ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אייר תשנ"ט
הטלת איסור על הבאת מוצרים המכילים אגוזי-אדמה על כל ילדי בית-הספר בגלל ילד אלרגי
שאלה
משפחה בקהילתי פנתה אלי בשאלה הבאה:
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
217 - מחלל שבת כשליח-ציבור
218 - הטלת איסור כולל בשל אלרגיה
219 - אליעזר והגזר
טען עוד
בגלל זה אנו מבקשים מילדי בית הספר היהודי במונטריאול להמנע מלהביא בוטנים לבית הספר ואף לחייב את הורי שאר התלמידים לבל ישלחו בוטנים ותוצרתם עם ילדיהם לתחום בית הספר. אנו פונים בזה אל הרב בשאלה האם זה הוגן וצודק לתבוע מבית הספר והורי התלמידים את כל הנ"ל? אודה לכם על התייחסותכם ומתן חוות דעתכם ההלכתית.
תשובה
א. אין לעשות מעשה 1 שיפגע במישרין 2 בחולה או בבעל רגישות רפואית.
ב. אדם חולה או רגיש מבחינה רפואית איננו יכול לדרוש מן הסובבים אותו לשנות את אורח-חייהם הרגיל והתקין כדי שלא ייפגע בעקיפין, ועל החולה מוטל להיזהר 3 .
ג. חובה על הסובבים את החולה או הרגיש מבחינה רפואית לעשות כל מאמץ שלא ייגרם נזק על ידיהם, ולוא בעקיפין 4 . על כן אין לאסור באיסור כללי על הבאת אגוזי-אדמה לבית-הספר, ומאידך גיסא - מכיון שידוע 5 , שיש ילדים הרגישים לאגוזי-אדמה - חובה על המביאים לדאוג לכך שלא יווצר מגע בין אגוזי-האדמה או שאריותיהם ולבין הילדים הרגישים. בחדר-האוכל יש להקצות מקום מיוחד לילדים רגישים ושם יהיה פיקוח מיוחד שימנע הכנסת כל מאכל שיכול לסכן את האוכלים שם.
בכיתות הנמוכות (לפי שיקול דעת הנהלת בית-הספר) יש לאסור הבאת אגוזי-אדמה 6 .
יש לנצל בעיה זו כדי לחנך להתחשבות בזולת ולכיבוד החריגים, ולהדגיש את חובת הזהירות מפגיעה בזולת, חובה המוטלת הן על התלמידים הן על ההנהלה 7 .
^ 1. מהא דרב יוסף בבבא בבתרא (כג ע"א) שאף על פי שבמקרה זה הנזק נבע מהיותו חולה - מנע משכינו להזיקו. וכך הבין הריב"ש (סי' קצו, מובא ב"בית יוסף" חושן משפט סי' קנה סע' מא), שמדובר בנזק, שפוגע רק בחולה, אבל אדם בריא לא היה יכול למחות כלל. וכך נפסק שם ברמ"א (סעיף טו). וכן כתב ב"אגרות משה" (חו"מ ב סי' יח) שמדובר בנזק כזה שאין אנשים בריאים יכולים למחות נגד עשייתו, וכן כתב בספר "פתחי חושן" (דיני נזיקין פרק יג סעיף יג). ו"חזון איש" (חו"מ ב"ב סי' יג סעיף יא) לא הבין כך בגמ' הנ"ל, אבל משמע שלמסקנה אינו חולק על הריב"ש.
^ 2. שגם בנזק הגוף רק אסור אם הוי "גירי דיליה", מהא דבי בר מריון (ב"ב כו ע"א), "כי הוה נפצי כיתנא הוה אזלא רקתא ומזקא אינשי": שם משמע שהאבק היה מזיק לאנשים עצמם ולא לנכסיהם, ואף על פי כן מדייקת הגמ' שם שצריך להיות "גירי דיליה". וגם במקרה של רב יוסף הנ"ל (דף כג ע"א) מדובר לפי רמב"ם בהל' שכנים (פרק יא הל' ה) בחולה שהעורבים מזיקים לו, ובכל זאת טרחו כל המפרשים להסביר שהנזק הוא מ"גירי דיליה".
