ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
הקשיב האדמו"ר לטענותיו, ולבסוף אמר: "רחמנות עליך, שהארץ מקיאה אותך"...
כיוצא בדבר, המשיל רבינו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל משל הנוגע לאנשים שמבקרים בארץ ישראל, ואחר כך מספרים את דיבתה רעה. משל לעשיר גס רוח, שרצה לשאת אישה בת עניים טובה ועדינה. בתחילה, סירבה האישה להיפגש עימו, מפני מידותיו המקולקלות, אולם לאחר הפצרות רבות, ניאותה לבסוף לפוגשו.
הגיעה האישה לפגישה, כששערה סתור ולבושה בלה ומהוה. העשיר סיים את הפגישה במהירות, והלך להוציא את דיבת האישה רעה באוזני חבריו. חשב העשיר שהוא זה שפוסל את האישה, אך לא ידע שבאמת היא זו שפסלה אותו...
סיפורים אלו מבטאים מהפך מחשבתי בנוגע לארצנו הקדושה. בדרך כלל, האדם חש את עצמו גבוה ביחס לארץ, שהרי באדם יש חלקים רוחניים כדיבור ומחשבה, ואילו הארץ חומרית ונמוכה. באים הסיפורים הללו ומלמדים, שהארץ היא הגבוהה והאדם הנמוך. הארץ בוחרת את המתאימים לה ולא להיפך.
סיפורים אלו צועדים בעקבות הפסוקים בפרשיותינו, המדברים על כך שהארץ מקיאה את החוטאים. בדרך כלל, כשהאדם אוכל, גופו זקוק לחלק מהחומרים המצויים במאכל, והשאר נותר כפסולת הנדחית מהגוף באמצעות מערכת העיכול. במצב נורמלי זה, יש צד שהאוכל גבוה מהאדם, שהרי האדם זקוק לאוכל. (ואכן האר"י הקדוש ביטא רעיון זה, באומרו על הפסוק – "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על מוצא פי ה' יחיה האדם". שהכוונה, שהאדם רעב לאוכל, כי הוא זקוק ל'מוצא פי ה' שבלחם', לניצוץ הקדוש והאלוקי המצוי באוכל).
אך יש גם מציאות שבה האדם מקיא את האוכל. במציאות זו, מאותת הגוף מבחינתו, שכל האוכל מוגדר כעת כפסולת, ואין הוא רצוי בתוכו. במציאות זו, האדם גבוה מהאוכל. ואם כן – הארץ המקיאה את החוטאים גבוהה מהם.
מעניין לגלות, שגם בפרשת אחרי מות וגם בפרשת קדושים, הפסוקים העוסקים בהקאת החוטאים, נסמכו לפרשת עריות. ייחודו של חטא גילוי עריות בכך שהאדם לקח את החיבור הרוחני והקדוש בין איש לאישה, ושעבד אותה לחומריות גסה ונמוכה. ירידה זו לשפלות חומרית גורמת לו, כביכול, לרדת אל מתחת לממדרגת הדומם – הארץ.
הרמב"ן במקום מבאר שארץ ישראל מכוונת כנגד הארץ הקדושה העליונה, ומביא שעניין הארץ הקדושה העליונה, נרמז במקומות נוספים בתורה, ביניהם בפרשת בחוקותי, במילים – 'והארץ אזכור'.
עיון באותו פסוק ילמדנו את הרעיון עליו כתבנו. בפסוק נאמר – "וזכרתי את בריתי יעקב, ו..את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". לכאורה יש כאן קושיא גדולה – אברהם חי לפני יצחק, ויצחק לפני יעקב, ולמה התורה הקדימה את יעקב ליצחק ויצחק לאברהם?
אך הקושיא היא התשובה. אומרת התורה – בסוף הגלות ה' יזכור את יעקב, ואם זכירה זו לא תספיק, הרי ילך למקום עמוק יותר – ליצחק. ואם גם זה לא יספיק, ילך לאברהם. ואם זכירת כל שלושת האבות לא תספיק, ילך אל הארץ. למדנו בעקבות הרמב"ן, שהארץ עליונה מכולם.
ויהי רצון, שבעת הזאת, נהיה ראויים לארצנו הקדושה, נבחר בה, ונתרומם למעלותיה וקדושתה.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
