב היהודי ילך ויתבסס. ואז יקרה אחד מהשניים: או שבתהליך של תשובה גדולה יזכו לגאולה ניסית שתוביל לריבונות מלאה. או שבתהליך הדרגתי יתבסס מעמדם של ישראל בארצם, ואם יהיו גויים שיסכנו את קיומם - תחזור מצוות המלחמה מהתורה להצלת ישראל. ומצוות המלחמה במצב כזה אינה רק להתגונן, אלא אף לתקוף כדי להתגונן. וכפי שאמרו חכמים (עירובין מה, א) לעניין שבת, שאם באו גויים אפילו לגנוב קש ותבן מעיירות שעל הגבול, מצווה לחלל שבת ולצאת כנגדם בכלי נשק. שאם ישתקו להם על גניבת קש ותבן, סוף שיבואו להרוג נפשות (הל' שבת ב, כג). הרי שמתוך ההגנה מגיעים לריבונות (מלומדי מלחמה סי' א).
תקדים בית ראשון ובית שני
אפשר לומר שלדעת הרמב"ן, הדוגמא המחייבת לקיום מצוות יישוב הארץ לדורות היא כיבוש הארץ ויישובה על ידי יהושע בן נון ובני דורו. וזו המצווה המוטלת על ישראל בעת שנמצאים בגלות או תחת ריבונות זרה, לחתור בכל כוחם להשגת ריבונות תוך נכונות ליזום מלחמה כדי לכבוש את הארץ ולשחררה מידי זרים.
ואילו הדוגמא המחייבת לדברי הרמב"ם הוא מנהגם של ישראל בימי בית המקדש השני, שתחילה התיישבו בארץ בחסות השליטים הגויים, ובמשך הזמן התרחב היישוב עד שצרכי ההגנה על הקיום הרוחני והגשמי הכריחו אותם ללחום בשליטים ולהחזיר את הריבונות והמלכות לישראל. וכפי שכתב הרמב"ם (הל' חנוכה ג, א): "בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכוהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני". ועל דבר זה אנו מודים ומהללים לה' בימי החנוכה.
ההבדל ביניהם
למעשה, ההבדל בפועל בין הרמב"ם לרמב"ן אינו גדול. שכן גם הרמב"ן מודה שאין לכבוש את כל הארץ בבת אחת, וכפי שהורתה התורה לכבוש תחילה את עיקר הארץ ולהתרחב בהדרגה, והמלחמה צריכה להתנהל על פי השיקול הרציונאלי בלי לסמוך על הנס. מנגד, גם הרמב"ם שסובר שמלחמת מצווה היא רק מלחמה הגנה מכיר במציאות ההיסטורית, שכמעט בלתי אפשרי שציבור גדול של יהודים יוכל להגן על עצמו ללא ריבונות, ואין הגנה ללא הרתעה - כולל תפישת המקומות שמהם יצאו התוקפים.
אך בצד העקרוני יש ביניהם הבדל גדול: לשיטת הרמב"ן יש לחתור בפועל לכיבוש הארץ ואח"כ ליישובה, ואילו לשיטת הרמב"ם יש לחתור ליישוב הארץ ולאחר מכן להגן על יושביה, דבר שמצריך בדרך כלל מלחמה על הריבונות.
מה שהיה
מה טוב היה אילו היינו זוכים לשוב בתשובה שלימה ולקיים את החובה לגור בארץ כדברי הרמב"ן, ואפילו בעיר שרובה גויים, כדברי הרמב"ם. עם ישראל היה עולה לארצו עוד הרבה לפני השואה כדי ליישבה ולכונן בה מחדש את ריבונותו, ומתוך כך היינו זוכים להצלה של מיליוני יהודים ולקירוב הגאולה.
ומשלא זכינו, עיקר קיבוץ הגלויות החל אחר השואה, ובמתי מעט ומתוך התגוננות זכו שרידי השואה ופליטי הגלויות להקים את מדינת ישראל.
המדיניות לעתיד
נדמה שלאור מה שלמדנו עולה ומתבהרת המדיניות הנכונה על פי התורה, שיש בה שילוב של כל העקרונות שהעמידו הרמב"ם והרמב"ן: עלייה, התיישבות, הגנה וכיבוש.
ההצהרה הבסיסית של מדינת ישראל צריכה להיות כדברי הרמב"ן: שכבני העם הישראלי, על פי תורתנו הקדושה, הננו שואפים ליישב את כל מרחבי הארץ מנהר מצרים ועד נהר פרת, בשני עברי הירדן. רק גויים שהם אוהבי ישראל, מאמינים בתורה ומקיימים את שבע מצוות בני נח רשאים להיות אזרחים בארצנו (כדין גר תושב).
אולם בהיותנו שוחרי שלום ומכבדי אדם, אנו כובשים את שאיפותינו ואיננו מתכוונים ליזום מלחמת כיבוש, וכן איננו מתכוונים לגרש נוכרים שאינם מזדהים באופן מלא עם השאיפות שלנו.
אבל אם חס ושלום יעזו אויבינו מבחוץ לתקוף אותנו, ננצל כל מלחמה כדי להרחיב בהדרגה את גבולות ארצנו. ואם יעזו הנוכרים החיים עמנו לאיים על הריבונות שלנו, בנוסף לכך שנדכא את אלימותם, נפעל בהדרגה להוצאתם מהארץ.
אגב, כל עם נורמלי נוהג כך בדרך זו כלפי אויביו המושבעים, אלא שאנחנו לא עם ככל העמים, ולכן רק כאשר נבין שערך מקודש מנחה אותנו בכך, נוכל לקיים את המדיניות הזו בתבונה, נחישות ורגישות.
מתוך עמדה מדינית זו, ניתן להתמודד באופן הרבה יותר מוצלח עם הלחצים הבינלאומיים, שרבים מהם מעוגנים בשיקולים מוסריים והיסטוריים, ללא מודעות לחזון האמיתי של עם ישראל.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
עשרת המכות סוללות דרך
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