^ 3. עיין "חזון איש" (חו"מ ב"ב סי' יג סעיף יא ד"ה נראה).
ויש להוסיף עוד שמדברי הראשונים על הסוגיה בעניין רב יוסף, משמע שהחולה יכול לעכב רק אם הנזק הוא כזה, שגם בריאים סובלים ממנו קצת, אבל אין מקפידים עליו. אבל נזק שאינו מפריע לבריא כלל, משמע שהחולה אינו יכול לעכב. עיין ברשב"א (כב ע"א ד"ה אמר) ור"ן (שם ד"ה אמר ליה) וב"נימוקי יוסף" (דף יב בדפי הרי"ף) ובריטב"א (שם) שכולם כתבו ביחס לנזקי העורבים "שאין שאר בני אדם מקפידים עליו כל כך". משמע שנזק שאין שאר בני אדם מקפידים עליו כלל, אין לאיסטניס זכות למחות בו. וגם בדוגמה של ריב"ש (מובא בהערה 1 למעלה) הרי זה נזק שמפריע לבני אדם. וכן משמע מן הרמב"ם (פרק יא מהל' שכנים הל' ה) שמדובר בנזק, שמיצר לכל בני האדם, אלא שלחולה הוא מפריע יותר, אבל נזק שאינו מפריע לבריאים כלל, אין זכות לעכב. וצריך עיון גם בלשון הרשב"א (הנ"ל) "כל מי שנודע ומוחזק שאינו יכול לסבול נזק אחד ידוע מן הנזקים שהנפש קצה בהם, אין לו חזקה". וצריך הכרע. ויש להוסיף גם ש"חזון איש" הנ"ל כתב, שאם המזיק קדם לחולה, אי-אפשר למנוע את מעשיו.
^ 4. שאם משאירים פירורים של אגוזי-אדמה, הרי זה כעשיית בור ברשות-הרבים שאסורה, והעושה כן עובר על עשה "השמר לך ושמור נפשך מאד" ועל לא-תעשה "לא תשים דמים בביתך" (דברים כד, ח), ראה רמב"ם (הל' רוצח ושמירת הנפש פרק יא הל' ד) שהרי כאשר הנזק נגרם כתוצאה מריח, הרי זה כמו "זפת, סיד ומלח" שאסור להניחם קרוב לכותל חבירו (ב"ב יז ע"א) והוי "גירי דיליה", כמו שנפסק ברמב"ם (פ"ל מהל' שכנים הל' ב) ובשו"ע חושן משפט (סי' קנה סעיף ד) וכמו "ניפוץ כיתנא" (דף כ ע"א). וכאן אין צריך סיוע של הרוח ולכן לכולי עלמא הוי "גיריה דיליה", וייחשב כנזק ישיר.
^ 5. עיין בבא קמא (נב ע"א) שאם מכסים בור בכיסוי העומד לפני שוורים ולא לפני גמלים, ובא גמל ונפל לתוכו, אם גמלים לא שכיחי - אנוס הוא, ורק אם גמלים באים לפרקים, כי אז חייב. ולכן הוא הדין בנדון דידן, שאם ידוע, שבאזור יש ילד הסובל מן הרגישות הזאת - חייבים להיזהר בדבר, אבל אם לא ידוע כלל שיש ילד כזה בבית-הספר - אין צריכים לחשוש.
^ 6. דהוי כ"שולח את הבעירה ביד חרש, שוטה או קטן" שחייב בדיני שמים (ב"ק נט ע"א).
^ 7. האיסורים המנויים בהערה 4 חלים גם על הנהלת בית-הספר.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
