בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויגש
לחץ להקדשת שיעור זה

ההודאה בטעות

undefined

טבת תשע"ה
2 דק' קריאה
כשסיפור יוסף ואחיו בתורה מגיע לשיאו הדרמטי בפרשת השבוע, הלומד מרגיש מופתע, ובצדק, מכך שהאחים היו המומים כל כך מזה שיוסף נגלה לפניהם. אחרי הכול, לא היה מחסור ברמזים לזהותו של יוסף לכל אורך הסיפור.
אך האחים, משוכנעים בצדקת מעשיהם והתנהגותם, נותרו חסרי רגישות ליוסף ולדבריו, לחלומותיו ולחזונו, עד הסוף. העיוורון מרצון הזה שאדם בוחר לו גם לנוכח עובדות שנגלות לפניו איננו אירוע נדיר בחיים. לדאבון הלב, זאת תכונה אנושית נפוצה מאוד.
השילוב של צדקנות עצמית, טוהר אידיאולוגי לכאורה, עקשנות אנושית וחוסר נכונות להודות בטעויות הוא שילוב קטלני. הוא משחית את המחשבה וההתנהגות ומעוור את העיניים מראות, אפילו עיני צדיקים. התורה מתארת את ההשפעות של שחיתות כספית במילים הבאות "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
אין שוחד או שחיתות גדולים מהצדקנות של האידיאולוגים שבינינו. האחים לא האמינו לחלומותיו של יוסף מלכתחילה, ולכן הקשו את לבם והצדיקו את מעשיהם כלפיו. הם שכנעו את עצמם שלא ייתכן שהם טעו בעניין חשוב כל כך.
כשהם מסונוורים מההשקפות שלהם ומאמונתם בתפקידם ביצירת העם היהודי בלי השתתפותו של יוסף, האחים לא הצליחו לראות את העובדות שנגלו לנגד עיניהם ממש. זה מזכיר לי שלט שראיתי פעם על שולחנו של מרצה נכבד למשפטים שעליו נכתב "אל תבלבלו אותי עם העובדות. דעתי נחושה." אפילו הגדולים ביותר מבינינו נופלים לעתים למלכודת הזאת.
יש בעם היהודי אנשים שבאמת ובתמים מאמינים, בין אם מסיבות דתיות או אידיאולוגיות, שמדינת ישראל לא הייתה צריכה לקום. רבנים דגולים בעבר הבטיחו לחסידיהם שמדינת ישראל לא תוכל להתקיים יותר מ-15 שנה, או 50 שנה לכל היותר. העובדות, תודה לאל, הפריכו את התחזיות ה"וודאיות" והקודרות האלה.
גם משמאל היו אידיאולוגים שאמרו שבנטישת המרקסיזם מדינת ישראל, כמו גם כל הדמוקרטיות האחרות של המערב, חורצת את גורלה לאבדון. גם הפעם הוכיחו העובדות שהשקפת העולם הזאת שגויה ומעוותת. כל אומרי הלאו של העבר עדיין מתכחשים להווה וממשיכים להילחם נגד הים הסוער של העובדות שנגלות לעיניהם.
20 שנה אחרי הסכמי אוסלו נראה ברור לכולם שהתהליך הזה נכשל ולא הביא אפילו שמץ של שלום בין מדינת ישראל ולאויביה הערבים. עם זאת, אנשים רבים שהתחייבו לתהליך הכושל והשקיעו בו מאמץ גדול, עדיין מסרבים להכיר בעובדות ובכך שהשקפת העולם שלהם וההערכות שלהם את המצב היו שגויות.
לכן גם כאשר יוסף עומד לפניהם, האחים עודם עיוורים מהדעות הקדומות ומהתפיסות הקודמות שלהם. זה לקח חשוב מאוד שיש ללמוד מהסיפור הזה בתורה. היכולת להודות בטעות ולשנות כיוון היא אחד הסימנים האמיתיים לגדולתו של אדם, ואין שום ספק שהיכולת הזאת חיונית לכולנו בנסיבות חיינו היום.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il